מהל דלקים, ביצע עבירות מס בהיקף של 200 מיליון שקל והמשיך לפשוע גם כששהה במעצר בית, ויכלא ל-10 שנים

הנאשם המשיך בפעילות הפלילית גם לאחר ששוחרר למעצר בית במסגרת התיק
אסנת פרץ | (6)
נושאים בכתבה עבירות מס

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן בעניינו של יניב קנרש, סוחר בענף הדלק, ובדיון סוכם בין הצדדים כי במסגרת הסדר טיעון יושתו עליו 10 שנות מאסר בפועל, קנס של 700 אלף שקל וחילוט רכוש בשווי 10 מיליון שקל, וזאת לאחר שהורשע בעבירות מס, הלבנות הון, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות של מהילת דלקים. קנרש שוחרר למעצר בית בתחילת הפרשה, ואז התגלה לרשות המסים כי הנ"ל ממשיך לבצע עבירות גם מביתו.

כתב האישום הוגש ביולי 2012 וזאת בגין מעורבתו של קנרש בפרשת 'אנרגיה מתחדשת'. לפי כתב האישום, קנרש עמד בראש תכנית עבריינית שנועדה להפחית את תשלום המע"מ שהוא חייב בגין עסקאות דלק שביצע. כתב האישום ייחס לקנרש גניבת כספי מע"מ בסך של 185 מיליון שקלים, הלבנת הון בהיקפי ענק וכן קשירת קשר להוצאת חשבוניות פיקטיביות. 

הפרשה התפתחה וזכתה לשם 'חזרה גנרלית', ובמסגרתה הוגש נגד קנרש כתב אישום נוסף (דרך בית המשפט המחוזי בחיפה), שם יוחסו לו עבירות מע"מ בהיקף של 25 מיליון שקל, קשירת קשר לקבלת דבר במרמה וכן עבירות של מהילת דלקים.

במסגרת הפרשה נגזרו בחודש יוני 6 שנות מאסר בפועל, חילוט בסך של 8 מיליון שקלים, וכן קנס של 400,000 שקל על אוסקר אברהם, שהורשע בעבירות של סיוע לאחר להתחמק מתשלום מע"מ בסך של 101 מיליון שקלים ובסיוע לביצוע עבירות הלבנת הון בהיקף של מאות מיליוני שקל.

לפי ממצאי החקירה, אברהם וקנרש חברו יחדיו כדי לבצע מרמה רחבת היקף שתכליתה להתחמק מתשלום המע"מ בגין עסקאות דלק שביצעו השניים. במסגרת התכנית העבריינית, סייע אברהם לקנרש להתחמק מתשלום מס בהיקפים אדירים באמצעות רישום חשבוניות מס כוזבות במאות מיליוני שקלים בחברה שבבעלותו וזאת במשך 17 חודשים. כמו כן, סייע אברהם לקנרש להסוות ולהסתיר את כספי העבירה שצמחו מביצוע עבירות המס באמצעות רישום כוזב של החשבוניות ורישום כוזב בספרי הנה"ח של החברה בבעלותו, משל בוצעו עסקאות אמת והועברו כספים.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    צחי 15/10/2016 22:03
    הגב לתגובה זו
    משיחות שלי עם אסירים. רובם לוקחים בחשבון את העונש ותוך שיקול מחושב מעדיפים ליפשוע,כדי להרוויח הון גדול בזמן קצר. העונשים הם ממש קלים כך שלמי שאין מוסר חד משמעי משתלם להיות עבריין בארץ. גם התנאים לא רעים בכלל,נניח יותר טוב מבסיסים של חיילי חי"ר ואפילו שריון. צריך לזכור שברוב המקרים העונש מופחת בשליש לפחות(לא חסרים שחרורים חריגים בגלל חוסר מקום בבית הסוהר). וכן לאחר שליש מהמאסר כבר יש חופשות קבועות סדירות,בנוסף חופשות לאירועים משפחתיים סידורים וכדומה. מערכת המשפט החוליה החלשה שגורמת לעידוד פשיעה לאור הענישה הקלה.
  • 5.
    רגע, למה הם לא מחזירים את כל הכסף שהעלימו? (ל"ת)
    הפשע משתלם בארץ 13/10/2016 12:45
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שי 13/10/2016 00:49
    הגב לתגובה זו
    בטח פסיכופט
  • 3.
    בני יוסף 10/10/2016 21:14
    הגב לתגובה זו
    גנב 185 מיליון ש"ח וישלם רק 6 מיליון ש"ח ? תמצאו לי מישהו בארץ שלא היה מוכן להתחלף איתו ? בארה"ב היה יושב לפחות 25 שנה וכשהיה יוצא, היה משלם את כל סכום גנבתו/העלמתו ואם לא יעשה כך, יכנס שוב לכלא.
  • 2.
    ישראל999 10/10/2016 17:41
    הגב לתגובה זו
    אז היו חושבים 700 פעם לפני המעילה הראשונה
  • 1.
    סתם אחד 10/10/2016 13:28
    הגב לתגובה זו
    קיבלו קנס של 8 ן-10 מיליון שזה 18 מיליון סה"כ. בחשבון פשוטו חסרים כאן משהו כמו 350 מיליון. מישה מוכן לסביר לי מי הפקיד/פרקליט/השופט שסגרו עניין ב 18 מיליון ולמה?
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.