עמית כץ סמנכל מוצרי Ethernet
צילום: אנבידיה
ראיון

"ישראל-1 יציב את ישראל בחזית תחום הבינה המלאכותית העולמית"

בראיון לביזפורטל, מסביר עמית כץ, סמנכ"ל מוצרי Ethernet באנבידיה, כיצד הדרך של החברה שהפכה בשנה האחרונה לשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית עוברת בישראל, ומה החשיבות של פרויקט הקמת מחשב העל
איתן גרסטנפלד | (3)

בסוף חודש מאי האחרון הפתיעה ענקית השבבים אנבידיה את עולם הטכנולוגיה הישראלית, כשהכריזה על כוונתה להקים בארץ מחשב-על העונה לשם ישראל-1 בעלות של מאות מיליוני דולרים. בשיחה עם ביזפורטל מסביר עמית כץ, ,סמנכ"ל מוצרי Ethernet באנבידיה, על האופן שבו יתנהל המיזם ועל החשיבות שלו לתחום הבינה המלאכותית בכלל, ולאקו-סיסטם הישראלי בפרט.

"מחשב-על זה לא קונספט חדש זה משהו שאנחנו עושים עוד מימי מלאנוקס, המון שנים. הרעיון זה מחשב שבנוי מהרבה יחידות קטנות, שעובדות במקביל ובעצם מייצרות מחשב אחד מאוד מאוד חזק. יש תחומים שהחישובים שנדרשים כדי להשיג את התוצאות, הם כאלה שאם אתה תשתמש במחשבים רגילים ולא במחשב-על, הזמן שייקח לך הוא לא ריאלי. נגיד שכשאתה בונה מכונית אתה רוצה לחשב מה קורה כשהיא מתנגשת בקיר, במחשבים סטנדרטים זה עשוי לקחת חודשים, אבל ברגע שבונים מחשבי-על אפשר להוריד את טווחי הזמנים באופן משמעותי. יש לכך המון שימושים מגוונים החל מפיתוח תרופות, עובר בחיזוי מזג האוויר, וכלה בבדיקה של החוזק של חומרים שונים (לדוגמא מה מה קורה למטוס שפוגע בציפור?)", מסביר כץ.

מה זה ישראל-1 לאילו צרכים הוא ישמש?

ברגע שכל עולם הבינה המלאכותית התפתח, והמעבדים שאנחנו בונים באנבידיה הפכו לשימוש המרכזי של מחשבי-על, נוצר צורך שאנחנו יכולים למלא. אפשר להגיד שאין תחום אחד שלא משתמשים בו או שלא ישתמשו בו בעתיד במחשבי-על. זה קריטי למשל, בתחומים כמו עיבוד תמונה וווידיאו, בתחום הביולוגיה בכל מה שקשור לפיתוח תרופות, ובתחום הקמעונאות וייעול הרכש של מפעלים. בנוסף, לאחרונה עם ההופעה של ChatGPT, הכוח של הבינה המלאכותית הפך לזמין עבור כל אחד, החל מכתיבת קורות חיים וכלה בכתיבת מאמרים ופרזנטציות.

אז ישראל-1 ישמש רק לבינה מלאכותית?

"כן, המחשב ישמש רק לבינה מלאכותית, אבל בתוך התחום השימושים יהיו מגוונים, ועבור סקטורים שונים. ההתקדמות של ישראל-1 היא מאד מרשימה, והולכת לפי התוכניות, אנחנו אפילו טיפה מקדימים. הצבנו שלושה שלבים לפיתוח המחשב, בהתחלה נתרכז בלבנות את המחשב הטוב ביותר שאנחנו יכולים, שיהווה דגם שניתן יהיה להעתיק וליישם אותו מחדש. בשלב השני אנחנו נכניס חברות וסטארטפים עמם אנחנו משתפים פעולה, שיעבדו איתנו בפיתוח. לבסוף, השלב השלישי הוא להעניק לחברות וארגונים מגוונים שירותי ענן, שניתין יהיה לצרוך אותם מרחוק".

הדמיית ישראל-1, באדיבות אנבידיה

כיצד יעבוד המודל העסקי של השימוש במחשב?

מבחינת הבעלות, יש לנו בעלות מלאה על הנכס, אבל אנחנו גם אוהבים לעבוד עם שותפים. אנבידיה מאד גמישה מבחינת המודל העסקי שלה, זה מאד תלוי בחברה עצמה, למרות הגודל שלנו אנחנו יודעים לעבוד עם שותפים במודלים שונים. בענן אם מישהו צריך משאבים הוא משלם תעריף קבוע לפי השימוש (החל מ-36,999 דולר לחודש, א"ג). 

מה היתרון  עבור לקוחות ישראלים בכך שהמחשב יושב בארץ?

אני חושב שהיתרון הראשון הוא לא המיקום אלא העוצמה, אם אני רוצה להריץ מודל שפה בענן אחר, כנראה שהוא ירוץ יותר מהר בישראל-1, לא בגלל שהוא מדבר עברית אלא בגלל שהוא בנוי בצורה אופטימלית. לכן, קודם כל זה מחשב סופר עוצמתי שישפר את היעילות של מי שישתמש בו. הדבר השני, הוא שבכל מה שקשור לאבטחת מידע, יש מדינות שאוסרות על זליגה של מידע מסוג מסוים מחוץ למדינה. ככה שיכול להיות שבעולמות האלו זה ישחק תפקיד חשוב. אבל עבור הצרכן הישראלי, הייתרון המשמעותי ביותר הוא אלפי העובדים שלנו והצוותים שיכולים לעבוד בצורה נוחה עם הלקוחות. 

קיראו עוד ב"BizTech"

אחרי שהיו ניסיונות שונים לקדם מיזם דומה בארץ, מה ההשפעה של כניסה של מחשב-על לישראל?

"אני חושב שגם התזמון וגם העובדה שאנחנו עומדים מאחורי המיזם הוא נכון, המחשב שאנחנו בונים יהיה טוב יותר מכל שירות דומה שאפשר להשיג בענן. בכל העולם של בינה מלאכותית יש שני עולמות: אימון והסקה, כאשר הפקוס של המחשב הוא על האימון. בשבוע שעבר ביקרתי במחשב-על ביפן, ושאלתי את האחראי כמה זמן לוקח למודל שפה לרוץ עליו, והוא ענה שזה לוקח חצי שנה. כדי להבין סדר גודל, אנחנו יכולים להוריד את הזמן הזה לשלושה שבועות. זה יגרום לישראל לעמוד בחזית תחום הבינה המלאכותית ויתרום לכל האקו-סיסטם של הסטארטאפים".

איפה הוא יעמוד מבחינה טכנולוגית ביחס למחשבים אחרים?

כמובן שבישראל הוא יהיה המחשב החזק ביותר. מבחינת גלובאלית הוא יהיה אחד החזקים בעולם. נכון להיום, הוא ניצב במקום השישי, אבל הרשימה משתנה באופן תדיר בגלל שכל הזמן בונים דברים חדשים כל היום.

האם מעבר לשם ולמיקום שלו, המחשב עושה שימוש בטכנולוגיות ישראליות שמבדלות אותו ממתחריו?

הייתי אומר שבכל מחשב שנבנה בעולם יש המון טכנולוגיה ישראלית. בכל מחשב יש יחידות עיבוד מרכזיות וכן יחידות עיבוד גרפיות, שכוללות בתוכן טכנולוגיה ישראלית. אם חושבים על זה כמעט בכל נקודה שאנחנו נוגעים יש טכנולוגיה ישראלית. אבל אי אפשר להגיד שבישראל-1 יש טכנולוגיה ישראלית שונה. מה שכן, זו הפעם הראשונה שבה בונים פלטפורמה שפותחה בארץ ומניעה מחשב-על.

אם נדבר עוד 10 שנים איך נסתכל על המיזם הזה?

אני חושב שאנחנו נסתכל על זה כדבר ששם אותנו בחזית הבינה המלאכותית בעולם. אנחנו מתחילים ממקום טוב מכיוון שאנחנו סטארטאפ ניישין, וכל כך הרבה קורה פה. זו תשתית שנותנת לנו כאומה חדשנית את הכלים לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר בעלמות של בינה מלאכותית. זה אמנם מרגיש כבר עכשיו כגדול, אבל אנחנו לא מבינים עד כמה השימושים של זה יהיו נרחבים. זה סוג של גיים צ'יינג'ר.

בשנים האחרונות יש עיסוק נרחב בכל העולם של מחשוב קוונטי, שמשנה את האופן שבו מחשבים פועלים ופותרים בעיות מהיסוד, איך מחשוב העל משתלב עם זה?

"אנבידיה מאד פעילה בתחום של מחשוב קוונטי ואנחנו רואים את זה כדבר שפועל במקביל למחשוב-על. באנבידיה מאמינים שמחשוב קוונטי יגיע לצד מחשוב מואץ, יש אפליקציות שמיועדות למחשב קוונטי, אבל יש גם יישומים שלא מתאימים למחשוב מסוג זה, מכיוון שזה לא יעיל וכרוך בבזבוז של משאבים. לכן, אנחנו פועלים לכיוון של מחשוב היברידי, ופיתחנו שפת תכנות ייעודית שמתבססת על השפה שבה אנחנו עושים שימוש במחשוב-על, כך שאותה מערכת תדע לנתב את המשימות בין המחשבים. לטובת כך הכרזנו על מוצר שהוא מחשב שמשלב יכולות של מחשוב קוואנטי ומחשוב מואץ, שיפעל באתר שאנחנו מקימים".

בשנת 2019 רכשה אנבידיה את חברת מלאנוקס הישראלית תמורת 7 מיליארד דולר, ובכך למעשה התבססה הפעילות של החברה בארץ. מאז הרכישה חוותה החברה צמיחה משמעותית בשוויה, על רקע העניין הגובר בבינה מלאכותית והשליטה הכמעט בלעדית שלה בתחום השבבים הייעודיים. אם בסוף שנת 2019 נע שוויה של אנבידיה NVIDIA COR סביב ה-144 מיליארד דולר הרי שבמהלך השנה החולפת, זמן קצר לאחר ההודעה על השקת מחשב העל הישראל, חצתה החברה את רף טריליון הדולר במונחי שווי שוק.

הצמיחה בשווי ובמעמד של אנבידיה לוו גם בצמיחה בפעילות שלה בארץ שהפכה לחלק אינטגרלי מהחברה. בעוד מלאנוקס העסיקה כ-2,000 עובדים, אנבידיה מעסיקה בארץ יותר מ-3,200 עובדים, וממשיכה לגייס גם בימים אלו. לדברי כץ הזרוע הישראלית מהווה מרכיב קריטי בהצלחה האחרונה של החברה, "לפעמים רכישות לא מצליחות ויש שתי חברות שנשארות שתי חברות אחרי הרכישה. אנחנו היום חברה אחת, והפתרונות שלנו משולבים, לכן כל דבר שאנבידיה עושה כולל גם פן ישראל. בין אם זה המעבדים החדשים, וביםן א זה בדרך שבה הם מתקשרים. עובדי החברה בישראל הם חלק קריטי ואינטגרלי בכל הפעילות של אנבידיה. ולא סתם ג'נסן (ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל החברה, א"ג) מגיע לישראל פעם שנייה תוך כמה חודשים", מסביר כץ. 

"כדי להריץ בינה מלאכותית כמו שצריך, יש צורך ברשת, ואם הרשת לא יודעת לחבר את האלמנטים בצורה אופטימלית אין מחשב על. בשונה מענן, שחלק מהרכיבים מתנהלים במקביל, במחשב על, זה או הכל או כלום או שהמחשב עובד או שלא ולכן דרישות הרשת שלו שונות ומיוחדות. מלאנוקס בנתה במשך 20 שנה רשתות למחשבים מואצים, לכן הדבר המשמעותי הוא שבישראל אנחנו בונים את כל מוצרי התקשורת שמחברים בין המחשבים, שבלעדיהם אין מחשב על. היום אנחנו מדברים על בינה מלאכותית בענן, ככה שגם אם אתה איטלקי, יפני או קוריאני אתה מדבר על ישראל-1. כל השותפים של אנבידיה, שבונים בינה מלאכותית בענן יודעים שישראל-1 הוא הפיתרון. אנחנו גם רוצים לשתף את העבודה שלנו, ואנחנו מקווים שזה יהפוך לסטנדרט של בינה מלאכותית בענן", הוא מסכם.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מהתחום 14/09/2023 01:01
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לא באמת קרובים למעבדות השונות שעובדות על מודלים כאלה בארהב. מספיק ללכת לכנס נוריפס כדי לראות שיש מעט מאוד עבודות בחזית מישראל
  • 1.
    האמיתי 13/09/2023 18:00
    הגב לתגובה זו
    החברה מרמה את המשקיעים במצגי שווא על ההכנסות
  • זהירות 13/09/2023 19:07
    הגב לתגובה זו
    על הפצת דברי כזב ומרמה
מרקור (מרקור)מרקור (מרקור)

פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר

החברה שמספקת את התשתית האנושית לאימון מודלי AI צפויה לסגור סבב גיוס של 350 מיליון דולר; על החברות הפרטיות הגדולות בעולם וגם - ואיך גם אתם יכולים ליהנות מההצלחה של מרקור? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ChatGPT גיוס הון

מרקור (Mercor) מספקת את המומחים שמאפשרים למודלים מתקדמים כמו ChatGPT להפוך ממכונות חישוב למערכות חכמות ואמינות. החברה שהוקמה לפני כשנתיים, צפויה לסגור בימים הקרובים סבב גיוס הון בסך 350 מיליון דולר, לפי שווי של 10 מיליארד דולר - קפיצה של פי חמישה מהשווי שלה בפברואר האחרון כשהיא הופכת להיות אחת מהחברות הפרטיות הגדולות בעולם. זוהי עדות לצמיחת השוק ואישור לכך שמרקור הפכה לחברה חיונית בשרשרת הערך של AI, וזו גם עדות לכך שהבינה המלאכותית זקוקה נואשות לבינה האנושית - מרקור מבוססת על רשת של עשרות אלפי מומחים אנושיים שמאמנים מודלים עבור ענקיות הטכנולוגיה. אם אתם רוצים עבודה צדדית כדאי לכם להיכנס לאתר שלה - יש שם מאות רבות של הצעות ולא מדובר רק ב"מומחי על" פרופסורים וכו', החברה צריכה תפקידים מגוונים כדי לאמת ולדייק את התשובות של הצ'אטים. השכר ל"מומחים" גבוה. 

החברה החלה כפלטפורמה פשוטה להשמה בעבודה מבוססת AI, והתפתחה במהירות למערכת מתוחכמת שמחברת בין מעבדות AI לבין אלפי קבלני משנה - מרופאים ועורכי דין ועד כימאים ומתכנתים שמספקים משוב מדויק, עורכים תוכן ומדריכים את המערכות "לחשוב" כמו בני אדם. הביקוש לשירותיה זינק פי ארבעה בשנה האחרונה, בעיקר לאחר שהשקעה אסטרטגית של מטא בסקייל AI (Scale AI), מתחרה מרכזית, עוררה חששות לגבי ניטרליותה. לקוחות גדולים עברו למרקור, והחברה כעת על סף הכנסות שנתיות של 500 מיליון דולר.


מ-HR לבינה מלאכותית: מה הביא לפריצה

מרקור הוקמה ב-2023 על ידי שלושה צעירים בני 21, כולם נושרי קולג' ותלמידי תיכון לשעבר שהשתתפו בתוכנית Thiel Fellowship של פיטר תיל, שמעודדת יזמים צעירים לוותר על לימודים אקדמיים לטובת בניית חברות. המייסדים הם ברנדן פודי, מנכ"ל החברה, אדרש היירמת וסוריה מידה (Suriya Midha). פודי התבלט כבר בתיכון בתחרויות דיבור, והשילוב שלו עם שני השותפים יצר צוות טכנולוגי חזק. בתחילה, החברה התמקדה בשוק ההשמה: פלטפורמה מבוססת AI שמחברת בין מועמדים לעבודות, תוך שימוש באלגוריתמים שמנתחים קורות חיים ומתאימים פרופילים. זה היה רעיון טוב, אך לא יוצא דופן, עד שהגיעה ההזדמנות האמיתית.

בעקבות התעניינות מצד חברות AI מובילות בכוח האדם האיכותי של מרקור, המייסדים זיהו פוטנציאל גדול יותר. הם היו גמישים והשתנו במהירות, והפכו את הפלטפורמה למנגנון להכשרת מודלי AI באמצעות משוב אנושי.  ההצלחה שלהן נובעת מכך שהצ'אטים לא מושלמים וצריכים מומחים בתחומים שונים כדי לספק להם מידע, הבנה, יכולות. 

כשמודלים כמו GPT-4 החלו להראות יכולות רבות אך גם חולשות כמו הזיות (hallucinations), הטיות ואי-עמידה בהנחיות, התברר שהנתונים האנושיים הם המפתח להתקדמות. מרקור בנתה רשת של כ-30,000 קבלני משנה, כולל מומחים בתחומים נישתיים, והפכה למגייסת שמתאימה בין פרויקטים לבין כישרונות ספציפיים. 

פרופ׳ דן שדות, מייסד ומנכ״ל CyberRidge, צילום: סייברידג׳פרופ׳ דן שדות, מייסד ומנכ״ל CyberRidge, צילום: סייברידג׳

CyberRidge נחשפת: גייסה 26 מיליון דולר כדי לגרום לנתונים הרגישים בעולם ״להיעלם״ ולהופיע מחדש

החברה הישראלית מפתחת טכנולוגיה שמשלבת הצפנה בסיבים אופטיים ומגינה על נתונים מפני יירוט, כולל איומים קוונטיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גיוס סיד דן שדות

חברת CyberRidge, שמתמחה באבטחת מידע בתשתיות סיבים אופטיים, גייסה 26 מיליון דולר בסבבי גיוס ראשונים. הסכום כולל 10 מיליון דולר בסבב Seed מקבוצת ההשקעות Awz, ו-16 מיליון דולר נוספים בסבב A מקרנות Arkin, Redseed VC ו-Elron Ventures, בתוספת מענק מהמועצה האירופית לחדשנות (EIC) בתוכנית Horizon של האיחוד האירופי. הכסף ימומן מעבר לייצור תעשייתי, פיתוח דור חדש של הטכנולוגיה והרחבת הצוות.

החברה הוקמה בפברואר 2022 על ידי פרופ' דן שדות, חוקר ומהנדס בתחום התקשורת האופטית, שמכהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל שם מעבדה למחקר בתקשורת אופטית מאז 1996. שדות רשם יותר מ-35 פטנטים והקים חברות נוספות שנרכשו על ידי גופים בינלאומיים, כמו Banias Labs שנספגה ב-AlfaWave. CyberRidge מונה כ-20 עובדים בישראל, רובם בוגרי האוניברסיטה או יחידות מודיעין, לצד צוותים בארה"ב ושוויץ. הטכנולוגיה שלה נבחנת כעת אצל גופים בתחומי תקשורת, ביטחון ומודיעין, כולל הדגמות באירופה, סינגפור, אוסטרליה ואחת מיחידות העילית בצה"ל.

המערכת הראשית של CyberRidge פועלת בשיטת "Plug and Play" - התקנה על תשתיות סיבים קיימות והיא ממירה נתונים ל"רעש אופטי מוצפן". זה אומר שהנתונים הופכים לבלתי ניתנים להקלטה או שחזור ללא מפתח פוטוני ספציפי, שמשתנה כל שבריר שנייה ומחייב נוכחות בזמן אמת. כך, אין אפשרות לאגור את הנתונים לפענוח עתידי.

התמודדות עם איום "Harvest Now, Decrypt Later"

יותר מ-95% מהתקשורת הדיגיטלית העולמית עוברת דרך סיבים אופטיים, כולל כבלים תת-ימיים שמחברים בין יבשות. איום מרכזי הוא "Harvest Now, Decrypt Later" - איסוף נתונים מוצפנים היום במטרה לפענח אותם בעתיד, בעיקר עם התקדמות המחשבים הקוונטיים שמסוגלים לשבור הצפנות מתמטיות קיימות. הטכנולוגיה של CyberRidge, המבוססת על הצפנה פוטונית (שיטה שמשתמשת באור כדי להגן על מידע), מונעת יירוט כזה בכך שהיא הופכת את הנתונים ללא שמישים ללא המפתח הנכון.

בניגוד להצפנה פוסט-קוונטית (PQC, שמתבססת על אלגוריתמים מתמטיים חדשים) או חלוקת מפתחות קוונטית (QKD, שמגנה רק על המפתח עצמו), CyberRidge מגנה על הנתונים כולל המפתח, בשכבת הסיב האופטי עצמה. זה מאפשר הגנה בזמן אמת בתשתיות ציבוריות, ללא תלות בהנחות תיאורטיות. החברה קיבלה לאחרונה מענק דגל מ-EIC, לאחר שנבחרה מבין 1,400 מועמדות לתוכנית החדשנות האירופית.