חרבות ברזל צהל 669
צילום: דובר צהל

אגף השיקום במשרד הביטחון: עלייה בתגמולים לנכי צה"ל של 3.76%

העלייה בתגמולים תתבצע החל מחודש ינואר 2024, ובאופן רטרואקטיבי מחודש יולי 2023
נחמן שפירא | (4)

אגף השיקום במשרד הביטחון  בשיתוף עם ארגון נכי צה"ל, הודיעו כי הוא מעדכנים את התגמולים לנכי צה"ל, במסגרת העדכון תתבצע עלייה של 3.76% בתגמולים המסתכמת במאות שקלים בחודש. העלייה בתגמולים תתבצע החל מחודש ינואר 2024, ובאופן רטרואקטיבי מחודש יולי 2023.

בשלושה חודשים של המלחמה נפצעו יותר מ-4,500 פצועים מבין חיילי צה"ל. לימור לוריא, סמנכ"ל וראש אגף שיקום, הסבירה בדיון בכנסת השבוע כי כ-4,544 חיילים פצועים מהמלחמה נמצאים בטיפול האגף, כאשר מידי יום מתווספים 60 פצועים חדשים. אלה מצטרפים ל-62,000 פצועים ותיקים. 

ראש האגף הוסיפה ואמרה כי "האגף לא מחכה לפצועים אלא פונה אליהם באופן יזום על מנת לתת מענה מידי הכולל, טיפול רפואי, טיפולים נפשיים לכולם, תשלומי מקדמות וחבילות סיוע כלכלי בתקופת האשפוז. וכי האגף פועל למאבק בבירוקרטיה כך שקודם יחל השיקום שיקום, אחר כך ועדות".

669 דובר צהל

 פינוי פצועים על ידי 669. צילום דובר צהל

בנוסף ציינה כי תקציב האגף המקורי לשנת 2023 עמד על 5.2 מיליארד שקל, בעוד שהתקציב המעודכן עומד על 5.5 מיליארד שקל, לאחר תוספת של 300 מיליון שקל. לדבריה, התקציב לשנת  2024 נמצא עדיין בדיונים מול האוצר.  באגף חסרים מאות תקני כוח אדם לטיפול בכמות העצומה של הפצועים מאז תחילת המלחמה.

מאות שקלים בחודש

העדכון כולל הגדלה של גובה התשלומים לכלל נכי צה״ל, עלייה של עד מאות שקלים בכל חודש, תשלום רטרואקטיבי לזכאים מחודש יולי 2023 וכן מענק לפצועי חרבות ברזל מתחילת המלחמה באוקטובר 2023 ועד היום.

באגף השיקום הסבירו כי כל נכה צה"ל, יקבל תוספת של עשרות עד מאות שקלים בכל חודש. לדוגמה: נכה צה״ל עם 50% נכות ונשוי, שמקבל 11,370 שקל בחודש יקבל תוספת של 427 שקל החל מחודש ינואר 2024.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מנחם 25/01/2024 21:08
    הגב לתגובה זו
    ממש לא מדוייק !!! אני נכה צהל עם % 68 לצמיתות ועם רכב רפואי מקבל כ - 8200 ש"ח כולל אחזקת רכב , הדוגמא של נכה עם % 50 נכות שמקבל 11,400 ש"ח , כולל מקרה חריג של נכה שמקבל גם תגמול חוסר פרנסה , זה נדיר ולא מייצג .
  • 1.
    קונילימל 24/01/2024 23:43
    הגב לתגובה זו
    ולהגדיל הכספים הקואליציוניים לחרדים.
  • בת אל 25/01/2024 20:09
    הגב לתגובה זו
    מתי כבר תפסיקו לעשוק את החילונים?
  • זה נכתב בציניות אם לא הבנתם. (ל"ת)
    קובי 26/01/2024 06:54
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל
בדיקת ביזפורטל

גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?

"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה

מנדי הניג |

אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף.  אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף. 

אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק. 

 :



דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית


בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה: