BP מצאה שותפה אמריקאית לשדה הנפט הוותיק בעיראק, וושינגטון מצאה מנוף מול איראן
קונוקופיליפס צפויה להצטרף לפרויקט השיקום של קירקוק, שדה שהתגלה ב-1927 ומחזיק כ-9 מיליארד חביות ברות הפקה. BP התחייבה להשקיע בו עד 25 מיליארד דולר ולהעלות את התפוקה ל-450 אלף חביות ביום, אבל במרץ פינתה משם את עובדיה הזרים בגלל ההסלמה הביטחונית
קונוקופיליפס האמריקאית צפויה להצטרף כשותפה לפרויקט השיקום של שדה הנפט קירקוק בצפון עיראק, שבו מובילה BP הבריטית מהלך שאפתני להחזרת התפוקה. ההודעה צפויה להימסר בפסגת העסקים האמריקאית-עיראקית בוושינגטון, כחלק מחבילה רחבה של הסכמים והבנות בין חברות משתי המדינות, שהיקפה הכולל מוערך בכ-60 מיליארד דולר. פרטי החלוקה בין שתי החברות טרם פורסמו.
קירקוק הוא מעין מוצג חי של תולדות הענף. הנפט התגלה בו ב-1927 בידי קונסורציום ש-BP הייתה חלק ממנו, והשדה הזין את תעשיית הנפט העיראקית במשך עשורים. BP מעריכה שעדיין טמונות בו כ-9 מיליארד חביות ברות הפקה, כמות שמסבירה למה חברה מערבית מוכנה לשוב לאזור עם היסטוריה ביטחונית מורכבת.
החוזה ש-BP חתמה עם חברת הנפט הלאומית של צפון עיראק ועם חברת הגז הצפונית אושרר סופית ב-2025 ונכנס לתוקף באוקטובר, אחרי שהצדדים הסכימו על קו בסיס תפוקה של 328 אלף חביות ביום. מדובר בהתקשרות ל-16 שנה, שבמסגרתה BP צפויה להשקיע עד 25 מיליארד דולר לאורך חיי הפרויקט, אחד המהלכים הגדולים שלה במזרח התיכון. היעד המוצהר עומד על כ-450 אלף חביות ביום בתוך שנתיים עד שלוש, והפרויקט מקיף את כיפות באבא ואוואנה בשדה קירקוק, לצד השדות ביי חסן, ג'מבור וחבאז, וכולל גם גז, חשמל ומים, עם יעד להרחבת הפקת הגז בהיקף של כ-400 מיליון רגל מעוקב ביום.
הרקע לחיפוש השותפה ברור למדי. עוד בתחילת השנה דווח ש-BP מחפשת גורם שיחלוק איתה את העלויות ואת הסיכון בקירקוק ויסייע להאיץ את קצב ההפקה, מהלך מקובל בפרויקטים בסדר גודל כזה.
במרץ הסיפור קיבל תפנית. החברה פינתה את עובדיה הזרים מהשדות בגלל הסלמה ביטחונית באזור, וחברת הנפט הלאומית נטלה לידיה את השליטה התפעולית לתקופה של שנה. כניסת שותפה אמריקאית מפזרת את החשיפה בין שתי חברות, ומוסיפה לפרויקט מעין מטריה פוליטית של וושינגטון, נכס בפני עצמו בסביבה כזאת.
וזו הזווית שהופכת את המהלך לרחב מעסקת אנרגיה. ארה"ב מבקשת לחזק את מגזר האנרגיה העיראקי כדי לצמצם את התלות של בגדאד בייבוא חשמל וגז מאיראן, ובמקביל לקדם מסלולי ייצוא חלופיים שיעקפו את מצר הורמוז. שברון מנהלת מגעים עם בגדאד על שדות מערב קורנה 2 ונאסיריה, ווושינגטון תומכת בצינור שיחבר את עיראק לסוריה. ההתעניינות המחודשת של חברות המערב בעיראק מגיעה על רקע מגמות שוק הנפט העולמי, שבו כל שיבוש אספקה באזור מתגלגל מיד למחירים.
עבור BP, ההיגיון מוכר. החברה מחזיקה ב-49% מהחברה שמפעילה את רומיילה בדרום המדינה, שדה הנפט הגדול בעיראק, לצד פטרוצ'יינה שמחזיקה ב-51%. שותפות בקירקוק מרחיבה את הנוכחות שלה גם למרכז הצפוני של התעשייה העיראקית, ומאפשרת לפרוס השקעה כבדה על פני יותר מכתף אחת. עבור קונוקופיליפס, שנחשבת לשחקנית זהירה יחסית בכל מה שנוגע לחשיפה מחוץ לצפון אמריקה, מדובר בשינוי מגמה שראוי לתשומת לב.
התזמון בשוק נוח. שער נפט ברנט נע סביב 86 דולר לחבית, בעלייה של כ-2% ביום המסחר האחרון וברמה גבוהה בכ-24% מזו שנרשמה לפני שנה. פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שמגולמת במחיר משפרת את הכדאיות של פרויקטים יבשתיים ארוכי טווח, שבהם עלות ההפקה לחבית נמוכה יחסית. בעיראק עלות ההפקה נחשבת מהזולות בעולם, מה שהופך שדות ותיקים כמו קירקוק להימור סביר גם בתרחיש שבו המחיר יישחק. מנגד, מי שמעריך את הסיכון מסתכל על מרץ ומבין שהמשוואה בשטח עשויה להשתנות בתוך יום.
