בנימין נתניהו בצלאל סמוטריץ
צילום: לעמ

בדרך ליישום הרפורמה בגיל הרך: פורסמו התעריפים במעונות הסמל ללא התייקרות להורים המסובסדים; חיסכון של עד 940 שקל לחודש לכל ילד

שר האוצר אמר "התעריפים נושאים איתם בשורה גדולה. כפי שהתחייבנו, העליות בתעריפים מסובסדות להורים הזכאים לכך והתוכנית לשיפור החינוך בגילאי לידה עד 3 מתבצעת הלכה למעשה. הגדלנו את הסבסוד, הוספנו נקודות זיכוי ומס הכנסה שלילי, הגדלנו את שכר המטפלות והסייעות"
נחמן שפירא | (3)

התוכנית להשקעה בחינוך בגיל הרך בהיקף של כ-5.5 מיליארד שקל מתחילה להתקדם. התעריפים במעונות הסמל פורסמו היום ללא התייקרות להורים המסובסדים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר "התעריפים נושאים איתם בשורה גדולה. כפי שהתחייבנו, העליות בתעריפים מסובסדות להורים הזכאים לכך והתוכנית לשיפור החינוך בגילאי לידה עד 3 מתבצעת הלכה למעשה. הגדלנו את הסבסוד, הוספנו נקודות זיכוי ומס הכנסה שלילי, הגדלנו את שכר המטפלות והסייעות והבאנו לתוכנית חומש שתקדם משמעותית את הבינוי במעונות הסמל ותיתן פתרון לעשרות אלפי פעוטות נוספים.

 

"אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר החינוך יואב קיש על שיתוף הפעולה ובטוח ששנת הלימודים הקרובה תחלוף באופן טוב יותר על הפעוטות, ההורים, המטפלות והסייעות".

 

כזכור בחודש מאי האחרון חתמו שרי האוצר והחינוך על צווי מחירים מעודכנים למעונות הסמל בעקבות יישום המלצות בדיקת הבסיס שביצעה ועדת המחירים. מרבית הגידול בתעריף מיועד להגדלת שכר המטפלות ולתוספות תקינה. כמובטח, מימון הגידול בתעריף יתבצע באמצעות מימון המדינה לכלל ההורים המסובסדים כך שבמקביל לשיפור איכות החינוך הניתן במעונות לא יחול גידול בעלויות המעון לכלל ההורים המסובסדים. עלות המימון הינה מאות מיליוני שקל אשר אושרו במסגרת תקציב המדינה. כעת, החליט שר האוצר על מימון 70 מיליון שקל נספים על מנת לממן גם את קידום המחיר המפוקח הנובע ממדדים. המשמעות היא שהמחיר הנומינלי להורים המסובסדים לא ישתנה ואף יקטן ריאלית ביחס לשנה שעברה.

 

במקביל, התוכנית כולל סיוע כלכלי להורים לילדים לפעוטות בגילאי לידה עד 3 באמצעות הטבות מס - מתן זכאות לעד 2 נקודות זיכוי/מס הכנסה שלילי בגין ילד לכל הורה. סכום ההטבה למשק בית עשוי להגיע בהתאם לזכאות עד 940 שקל לחודש עבור כל פעוט בגילאי 0-3, הטבה כלכלית של עד כ-11 אלף שקל בשנה למשק בית. כך למשל, משק בית עם פעוט בגיל שנתיים בו שני ההורים מרוויחים את השכר הממוצע במשק העומד על כ-11,700 שקל בחודש, צפויים לממש את ההטבה באופן מלא.

 

במשרד האוצר ציינו כי חלק מעיקרי התוכנית כבר יושמו: מענק התמדה למטפלות מנוסות –עלות מענק בסך כ-9,400 שקל למטפלת, המגלם מענק בסך 8,300 שקל ברוטו למטפלת בסבסוד המדינה.  וזאת בנוסף לעיבוי השירותים הפדגוגיים הניתנים למעונות בסבסוד המדינה בסך 200 מיליון שקל– תוספת תקצוב הדרכה והרחבת מערך ההכשרות למטפלות המבוצעים על-ידי משרד החינוך. וכן הרחבת מעונות הסמל ומתן מענה לעשרות אלפי פעוטות נוספים בתוכנית בינוי של כ-2 מיליארד שקל.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חייט 18/08/2023 00:54
    הגב לתגובה זו
    עובדים עלינו בעניים
  • 2.
    עזרה גדולה (ל"ת)
    יעקב 17/08/2023 18:38
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנחם 17/08/2023 17:55
    הגב לתגובה זו
    הממשלה לא מפסיקה להתקדם בשטח, שאפו, סוף סוף ממשלה שעושה משהו.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).