פרטנר תשתמש בתשתית הסיבים IBC איפה שהסיכון גבוה מכדי לפרוש לבד
פרטנר -1.36% הודיעה כי תשתמש בתשתית הסיבים האופטיים לגלישה מהירה של מיזם IBC - ואולם תחכור את התשתית כלקוחה שלו, ולא תצטרף כשותפה בו, כפי שעשתה בתחילת השנה הוט. הכניסה של האחרונה למיזם, בו חברות סלקום -0.68% , קרן תשתיות ישראל (תש"י) וחברת החשמל, השאירה את פרטנר לבד בתחרות מול המיזם מחד ו בזק -0.58% כבעלת תשתית עצמאית. במיזם IBC מחזיקים בחלקים שווים סלקום, הוט ותש"י (70% יחדיו) וחברת החשמל (30%) - שבתוך התשתית שלה פרושים הסיבים.
בזק פרשה מבעוד מועד תשתית משלה בכ-60% משטח המדינה, בעיקר באזורים המתאפיינים בביקוש לגלישה מהירה (עד ג'יגה לשניה) - ואולם לא הפעילה את התשתית עד לפני שנתיים לערך. בין היתר היו מחלוקות מול המדינה על חובת הפרישה ולבסוף הפתרון הנבחר היה כי שחקניות התקשורת שפורשות סיבים יצטרכו להפריש לקרן ממשלתית, שהיא תממן את הפרישה באזורים שיהיו לא כדאיים לחברות עצמן.
כיום התשתית העצמאית של פרטנר מגיעה ל-700 בתי אב בארץ. פרטנר כבר משתמשת גם בשירותי השוק הסיטונאי של תשתית בזק המתחרה. היכן שפרטנר טרם פרשה תוכל לשקול אם יש כדאיות לפרישת תשתית עצמאית, או שמה עדיף לה לשכור את השירותים מ-IBC. למעשה, בפרטנר סימנו מראש על מפת הארץ אזורים ובהם מיליון משקי בית לערך, בהם הכדאיות הכלכלית היא הגבוה ביותר - ואליהם יגיעו עם תשתית משלהם.
מחוץ לאזורים האלה, כדי בכל זאת להעלות את מצבת המנויים, ישלמו עבור התשתיות של בזק, ובקרוב כאמור גם IBC. התשתית של IBC מגיעה גם היא לכ-730 אלף משקי בית, זאת ב-60 יישובים ברחבי הארץ, מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם יצוי כי אין המשמעות בהכפלת הנגישות - שכן יש בתי אב שכבר כיום יש נגישות לתשתיות של פרטנר ו-IBC שתיהן. כלומר, חלק מה-700 אלף של פרטנר נספרים כבר בתוך ה-730 אלף של IBC. כמה מנויים בפועל התחברו לשירותים אלה של פרטנר? 200 אלף, לדברי החברה הנתון הגבוה ביותר בשוק.
תמיר אמר, המשנה למנכ"ל פרטנר: "ההסכם יאפשר לפרטנר למצות את הפריסה הרחבה ביותר ולהיות השחקן הגדול בשוק, באמצעות פריסה עצמאית ושוק סיטונאי. נוכל להציע אינטרנט מהיר ללקוחות בכל רחבי הארץ, גם באזורים שטרם הגענו אליהם".
DSIT (אתר החברה)חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
חברת DSIT Solutions, שבה מחזיקה רפאל ב-50%, מתכננת הנפקה ראשונית בבורסת תל אביב בשווי של 200-250 מיליון שקל לפני הכסף, עם גיוס צפוי של 50 מיליון שקל. המהלך מצטרף לגל הנפקות ביטחוניות בשוק המקומי, שנהנה מביקוש גובר על רקע המלחמה ומכירות שיא בתעשייה.
DSIT, שהוקמה לפני יותר משלושה עשורים, מתמחה במערכות מעקב תת-ימי שמזהות, מסווגות ומעקבות אחר איומים כמו צוללנים, צוללות ואוניות. מוצריה כוללים מערכות הגנה על נכסים אסטרטגיים כגון כבלי תקשורת, צינורות גז, פלטפורמות קידוח ונמלים, לצד פתרונות למלחמה נגד צוללות (ASW) ומערכות תקשורת תת-ימיות. לדוגמה, החברה סיפקה ב-2019 לאנרג'יאן מערכת אבטחה תת-ימית להגנה על מאגרי כריש ותנין מפני כלי שיט בלתי מאוישים, שכללה סונארים מתקדמים לאיתור איומים בטווחים ארוכים.
רפאל רכשה את השליטה ב-DSIT ב-2016 מ-Acorn Energy האמריקאית תמורת 15 מיליון דולר. ב-2018 הצטרפו דני סיידס ועמי וסרמן כבעלי יתרת המניות, כאשר סיידס מחזיק כיום בכ-38% ווסרמן ב-9.5%. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, רובם בישראל, ומפעילה מרכזי פיתוח שמתמקדים בשילוב טכנולוגיות AI לזיהוי אוטומטי של איומים. בשנים האחרונות נהנתה DSIT מצמיחה, עם עלייה של 25% במכירות השנתיות בשל ביקוש גלובלי להגנה על תשתיות אנרגיה ימיות, שמגיע ל-5 מיליארד דולר בשוק העולמי. התפתחות זו נובעת מהתגברות איומים בזירה הימית, כולל התקפות על צינורות גז באירופה ומתיחות בים האדום, שמעלות את הצורך במערכות כמו סונארים פעילים שמכסים שטחים של עד 10 קילומטרים רבועים.
נשיא DSIT הוא אלי שרביט, לשעבר מפקד חיל הים. המנכ"ל שמואל פרביאש, בעל ניסיון מאלביט מערכות, מתמקד בפיתוח מערכות משולבות רחפנים תת-ימיים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגדוראל אנרגיה מזנקת 6.4%, ניו מד ב-2.8% - עליות במדדים
התקדמות נוספת נרשמת בפיתוח מאגר הגז אפרודיטה שבמים הכלכליים של קפריסין. ניו מד ניו-מד אנרג יהש 3.07% והשותפות במאגר, שברון Chevron Corp. ושל Shell PLC , מדווחות כי אישרו יציאה לביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED), שלב מרכזי בדרך לקבלת החלטת השקעה סופית בפרויקט. היקף ההשקעה הכולל בתכנון ההנדסי מוערך בכ-106 מיליון דולר, כאשר חלקה של השותפות עומד על כ-32 מיליון דולר - השותפות במאגר אפרודיטה יוצאות ל-FEED בהיקף של 106 מיליון דולר, לקראת FID ב-2027
מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). חייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות. בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים. תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן
אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם" - לזה הקבלנים לא ציפו - מבול
של ביטולי עסקאות בפתח
אלביט מערכות אלביט מערכות 2.91% עולה, נזכיר כי לפני שבוע וחצי אלביט הודיעה כי הפרלמנט היווני אישר רכישה של מערכות ארטילריה רקטיות PULS (מערכת שיגור מדויקת ואוניברסלית) בהחלטה שנועדה לחזק את יכולות ההגנה של יוון מול ההתעצמות מצד טורקיה. אר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -2.46% יורדת לעומתה. ארקין אופורטיוניטי של משה ארקין חדלה להיות בעלת עניין בחברה, אחרי שביצעה חלוקה בעין של מניות החברה שהוחזקו על ידה. המניות חולקו לצדדים שלישיים, שנכנסו בנעליים של ארקין כשהמהלך קורה אחרי זינוק של כ-190% מאז ההנפקה של אר פי אופטיקל ביוני האחרון.
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המדדים עלו ב-0.5%, בזק זינקה 5%, ארית נפלה 5.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הלילה תיכנס לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כשהתקרה תוכפל מ-75 דולר ל-150 דולר. בשביל הצרכנים זה אומר יותר הזמנות מחו"ל שלא יחויבו במע"מ, ובעיקר הרחבה של טווח המוצרים שבהם הקנייה מעבר לים הופכת לכדאית. באוצר מציגים את המהלך הזה כחלק מהמאבק ביוקר המחיה, דרך חיזוק התחרות והפעלת לחץ מחירים על השוק המקומי, בעיקר בענפי האופנה ומוצרי הצריכה, אם כי מבחינת הרשתות התמונה מורכבת יותר. אלו פועלות תחת עלויות קבועות גבוהות, ארנונה, חשמל, שכר עבודה, מע"מ ומסים נוספים, ומתקשות להפחית מחירים בלי לפגוע בשולי הרווח. מולן עומדים אתרי מסחר מחו"ל שפועלים בלי רוב הנטל הזה, נהנים מהיקפי פעילות רחבים ומקהל גלובלי, ומצליחים להציע מחירים נמוכים יותר גם בלי שינוי מהותי בתמחור.
