שגיא יוגב מגדל ביטוח
צילום: גל חרמוני
דוחות

כמו שאר חברות הביטוח - מגדל ברווח של 294 מ' ש' בגלל עליית הריבית

רווחי החברה צמחו ב-26% לאחר שאשתקד הרוויחה החברה 233 מיליון שקל. הצפי להעלאת הריבית הובילה לקיטון בהתחייבויות הביטוחיות בסך של כ-1.6 מיליארד שקל - זה היה צפוי
תומר אמן | (1)

חברת הביטוח מגדל ביטוח מגדל ביטוח -0.78% מדווחת ברבעון הראשון של 2022 כי הרווח צמח לכ-294 מיליון שקל, גידול של 26% לעומת הרבעון המקביל אז דיווחה על רווח של כ-233 מיליון שקל. 

מהחברה נמסר כי הצפי להעלאות הריבית הוביל לקיטון בהתחייבויות הביטוחיות בסך של כ-1.6 מיליארד שקל, דבר אשר עזר להגדיל את הרווח באופן המדובר. מנגד, דווח כי נרשמו הפסדי השקעות עודפים של כ-1.3 מיליארד שקל הנובעים מירידה בשערי אגרות החוב והמניות בחו"ל. מנכ"ל חברת כלל ביטוח יורם נוה הסביר בראיון לביזפורטל כי עליית הריבית תרמה להם חצי מיליארד שקל. האמת שעליית הרווחים בחברות הביטוח בעקבות הריבית הייתה צפויה. כתבנו על כך לפני מספר חודשים, עוד לפני שהריבית עלתה.

נכון לסוף הרבעון, היקף הנכסים המנוהלים עמד על כ-377 מיליארד שקל, לעומת כ-338 מיליארד שקל אשתקד, עלייה של כ-11%.

בתקופת הרבעון חלה עלייה במכירות בכל תחומי הפעילות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד: חיסכון ארוך טווח, פנסיה ובמוצרים פיננסיים (מוצרי חסכון, גמל והשקעה), בתחום ביטוח כללי ובמוצרי בריאות פרט.

הפרמיות ברוטו ודמי הגמולים ברבעון המדווח הסתכמו בכ-6.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-20% לעומת ברבעון המקביל אשתקד. בהפקדות חד פעמיות בגין חוזי ביטוח ובתקבולים חד פעמיים בגין חוזי השקעה נרשמה עלייה של כ-118% ברבעון המדווח לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בנוסף נרשם גידול של כ-25% בהפקדות בגמל, כ-11% בהפקדות בפנסיה וכ-13% בפרמיות ברוטו בביטוח כללי לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

בתיק הנוסטרו נרשמו הפסדים מהשקעות של כ-267 מיליון שקל (כולל אג"ח מיועדות) לעומת רווחים מהשקעות בתיק הנוסטרו בסך של כ-440 מיליון שקל (כולל אג"ח מיועדות) ברבעון המקביל אשתקד.

ברווח החיתומי חלה הרעה ברבעון המדווח לעומת הרבעון המקביל אשתקד בעיקר בשל הפסד חיתומי בתחום ביטוח כללי, שהתרכז בענפי הרכב.

מתחילת השנה לא רשמה חברת הביטוח דמי ניהול משתנים כתוצאה מתשואה ריאלית שלילית בפוליסות ביטוח החיים המשתתפות ברווחים ששווקו עד שנת 2004. אומדן דמי הניהול שלא יגבו בשל התשואה הריאלית השלילית עד להשגת תשואה חיובית מצטברת, הסתכם נכון ליום 31 במרס 2022 בכ-0.3 מיליארד שקל לפני מס וסמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים בכ-0.8 מיליארד שקל לפני מס. זאת, לעומת גביית דמי ניהול משתנים בסך כ-395 מיליון שקל לפני מס ברבעון המקביל אשתקד.

יו"ר מגדל ביטוח, יפתח רון טל ומנכ"ל מגדל ביטוח, שגיא יוגב: "אנו מסכמים את הרבעון הראשון לשנת 2022 עם צמיחה בקווי העסקים של החברה תוך שנמשכת מגמת הגידול במכירות. מגמות אלו, בימים אלה של חוסר יציבות בשווקים, מדגישות את יכולותיה של הקבוצה להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניה ובפני העולם העסקי נוכח השינויים התכופים בשוק ההון ובסביבה הכלכלית. במהלך הרבעון הורגשה השפעה ניכרת של שני גורמים מקרו כלכליים מרכזיים: עליית הריבית, שהביאה לשחרור עתודות, והתשואות השליליות בשוק ההון. חוסר היציבות בשוק ההון מדגיש את חשיבות גיוון האפיקים בתיקי ההשקעות והגדלת שיעור ההשקעות הריאליות והאלטרנטיביות."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לדוחות שאר חברות הביטוח:

>>> זה היה צפוי: הרווח של כלל ירד ב-45% ל-221 מיליון שקל. הירידות בשווקים פגעו ובנוסף - הרווח ברבעון המקביל היה גבוה ולא מייצג

>>> הראל ברווח של 327 מיליון שקל; עליית הריבית תרמה לרווח

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לילי 01/06/2022 07:16
    הגב לתגובה זו
    למען האמת לא נתן לדעת כמה חברת ביטוח שווה .
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

איתי בן זאב
צילום: תמר מצפי

שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק

הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים

רן קידר |
נושאים בכתבה איתי בן זאב

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.

בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה. 

ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה.  בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.

ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?


כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.

מי מימש וכמה?

בין המוכרים הבולטים: