סקר TGI

המשבר בעיתונות מתבטא במספרים: החשיפה ל'מעריב' קרסה ביותר מ-40%

סקר החשיפה TGI לחצי הראשון של 2013 חושף את עומק המשבר: 10% ירידה בקריאת עיתונים בתוך שנה. גם 'הארץ' במשבר עמוק, עם שיא חשיפה שלילי, שיוויון בין "הביביתון" ל"ממלכת הרשע של נוני". הנתונים המלאים בפנים
אלכסנדר כץ | (15)

סקר TGI שבוחן את החשיפה לעיתונות ולרדיו, יגרום היום (יום א') לסערה בשוק התקשורת הישראלי, עם פרסום הנתונים, שחושפים עד כמה עמוק המשבר בשוק הפרינט. גם הפעם הסיפור האמיתי הוא כבר לא המאבק בין ישראל היום לידיעות אחרונות, אלא דעיכתו של מעריב, והיחלשותו המשמעותית של הארץ.

לאחר שנים שבהן בניגוד למגמות העולמיות של ירידה בקריאת עיתונים, בישראל דווקא נשמרה היציבות בצריכת המדיה הוותיקה, נתוני סקר TGI בוגרים גל 1 לשנת 2013 מצביעים על ירידה כללית בחשיפה לעיתונות והאזנה לרדיו, מ-66.5% בינואר-יוני 2012, ל-63.8% ביולי-דצמבר 2012, ועד 60.5% בלבד בינואר-יוני 2013. גם בעיתונות סוף השבוע חלה ירידה משמעותית, מ-66.7% בחצי הראשון של 2012, ל-62.6% בחצי הראשון של השנה.

סקר TGI בודק את שיעור החשיפה בקרב בוגרים בני 18 ויותר, של עיתונים ותחנות הרדיו, על סביב שנתי וחצי שנתי. את הסקר עורכת קנטאר מדיה מחקרי TGI מקבוצת קנטאר מדיה (לשעבר TNS טלגאל), תחת פיקוח ובקרה מקצועית של ועדת המחקר של איגוד חברות הפרסום. מאגר TGI מבוסס על מדגם מייצג של מרואיינים במגזר היהודי בגילאי 18+, המשקפים אוכלוסייה בשיעור של כ-4 מיליון נפש.

* ומה היו נתוני סקר TGI לפני חצי שנה? לחצו כאן

מנכ"ל חברת קנטאר מדיה מחקריTGI , איתן כסיף, ציין כי "מניתוח המגמות לאורך השנים, המשתקפות ממצאי הסק, ניתן לראות כי התופעה 'החריגה' בישראל שהחלה בזמנו לאחר הופעת העיתון ישראלי ובהמשך 'ישראל היום' של שינוי במגמת קריאת עיתונים יומיים, שבתחילה אופיינה בגידול ובהמשך ביציבות בקריאת עיתונים, השתנתה למגמה המוכרת בעולם של ירידה בצריכת המדיה הוותיקה שלכך מצטרפת תופעה דומה המשתקפת גם בהאזנה לרדיו. סביר להניח כי חלק מהגורמים לתופעה זו הינם חדירת סמרטפונים וטאבלטים - אמצעים זמינים לצריכת מדיה בכל מקום ובכל זמן בהתאם לנוחיות המשתמש וגורמים אלו ימשיכו להשפיע על אופן השימוש והבחירה באמצעי המדיה של הצרכן בישראל ובעולם".

ושוב: רעידת אדמה בקרליבך, עם קריסה של 50% בתוך שנה

המאבקים בין 'ישראל היום' ל'ידיעות אחרונות' פרנסו אותנו לא רע בשנים האחרונות, אבל הסיפור האמיתי כאמור נמצא טיפה יותר מערבה מ-2 המערכות האלה, אצל הקולגות החלשים מרחוב קרליבך.

אחרי האשליה של נתוני החצי הראשון של 2012 עם התחזקות ל-11.9% ביחס לחצי שלפניו (10.7%), רשם העיתון צניחה כמותה לא נראה בעיתונות הישראלית מזה שנים. על פי נתוני יולי-דצמבר 2012 החשיפה לעיתון עמדה על 9.7%, וכעת היא על 5.8% בלבד, כלומר- ירידה של 40% מהחצי הקודם, ושל 50% בשנה. נתונים אלה מתייחסים לתקופת המשבר ב'מעריב', שעבר מידיו של נוחי דנקנר לשלמה בן-צבי.

בחודשים האחרונים מספר הגיליונות המודפסים ירד משמעותית, על פי דיווחים לא רשמיים בתוך העיתון הנתון עומד על 18 אלף בלבד, בהנהלת העיתון מסרבים לחשוף מספרים, אבל טוענים כי מדובר במספר שגוי וכי הנתון האמיתי גבוה בהרבה, אולם על פי נתוני החשיפה הנוכחיים, העיתון בהחלט לא מגיע לקורא הישראלי, שמתקשה לקבל אותו לביתו או למצוא אותו במכולת השכונתית או הסופר.

בקשר לנתוני החשיפה הגרועים של ממעריב, בהנהלת העיתון מבקשים להבהיר כי "כל מי שעקב בתקשורת, מודע למאבקו של מעריב להשתחרר ממשקולות העבר בעיקר בתחום ההפצה. רק באמצע חודש מאי קיבלנו אישור להפיץ את מעריב דרך חברת 'בר הפצה' ובסוף יוני 'מעריב' חזר למספר נקודות החלוקה והמכירה שהיינו בהם בעבר. אנו פועלים להגדיל משמעותית את נקודות המכירה ברבעון הקרוב - דבר שיבוא לידי ביטוי בTGI בשנה הקרובה".

ומה קורה ברחוב שוקן? שם המצב לא מעודד גם כן. עם קשר או בלי קשר למעבר של אתר 'הארץ' ל"חומת תשלום" והירידה במספר הגולשים הכללי באתר, גם החשיפה לחציון הראשון של 2013 עמד על 5.4%, וגם היא במסגרת מגמת הירידה שנרשמת בשנים האחרונות לחשיפה לעיתון. בחצי השני של 2012 החשיפה ל'הארץ' עמדה על 6%, מול 7% בחצי שלפניו, ירידה של 15%. בתוך שנה ירדה החשיפה לעיתון ביותר מ-20%.

"ביביתון" מול "אמפריית הרשע של נוני"

ונחזור למאבקים בין 'ישראל היום' ל'ידיעות אחרונות'. העיתון של המיליארדר היהודי-אמריקאי שלדון אדלסון, שזינק בתוך שנים בודדות למעמד של העיתון עם החשיפה הגדולה בישראל, רשם בחצי האחרון את ההיחלשות המשמעותית במיותר שלו. אם בסיכום התקופה של יולי-דצמבר 2012 החשיפה לעיתון עמדה על 39.9%, הרי שבחצי השנה האחרונה היא ירדה ב-7.5% ל-36.9% בלבד.

זה בדיוק הנתון שקיבל 'ידיעות אחרונות' - 36.9%, שנחלש קלות מ-37.3% בחצי השני של 2012, ובכך נוצר שוויון בין 2 היריבים המרים, שלאחרונה דואג אחד מהם ('ישראל היום') להתנגח בשני ('ידיעות אחרונות') במסגרת מדור כמעט יומי בהובלתו של בכיר העיתון גונן גינת.

מישראל היום נמסר כי "ישראל היום ממשיך להוביל ברמה שנתית, כפי שנאמר בהודעה על תוצאות סקר ה-TGI, ולהיות העיתון מספר אחת בשיעור החשיפה לעיתונות הכתובה בישראל. נמשיך להוביל גם בכל שנת 2013".

ב'פוסט' יכולים להיות מרוצים בסך הכל מנתוני החשיפה בחצי הראשון של 2013, למרות ההיחלשות הקלה מ-8.6% בתקופה של יולי-דצמבר 2012, ל-8.3%. בזכות ההחלשות של 'הארץ' והקריסה של 'מעריב', לאט לאט הפך העיתון לשלישי בחשיפה שלו בישראל במהלך השבוע.

עיתוני סוף השבוע: 'סופשבוע' על חשבון 'מעריב'

בגזרת עיתוני סוף השבוע, 'ידיעות אחרונות' ממשיך לרשום שיא שלילי, אבל עם ירידה קלה במיוחד הפעם - מ-41.7% בחצי השני של 2012 ל-41.5% בחצי הראשון של השנה. 'ישראל היום' רשם עלייה קלה ושיא כל הזמנים - מ-32.8% ל-33%.

ההפרש בין 2 העיתונים עמד 12.1% בחצי הראשון של 2012, כעבור חצי שנה הוא כבר היה 9.1%, וכעת הוא עומד על 8.5% בלבד.

גם בסוף השבוע קרס 'מעריב' - מ-14.1% בינואר-יוני 2012, ל-11.6% ביולי-דצמבר 2012, ל-8.1% בינואר-יוני 2012. "חבילת סוף השבוע" של מעריב, איבדה כותבים רבים לטובת סופשבוע - השבועון החדש של אלי עזור, שהרוויח גם את הקוראים של מעריב. על פי נתוני TGI, רשם העיתון החדש חשיפה של 7.4%.

בניגוד לנתוני ימי השבוע, 'הארץ' בסוף השבוע בלם את הירידה של חצי השנה הקודמת, ועלה מ-6.2% ביולי-דצמבר 2012, ל-6.3% בינואר-יוני 2013.

'מקור ראשון', כמו בעיתון האח מקרליבך, רשם ירידה חדשה בתוך שנה, מ-3.8% בחצי הראשון של 2012, ל-3.3% בחצי השני של אותה שנה, ל-2.5% בחצי השנה האחרונה. בסך הכל מדובר על ירידה של 35% בתוך שנה.

בעיתון 'בשבע' ממשיכים לזגזג: בחצי השני של 2011 החשיפה עמדה על 5.3%, כעבור חצי שנה החשיפה ירדה ל-4.9%, ובחצי השני של 2012 עלתה ל-5.3% שוב. והפעם - 4.5% בלבד.

ואילו החשיפה של גלובס בסוף השבוע זינקה ב-10% מ-3.3% ל-3.7%. בחברת קנטאר מדיה מחקרי TGI מסבירים כי במהלך התקופה הזאת, המוסף הכלכלי של 'מעריב' היה מבוסס על המותג של, התוכן והמראה של 'גלובס', ולכן יתכן ונתון זה מושפע מתופעה זו.

TheMarker דווקא מתחזק, 'גלובס' מזנק בזכות 'מעריב'

עוד שדה קרב עקוב מדם, הוא בגזרת העיתונות הכלכלית. כלכליסט (שילוב של מוסף ב'ידיעות אחרונות' ומכירה עצמאית של 'כלכליסט') ממשיך להוביל בחשיפה, אבל רשם ירידה קלה מ-12.4% בחצי השני של 2012 ל-11.8% בחצי הראשון של השנה.

בניגוד לעיתון האם 'הארץ', עיתון TheMarker דווקא התחזק בחצי האחרון של השנה ל-6.3% מול -6.1% בחודשים יולי-דצמבר 2012. החשיפה ל-TheMarker היא מוסף בתוך 'הארץ' לביו עיתון עצמאי יומי.

ואילו גלובס רשם עלייה משמעותית מ-4.5% בחצי השני של 2012 (ואותו נתון גם בחצי הראשון של אותה שנה), ל-5.5% בינואר-יוני 2013, כלומר זינוק של יותר מ-20%. יש לציין כי גם לגבי נתון זה מסבירה חברת קנטאר מדיה מחקרי TGI כי במהלך התקופה הזאת, המוסף הכלכלי של 'מעריב' היה מבוסס על המותג של, התוכן והמראה של 'גלובס', ולכן יתכן ונתון זה מושפע מתופעה זו.

בגזרת המגזינים: 'לאשה' שוב נחלש

לאשה רושם שוב היחלשות אחרי מגמה חיובית ממנה נהנה לפני חצי שנה. העיתון מבית היוצר של קבוצת 'ידיעות אחרונות', קיבל בחציון האחרון 8.5%, מול 9% בחצי השני של 2012, 8.3% בחצי הראשון של 2012, ו-9.7% בחודשים יולי-דצמבר 2011. המתחרה, הירחון את של 'מעריב', דווקא התחזק קלות מ-2.4% ל-2.5%.

פנאי פלוס, אף הוא מקבוצת 'ידיעות אחרונות', ממשיך במגמת הקריסה: 6.3% בחצי השני של 2011, 6.1% בחצי הראשון של 2012, 5.5% בחצי השני של 2012, ו-4.2% בחצי הראשון של השנה. בסך הכל מדובר בירידה של 24% ב-6 חודשים, ו-34% בשנתיים.

בגזרת הירחונים, בלייזר ממשיך במגמת הירידה - 2.9% בחודשים ינואר-יוני 2013, מול 3.2% בחצי השנה שלפני כן, ו-3.3% בחצי הראשון של 2012.

מגזין TheMarker התחזק אף הוא כמו היומון הכלכלי: הפעם החשיפה עמדה על 2.1% מול 1.7% בחצי השני של 2012, התחזקות של 24% ב-6 חודשים.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אם מעריב לא יהפוך לחינמון מיתתו ודאית (ל"ת)
    חבל 04/08/2013 01:16
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    שפירא/ראשל"צ 22/07/2013 22:06
    הגב לתגובה זו
    שנים אני רוצה לחתום על מנוי ל "הארץ" אך נמנע מכך בשל הפורמט הגדול והלא נוח לקריאה של העיתון. לא ברור לי מדוע מתעקש העיתון על הפורמט גדול כשכל העיתונים עברו לפורמט של The Marker. אפילו ה=TIMES של לונדון הבין זאת ועבר לפורמט של SUN
  • 7.
    חיים 21/07/2013 15:11
    הגב לתגובה זו
    מה זה משנה? ממילא התוכן הוא נגזרת של הבעלים והחברים שלו.
  • 6.
    צריך לכתוב החצי הראשון ולא החצי האחד (1) (ל"ת)
    אחד 21/07/2013 13:52
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כר מרעה 21/07/2013 13:34
    הגב לתגובה זו
    הם לא עיתון ולא ניתן להשוות אותם לשאר
  • 4.
    יקי 21/07/2013 11:54
    הגב לתגובה זו
    אני כל כך שמח שעיתון הארץ קורס למנגינת לבו של גדעון לוי אוהב ישראל
  • מגינת לבו, לא מנגינת. אולי תקרא הארץ ותשכיל (ל"ת)
    21/07/2013 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    עבודה בעיניים 21/07/2013 11:51
    הגב לתגובה זו
    מודפסים הרבה פחות ממה שמצהירים ומי שלא יוצא עד 07:30 למצוא עיתון לא ימצא.הכל נגמר כי לא מדפיסים.
  • 2.
    מנחם 21/07/2013 11:31
    הגב לתגובה זו
    אבל מתברר שהם רק שם. העיתון הולך ועמו גם האג'נדה שלו#שירות חינם לקורא שהיה בטוח שאם מחר יש בחירות ביבי לא לוקח שוב, ובהליכה#
  • 1.
    קריסה למעריב, מדהים הנתון הזה (ל"ת)
    וואו 21/07/2013 11:05
    הגב לתגובה זו
  • יוחזר מאקסוול! (ל"ת)
    מנוי לשעבר 21/07/2013 22:34
    הגב לתגובה זו
  • קקפוניה 21/07/2013 15:52
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה מדור מביך. מה שקרה ביום חמיש האחרון עם מהשחק של מכבי תא באלופות בכלל בושה.
  • יעקב 21/07/2013 17:14
    לאורך כל השנים שמענו ש"הארץ" נופל כי הוא שמאלני. אז הנה - מגיע גאון מהימין ההזוי, מפטר את כל הסמולנים ממעריב ומה מתברר??? שסופשבוע עם הסמולנים מנצח את מעריב, ומעריב נותר עם "מקור ראשון" ביד. אבל כנראה שגם הוא סמולני מידי, ולכן הימנים האינטיליגנטים לא רוצים לקרוא אותו. כמה חבל...
קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)קווין ספייסי מבית הקלפים (בית הקלפים - יחצ)

ממיליונר גדול להומלס - איך איבד קווין ספייסי 70 מיליון דולר

בגיל 66 ואחרי קריירה מפוארת, השחקן שזכה ב-2 פרסי אוסקר וכיכב בסדרת בית הקלפים לצד סדרות וסרטים רבים, נותר כמעט חסר כל; הוא נלחם משפטית בטענות כי ביצע עבירות מין בקטנים, הגיע לפשרות מבלי להודות, והפסיד את התדמית ואת הכסף וגם - כמה מרוויחים שחקני אוסקר?

רן קידר |

קווין ספייסי, השחקן זוכה שני פרסי האוסקר, חשף בריאיון לטלגרף כי הוא חי כיום ללא מגורים קבועים, נודד בין מלונות לדירות Airbnb בעקבות הוצאות משפטיות אדירות שהצטברו מאז 2017. "אני הולך לאן שיש עבודה. אין לי ממש בית", אמר ספייסי והוסיף כי "העלויות בשבע השנים האחרונות היו אסטרונומיות. כמעט ולא נכנס כסף, והכול יצא". הדברים נאמרו במקביל להופעתו בתל אביב בשבוע שעבר.

ספייסי, בן 66, בנה קריירה מזהירה שהחלה בשנות ה-80.ההכנסות העיקריות הגיעו משכר בסרטים, סדרות טלוויזיה והפקות שונות. בשיא הקריירה שלו, סביב 2017, ההון הנקי של ספייסי הוערך ב-70 מיליון דולר. חלק ניכר מהסכום נבע מהופעות בסרטים מצליחים, אך המקור המשמעותי ביותר היה הסדרה "בית הקלפים" של נטפליקס. הסדרה, ששודרה בין 2013 ל-2018, הניבה לספייסי 500 אלף דולר לפרק, מה שהצטבר לכ-50 מיליון דולר נטו עם בונוסים כמפיק. נטפליקס השקיעה בסדרה תקציב של מאות מיליונים, כאשר חלקו הגדול הופנה לשכר השחקנים הבכירים. ההצלחה של "בית הקלפים" גם חיזקה את מעמדו כשחקן מוביל, מה שהוביל לחוזים נוספים גדולים בתעשייה.

לפני "בית הקלפים", ספייסי גרף סכומים משמעותיים מסרטים קלאסיים. בסרט "החשוד המיידי" מ-1995, שבו זכה באוסקר הראשון שלו כשחקן משנה, השכר שלו לא פורסם רשמית, אך ההערכה היא שקיבל כ-1-2 מיליון דולר, בהתחשב בתקציב הסרט של 6 מיליון דולר והצלחתו הקופתית של 23 מיליון דולר. הסרט, שהפך אותו לכוכב בינלאומי, פתח בפניו דלתות לחוזים נוספים. על האוסקר השני שלו, עבור "אמריקן ביוטי" מ-1999, השכר עמד על כ-4 מיליון דולר, והסרט גרף 356 מיליון דולר בקופות בעולם, מה שהגדיל משמעותית את ערכו בשוק. 

כמה מרוויח שחקן אוסקר בסרט?

סרטים נוספים תרמו להונו: "שבעה חטאים" מ-1995: כ-2.5 מיליון דולר; "המתווך" מ-1998, כ-5 מיליון דולר. בסך הכול, ההכנסות מסרטים בין 1995 ל-2010 הגיעו לכ-50 מיליון דולר, לפני ניכויי מסים והוצאות הפקה. ספייסי השתתף גם בסרטים כמו "אינטליגנציה מלאכותית" מ-2001, ששילם לו כ-3 מיליון דולר, ו"סופרמן חוזר" מ-2006, עם שכר של כ-10 מיליון דולר, כולל אחוזים מהרווחים. הסרט האחרון גרף 391 מיליון דולר בקופות, אך ההפקה הייתה יקרה במיוחד, מה שהשפיע על הרווחים הנקיים.

מעבר לשכר ישיר, ספייסי הרוויח מפרסומות, חוזי ייעוץ והפקות עצמאיות. הוא הקים חברת הפקה בשנות ה-90, "טריגר סטריט פרודקשנס", שייצרה סרטים מצליחים כמו "21" מ-2008, שגרף 183 מיליון דולר בקופות. ההערכה היא שהחברה הניבה לו 10-15 מיליון דולר. בנוסף, חוזים עם מותגי ענק כמו אמריקן אקספרס וסוני תרמו כ-5 מיליון דולר בשנה בתקופת השיא. 

אלמוג בוקר
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

כמה ירוויח אלמוג בוקר בחדשות 12 ומי הם העיתונאים עם השכר הגבוה ביותר?

הכתב הדהים כאשר הודיע על עזיבה לערוץ המתחרה, שם מרוויחים הטאלנטים בין 1.5-2 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא ששכרו של אלמוג, שיחליף את תמיר סטיינמן, יהיה נמוך יותר; וגם - כמה מרוויח עמית סגל בשנה?
איציק יצחקי |
העיתונאי אלמוג בוקר הפך לאחד הפרצופים המוכרים בחדשות 13 גם בזכות הסיקור הצמוד ביום שפרצה המלחמה. הפופולריות שלו גברה בהדרגה בתשעת החודשים מא המלחמה והוא ממנף את זה לשדרוג בשכר. אלמוג יעבור למתחרה - חדשות 12, שהיא סוג של מונופול בשוק - מונופול שמפחדים לגעת בו מכיוון שזו תקשורת וחדשות עם פרשנים ועיתונאים חזקים והחיצים יופנו כלפי הרגולטור שיעיז להגיד שמדובר במונופול או שינסה ליצור תחרות הוגנת. חדשות 12 שייכת לקשת שהיא עצמה גם סוג של מונופול, שמחזיקה גם באתר מאקו ואתר N12. קשת נהנית מהקריסה של רשת ובמיוחד חדשות 13, כשבשוק אומרים כבר מעל לשנה שקשת היא זו שמחזיקה את רשת. היא לא מקבלת חלק מהמפרסמים כדי שיעברו לרשת, כדי ליצור מצב שיש תחרות.

קשת היא מונופול

בפועל, ההכנסות של קשת שנשלטת על ידי דודי ורטהיים, הבעלים של קוקה קולה בישראל ובנק מזרחי טפחות, גדולות פי 4-5 לפחות מרשת וגדולות מכל ההכנסות של ערוצי הטלוויזיה גם יחד. העוצמה והכוח נובעים גם מערוץ חדשות חזק וגם מרצועות הבידור הטובות של קשת לעומת המתחרים.
ערוץ 13 (רשת) סובל פעמיים - גם מהתחזקות ערוץ 14 שנתפס כאתר הימני היחיד וגם מזה שהוא נחשב "אותו הדבר" וסוג של ניסיון העתקה לא מוצלח של קשת. במקביל למינוי של יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת חדשות 13 העיתונאים חששו משינוי הקו המערכתי של החדשות שנתפס בדומה לחדשות 12 כאנטי ביבי עם אג'נדה של שמאל-מרכז. במקביל הועזב רביב דרוקר והחלו עזיבות. ספי עובדיה עזב, וכעת אלמוג בוקר. ספי עובדיה עזב לתוכנית "עובדה" של אילנה דיין, גם היא מבית קשת. ההערכות בשוק מדברות על עלות שכר של בין 700 ל-800 אלף שקל לשנה לעובדיה. המעבר של עובדיה הוא עוד נקודה של כוח עבור ערוץ 12. הוא מתחיל להעביר לשורותיו טאלנטים ונראה כי הוא לא מפספס הזדמנויות. כעת, מעניין יהיה לראות האם ערוץ 13 יגיב - וכיצד ומה תהיה ההשפעה של שוק ההעברות החדש בתקשורת על ערוץ 14 (לאחרונה, אחרי שהכריז על מעבר לערוץ 13, ערוץ 14 סיכם על הישארותו של שרון גל).

בוקר, כתב הדרום של הערוץ, שנחשב לעיתונאי מוערך, אמור להחליף את תמיר סטיינמן שעזב לאחרונה את תפקידו. ההערכות הן ששכרו ינוע בין 800 אלף שקל למיליון שקל בשנה.

עמית סגל  מעל 3 מיליון שקל בשנה; יונית לוי כ-2 מיליון שקל

הטאלנטים בחדשות 12 מרוויחים נהדר. על פי ההערכות שכרם מבטא עלות מעביד של בין 1.5 ל-2 מיליון שקל בשנה. כך מרוויחה גם יונית לוי, וכמוה דני קושמרו, אמנון אברמוביץ', עמית סגל ועוד. סגל נחשב לעיתונאי המרוויח בישראל, כשההערכות מדברות על הכנסות של  מעל 3 מיליון שקל בשנה, כשבתוכן גם הכנסות מהספר המצליח וסדרת ההרצאות שהוא מעביר וכן כתיבת טור בידיעות אחרונות.  
 אלמוג בוקר - שכר של כמיליון שקל