"ישראל-1 יציב את ישראל בחזית תחום הבינה המלאכותית העולמית"
בסוף חודש מאי האחרון הפתיעה ענקית השבבים אנבידיה את עולם הטכנולוגיה הישראלית, כשהכריזה על כוונתה להקים בארץ מחשב-על העונה לשם ישראל-1 בעלות של מאות מיליוני דולרים. בשיחה עם ביזפורטל מסביר עמית כץ, ,סמנכ"ל מוצרי Ethernet באנבידיה, על האופן שבו יתנהל המיזם ועל החשיבות שלו לתחום הבינה המלאכותית בכלל, ולאקו-סיסטם הישראלי בפרט.
"מחשב-על זה לא קונספט חדש זה משהו שאנחנו עושים עוד מימי מלאנוקס, המון שנים. הרעיון זה מחשב שבנוי מהרבה יחידות קטנות, שעובדות במקביל ובעצם מייצרות מחשב אחד מאוד מאוד חזק. יש תחומים שהחישובים שנדרשים כדי להשיג את התוצאות, הם כאלה שאם אתה תשתמש במחשבים רגילים ולא במחשב-על, הזמן שייקח לך הוא לא ריאלי. נגיד שכשאתה בונה מכונית אתה רוצה לחשב מה קורה כשהיא מתנגשת בקיר, במחשבים סטנדרטים זה עשוי לקחת חודשים, אבל ברגע שבונים מחשבי-על אפשר להוריד את טווחי הזמנים באופן משמעותי. יש לכך המון שימושים מגוונים החל מפיתוח תרופות, עובר בחיזוי מזג האוויר, וכלה בבדיקה של החוזק של חומרים שונים (לדוגמא מה מה קורה למטוס שפוגע בציפור?)", מסביר כץ.
מה זה ישראל-1 לאילו צרכים הוא ישמש?
ברגע שכל עולם הבינה המלאכותית התפתח, והמעבדים שאנחנו בונים באנבידיה הפכו לשימוש המרכזי של מחשבי-על, נוצר צורך שאנחנו יכולים למלא. אפשר להגיד שאין תחום אחד שלא משתמשים בו או שלא ישתמשו בו בעתיד במחשבי-על. זה קריטי למשל, בתחומים כמו עיבוד תמונה וווידיאו, בתחום הביולוגיה בכל מה שקשור לפיתוח תרופות, ובתחום הקמעונאות וייעול הרכש של מפעלים. בנוסף, לאחרונה עם ההופעה של ChatGPT, הכוח של הבינה המלאכותית הפך לזמין עבור כל אחד, החל מכתיבת קורות חיים וכלה בכתיבת מאמרים ופרזנטציות.
אז ישראל-1 ישמש רק לבינה מלאכותית?
"כן, המחשב ישמש רק לבינה מלאכותית, אבל בתוך התחום השימושים יהיו מגוונים, ועבור סקטורים שונים. ההתקדמות של ישראל-1 היא מאד מרשימה, והולכת לפי התוכניות, אנחנו אפילו טיפה מקדימים. הצבנו שלושה שלבים לפיתוח המחשב, בהתחלה נתרכז בלבנות את המחשב הטוב ביותר שאנחנו יכולים, שיהווה דגם שניתן יהיה להעתיק וליישם אותו מחדש. בשלב השני אנחנו נכניס חברות וסטארטפים עמם אנחנו משתפים פעולה, שיעבדו איתנו בפיתוח. לבסוף, השלב השלישי הוא להעניק לחברות וארגונים מגוונים שירותי ענן, שניתין יהיה לצרוך אותם מרחוק".
- אורקל, אנבידיה, המדד, החוזים - מה יהיה היום בוול סטריט?
- מניית אנבידיה מטפסת: איך זה קשור לאורקל ולאיזה מחיר היא צפויה לעלות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדמיית ישראל-1, באדיבות אנבידיה
כיצד יעבוד המודל העסקי של השימוש במחשב?
מבחינת הבעלות, יש לנו בעלות מלאה על הנכס, אבל אנחנו גם אוהבים לעבוד עם שותפים. אנבידיה מאד גמישה מבחינת המודל העסקי שלה, זה מאד תלוי בחברה עצמה, למרות הגודל שלנו אנחנו יודעים לעבוד עם שותפים במודלים שונים. בענן אם מישהו צריך משאבים הוא משלם תעריף קבוע לפי השימוש (החל מ-36,999 דולר לחודש, א"ג).
מה היתרון עבור לקוחות ישראלים בכך שהמחשב יושב בארץ?
אני חושב שהיתרון הראשון הוא לא המיקום אלא העוצמה, אם אני רוצה להריץ מודל שפה בענן אחר, כנראה שהוא ירוץ יותר מהר בישראל-1, לא בגלל שהוא מדבר עברית אלא בגלל שהוא בנוי בצורה אופטימלית. לכן, קודם כל זה מחשב סופר עוצמתי שישפר את היעילות של מי שישתמש בו. הדבר השני, הוא שבכל מה שקשור לאבטחת מידע, יש מדינות שאוסרות על זליגה של מידע מסוג מסוים מחוץ למדינה. ככה שיכול להיות שבעולמות האלו זה ישחק תפקיד חשוב. אבל עבור הצרכן הישראלי, הייתרון המשמעותי ביותר הוא אלפי העובדים שלנו והצוותים שיכולים לעבוד בצורה נוחה עם הלקוחות.
- רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
- מאנדיי גייסה 10 מיליון דולר לבלוקס הישראלית
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
אחרי שהיו ניסיונות שונים לקדם מיזם דומה בארץ, מה ההשפעה של כניסה של מחשב-על לישראל?
"אני חושב שגם התזמון וגם העובדה שאנחנו עומדים מאחורי המיזם הוא נכון, המחשב שאנחנו בונים יהיה טוב יותר מכל שירות דומה שאפשר להשיג בענן. בכל העולם של בינה מלאכותית יש שני עולמות: אימון והסקה, כאשר הפקוס של המחשב הוא על האימון. בשבוע שעבר ביקרתי במחשב-על ביפן, ושאלתי את האחראי כמה זמן לוקח למודל שפה לרוץ עליו, והוא ענה שזה לוקח חצי שנה. כדי להבין סדר גודל, אנחנו יכולים להוריד את הזמן הזה לשלושה שבועות. זה יגרום לישראל לעמוד בחזית תחום הבינה המלאכותית ויתרום לכל האקו-סיסטם של הסטארטאפים".
איפה הוא יעמוד מבחינה טכנולוגית ביחס למחשבים אחרים?
כמובן שבישראל הוא יהיה המחשב החזק ביותר. מבחינת גלובאלית הוא יהיה אחד החזקים בעולם. נכון להיום, הוא ניצב במקום השישי, אבל הרשימה משתנה באופן תדיר בגלל שכל הזמן בונים דברים חדשים כל היום.
האם מעבר לשם ולמיקום שלו, המחשב עושה שימוש בטכנולוגיות ישראליות שמבדלות אותו ממתחריו?
הייתי אומר שבכל מחשב שנבנה בעולם יש המון טכנולוגיה ישראלית. בכל מחשב יש יחידות עיבוד מרכזיות וכן יחידות עיבוד גרפיות, שכוללות בתוכן טכנולוגיה ישראלית. אם חושבים על זה כמעט בכל נקודה שאנחנו נוגעים יש טכנולוגיה ישראלית. אבל אי אפשר להגיד שבישראל-1 יש טכנולוגיה ישראלית שונה. מה שכן, זו הפעם הראשונה שבה בונים פלטפורמה שפותחה בארץ ומניעה מחשב-על.
אם נדבר עוד 10 שנים איך נסתכל על המיזם הזה?
אני חושב שאנחנו נסתכל על זה כדבר ששם אותנו בחזית הבינה המלאכותית בעולם. אנחנו מתחילים ממקום טוב מכיוון שאנחנו סטארטאפ ניישין, וכל כך הרבה קורה פה. זו תשתית שנותנת לנו כאומה חדשנית את הכלים לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר בעלמות של בינה מלאכותית. זה אמנם מרגיש כבר עכשיו כגדול, אבל אנחנו לא מבינים עד כמה השימושים של זה יהיו נרחבים. זה סוג של גיים צ'יינג'ר.
בשנים האחרונות יש עיסוק נרחב בכל העולם של מחשוב קוונטי, שמשנה את האופן שבו מחשבים פועלים ופותרים בעיות מהיסוד, איך מחשוב העל משתלב עם זה?
"אנבידיה מאד פעילה בתחום של מחשוב קוונטי ואנחנו רואים את זה כדבר שפועל במקביל למחשוב-על. באנבידיה מאמינים שמחשוב קוונטי יגיע לצד מחשוב מואץ, יש אפליקציות שמיועדות למחשב קוונטי, אבל יש גם יישומים שלא מתאימים למחשוב מסוג זה, מכיוון שזה לא יעיל וכרוך בבזבוז של משאבים. לכן, אנחנו פועלים לכיוון של מחשוב היברידי, ופיתחנו שפת תכנות ייעודית שמתבססת על השפה שבה אנחנו עושים שימוש במחשוב-על, כך שאותה מערכת תדע לנתב את המשימות בין המחשבים. לטובת כך הכרזנו על מוצר שהוא מחשב שמשלב יכולות של מחשוב קוואנטי ומחשוב מואץ, שיפעל באתר שאנחנו מקימים".
בשנת 2019 רכשה אנבידיה את חברת מלאנוקס הישראלית תמורת 7 מיליארד דולר, ובכך למעשה התבססה הפעילות של החברה בארץ. מאז הרכישה חוותה החברה צמיחה משמעותית בשוויה, על רקע העניין הגובר בבינה מלאכותית והשליטה הכמעט בלעדית שלה בתחום השבבים הייעודיים. אם בסוף שנת 2019 נע שוויה של אנבידיה NVIDIA COR סביב ה-144 מיליארד דולר הרי שבמהלך השנה החולפת, זמן קצר לאחר ההודעה על השקת מחשב העל הישראל, חצתה החברה את רף טריליון הדולר במונחי שווי שוק.
הצמיחה בשווי ובמעמד של אנבידיה לוו גם בצמיחה בפעילות שלה בארץ שהפכה לחלק אינטגרלי מהחברה. בעוד מלאנוקס העסיקה כ-2,000 עובדים, אנבידיה מעסיקה בארץ יותר מ-3,200 עובדים, וממשיכה לגייס גם בימים אלו. לדברי כץ הזרוע הישראלית מהווה מרכיב קריטי בהצלחה האחרונה של החברה, "לפעמים רכישות לא מצליחות ויש שתי חברות שנשארות שתי חברות אחרי הרכישה. אנחנו היום חברה אחת, והפתרונות שלנו משולבים, לכן כל דבר שאנבידיה עושה כולל גם פן ישראל. בין אם זה המעבדים החדשים, וביםן א זה בדרך שבה הם מתקשרים. עובדי החברה בישראל הם חלק קריטי ואינטגרלי בכל הפעילות של אנבידיה. ולא סתם ג'נסן (ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל החברה, א"ג) מגיע לישראל פעם שנייה תוך כמה חודשים", מסביר כץ.
"כדי להריץ בינה מלאכותית כמו שצריך, יש צורך ברשת, ואם הרשת לא יודעת לחבר את האלמנטים בצורה אופטימלית אין מחשב על. בשונה מענן, שחלק מהרכיבים מתנהלים במקביל, במחשב על, זה או הכל או כלום או שהמחשב עובד או שלא ולכן דרישות הרשת שלו שונות ומיוחדות. מלאנוקס בנתה במשך 20 שנה רשתות למחשבים מואצים, לכן הדבר המשמעותי הוא שבישראל אנחנו בונים את כל מוצרי התקשורת שמחברים בין המחשבים, שבלעדיהם אין מחשב על. היום אנחנו מדברים על בינה מלאכותית בענן, ככה שגם אם אתה איטלקי, יפני או קוריאני אתה מדבר על ישראל-1. כל השותפים של אנבידיה, שבונים בינה מלאכותית בענן יודעים שישראל-1 הוא הפיתרון. אנחנו גם רוצים לשתף את העבודה שלנו, ואנחנו מקווים שזה יהפוך לסטנדרט של בינה מלאכותית בענן", הוא מסכם.
- 2.מהתחום 14/09/2023 01:01הגב לתגובה זואנחנו לא באמת קרובים למעבדות השונות שעובדות על מודלים כאלה בארהב. מספיק ללכת לכנס נוריפס כדי לראות שיש מעט מאוד עבודות בחזית מישראל
- 1.האמיתי 13/09/2023 18:00הגב לתגובה זוהחברה מרמה את המשקיעים במצגי שווא על ההכנסות
- זהירות 13/09/2023 19:07הגב לתגובה זועל הפצת דברי כזב ומרמה

אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר
לקראת ההשקה מחר של אייפון 17 - איך אמור להיראות המכשיר ועל השקות נוספות שיהיו מחר
ערב ההשקה הרשמית, דליפות ממקורות מהימנים מציגות כיצד תיראה סדרת iPhone 17. השינוי הבולט: אפל מפסיקה להבדיל בין דגמים בסיסיים לדגמי Pro בכל הקשור לתצוגות. כל הסדרה, כולל הדגם הבסיסי, תגיע עם מסכי OLED בקצב רענון של 120Hz – טכנולוגיית ProMotion שהייתה עד כה מוגבלת לדגמי הפרימיום.
הדגמים הזולים לא יקבלו את טכנולוגיית LTPO המאפשרת שינוי דינמי של קצב הרענון מ־1Hz עד 120Hz לחיסכון בסוללה – יתרון שיישאר לדגמי Pro. עם זאת, המעבר מ־60Hz ל־120Hz קבועים צפוי לשפר את חוויית השימוש היומיומית.
גדלי המסכים משתנים: 6.1 אינץ' בבסיסי, 6.3 אינץ' ב־Pro (במקום 6.1), 6.6–6.7 אינץ' ב־Air החדש, ו־6.9 אינץ' ב־Pro Max. בנוסף, אפל מציגה ציפוי אנטי־רפלקטיבי שמיועד לשפר את הראות בשמש ישירה ולהפחית טביעות אצבעות, לצד עמידות מוגברת לשריטות. בנוסף, הסדרה תושק במבחר צבעים: סגול כהה, ירוק יער, כחול מטאלי כהה, וכן ורוד, תכלת וצהוב בהיר. הצבעים פותחו בטכנולוגיה שמיועדת לצמצם דהייה בחשיפה לאור השמש.
המהלך מגיע לאחר ירידה במכירות הדגמים הבסיסיים. לפי IDC, בזמן שהשוק צמח ב־6%, מכירות האייפונים הזולים ירדו. סמסונג וגוגל כבר מציעות קצבי רענון גבוהים במכשיריהן, ואפל מתאימה את עצמה לשוק.
iPhone 17 Air – במקום Plus
בעקבות חוסר הצלחה של דגמי Plus (פחות מ־5% מהמכירות), אפל מחליפה את הקו ומציגה את iPhone 17 Air – מכשיר דק במיוחד בעובי של 5.5–6 מ"מ ובמשקל 145 גרם. לשם השוואה, iPhone 14 Pro Max שוקל 240 גרם. מדובר במהלך המזכיר את ה־MacBook Air, כאשר ההעדפה היא לניידות על פני תכונות נוספות.

רד אקסס הישראלית מגייסת 17 מיליון דולר
חברת הסייבר, שפיתחה פלטפורמת אבטחה נטולת סוכנים, מתרחבת לארה"ב ומקבלת גב ממשקיעים בינלאומיים דוגמת Norwest ו-SentinelOne
חברת רד אקסס הודיעה על סבב גיוס A בהיקף של 17 מיליון דולר, בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית Norwest Venture Partners ובהשתתפות אלרון ונצ'רס, Ten Eleven Ventures, S Ventures של סנטינל וואן ו-Singtel Innov8 Ventures. עבור אלרון ונצ'רס, מדובר בהשקעת המשך, לאחר שהובילה את השקעת הסיד של החברה. ההשקעה הנוכחית תשמש להרחבת הפעילות בארצות הברית, גיוס עובדים בתחומי המו"פ, ההנדסה, המכירות והשיווק, וכן להאצת פיתוח הפלטפורמה. במקביל, החברה הודיעה על מינוי דאגלאס ברוקט ליו"ר פעיל ועל הצטרפותו של ד"ר דרור נחומי, שותף כללי ב-Norwest, כחבר דירקטוריון.
רד אקסס הוקמה על ידי דור צבי (מנכ"ל) וטל דרעי (CTO), בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל והיא פיתחה פלטפורמת SaaS בתחום שירותי אבטחת קצה (SSE) המאפשרת הגנה אחודה לדפדפנים, יישומים ושירותי ענן, ללא צורך בהתקנת סוכנים וללא שינוי ארכיטקטורה קיימת. הפתרון פועל ברמת ה-Session ומאפשר לארגונים לאבטח פעילות גלישה, שימוש ב-SaaS וכלי GenAI, גם במכשירים לא מנוהלים וברשתות לא מהימנות.
למרות ההתלהבות הגוברת בשוק סביב פתרונות שירותי אבטחת קצה (SSE), בפועל אימוץ רחב עדיין לא התרחש. מחקרים מצביעים על כך ש-79% מהארגונים מתכננים לאמץ SSE בשנתיים הקרובות, אך רבים מתקשים לעבור מהצהרות ליישום ממשי עקב מורכבות תפעולית, עלויות גבוהות וחוסר בהירות לגבי נקודת ההתחלה. במקביל 71% מהארגונים פועלים כיום במודלים היברידיים , מה שמגביר את הצורך בפתרונות פשוטים שיכולים לאבטח פעילות גלישה ויישומי SaaS, מבלי להיכנס לפרויקטי ענק של שינוי תשתיות וללא תלות בצוותי IT מרובים.
עד כה עמדו בפני הארגונים שתי חלופות בלבד: פתרון SSE שמחייב הגירה מלאה של הרשת או שימוש בדפדפן ארגוני (Enterprise Browser) המאבטח את עצמו בלבד.
הארגונים זקוקים ליתרונות של שניהם, אך ללא עלויות העתק או התפשרויות תפעוליות, הכוללות הוספת כלים רבים, המנותקים זה מזה. כאן נכנסת הפלטפורמה של רד אקסס, שמספקת את כלל שירותי האבטחה הנדרשים, וגם משתלבת ישירות בסביבות קיימות כגון חומות אש, מבלי לפרק או להחליף
מערכות קיימות, ובכך מאפשרת הרחבת האבטחה מעבר לגבולות הארגון.
- אלרון עם אקזיט שלישי בשנה: "חלק מהאסטרטגיה החדשה"
- אלרון מסכמת את 2024 עם 3 מימושים ודיבידנד בהיקף 8.8 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בעוד התעשייה מדברת על עתיד שאפתני, רוב הארגונים נאבקים בבעיות יומיומיות דחופות עם צוותים מצומצמים ולוחות זמנים צפופים וקושי בניהול סדרי עדיפויות ," אומר דור צבי, מנכ"ל ומייסד-שותף של רד אקסס." עתיד ה־SSE ממשיך להתפתח, אולם עבור ארגונים רבים העדיפות היא מציאת דרך ברורה ומיידית לאבטחה חזקה ופשוטה, הדורשת שינויים ארכיטקטוניים מינימליים בלבד. החזון שלנו פשוט, אבטחה חזקה ומקיפה, עם פריסה מהירה ואינטגרציה
חלקה, המותאמת לאופן שבו עובדים כיום.