"ישראל-1 יציב את ישראל בחזית תחום הבינה המלאכותית העולמית"
בסוף חודש מאי האחרון הפתיעה ענקית השבבים אנבידיה את עולם הטכנולוגיה הישראלית, כשהכריזה על כוונתה להקים בארץ מחשב-על העונה לשם ישראל-1 בעלות של מאות מיליוני דולרים. בשיחה עם ביזפורטל מסביר עמית כץ, ,סמנכ"ל מוצרי Ethernet באנבידיה, על האופן שבו יתנהל המיזם ועל החשיבות שלו לתחום הבינה המלאכותית בכלל, ולאקו-סיסטם הישראלי בפרט.
"מחשב-על זה לא קונספט חדש זה משהו שאנחנו עושים עוד מימי מלאנוקס, המון שנים. הרעיון זה מחשב שבנוי מהרבה יחידות קטנות, שעובדות במקביל ובעצם מייצרות מחשב אחד מאוד מאוד חזק. יש תחומים שהחישובים שנדרשים כדי להשיג את התוצאות, הם כאלה שאם אתה תשתמש במחשבים רגילים ולא במחשב-על, הזמן שייקח לך הוא לא ריאלי. נגיד שכשאתה בונה מכונית אתה רוצה לחשב מה קורה כשהיא מתנגשת בקיר, במחשבים סטנדרטים זה עשוי לקחת חודשים, אבל ברגע שבונים מחשבי-על אפשר להוריד את טווחי הזמנים באופן משמעותי. יש לכך המון שימושים מגוונים החל מפיתוח תרופות, עובר בחיזוי מזג האוויר, וכלה בבדיקה של החוזק של חומרים שונים (לדוגמא מה מה קורה למטוס שפוגע בציפור?)", מסביר כץ.
מה זה ישראל-1 לאילו צרכים הוא ישמש?
ברגע שכל עולם הבינה המלאכותית התפתח, והמעבדים שאנחנו בונים באנבידיה הפכו לשימוש המרכזי של מחשבי-על, נוצר צורך שאנחנו יכולים למלא. אפשר להגיד שאין תחום אחד שלא משתמשים בו או שלא ישתמשו בו בעתיד במחשבי-על. זה קריטי למשל, בתחומים כמו עיבוד תמונה וווידיאו, בתחום הביולוגיה בכל מה שקשור לפיתוח תרופות, ובתחום הקמעונאות וייעול הרכש של מפעלים. בנוסף, לאחרונה עם ההופעה של ChatGPT, הכוח של הבינה המלאכותית הפך לזמין עבור כל אחד, החל מכתיבת קורות חיים וכלה בכתיבת מאמרים ופרזנטציות.
אז ישראל-1 ישמש רק לבינה מלאכותית?
"כן, המחשב ישמש רק לבינה מלאכותית, אבל בתוך התחום השימושים יהיו מגוונים, ועבור סקטורים שונים. ההתקדמות של ישראל-1 היא מאד מרשימה, והולכת לפי התוכניות, אנחנו אפילו טיפה מקדימים. הצבנו שלושה שלבים לפיתוח המחשב, בהתחלה נתרכז בלבנות את המחשב הטוב ביותר שאנחנו יכולים, שיהווה דגם שניתן יהיה להעתיק וליישם אותו מחדש. בשלב השני אנחנו נכניס חברות וסטארטפים עמם אנחנו משתפים פעולה, שיעבדו איתנו בפיתוח. לבסוף, השלב השלישי הוא להעניק לחברות וארגונים מגוונים שירותי ענן, שניתין יהיה לצרוך אותם מרחוק".
- השווקים סוגרים שנה בעליות - מה קורה באסיה ובחוזים והאם האופוריה מוצדקת?
- אנבידיה משתלטת על מתחרה - חברת השבבים גרוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדמיית ישראל-1, באדיבות אנבידיה
כיצד יעבוד המודל העסקי של השימוש במחשב?
מבחינת הבעלות, יש לנו בעלות מלאה על הנכס, אבל אנחנו גם אוהבים לעבוד עם שותפים. אנבידיה מאד גמישה מבחינת המודל העסקי שלה, זה מאד תלוי בחברה עצמה, למרות הגודל שלנו אנחנו יודעים לעבוד עם שותפים במודלים שונים. בענן אם מישהו צריך משאבים הוא משלם תעריף קבוע לפי השימוש (החל מ-36,999 דולר לחודש, א"ג).
מה היתרון עבור לקוחות ישראלים בכך שהמחשב יושב בארץ?
אני חושב שהיתרון הראשון הוא לא המיקום אלא העוצמה, אם אני רוצה להריץ מודל שפה בענן אחר, כנראה שהוא ירוץ יותר מהר בישראל-1, לא בגלל שהוא מדבר עברית אלא בגלל שהוא בנוי בצורה אופטימלית. לכן, קודם כל זה מחשב סופר עוצמתי שישפר את היעילות של מי שישתמש בו. הדבר השני, הוא שבכל מה שקשור לאבטחת מידע, יש מדינות שאוסרות על זליגה של מידע מסוג מסוים מחוץ למדינה. ככה שיכול להיות שבעולמות האלו זה ישחק תפקיד חשוב. אבל עבור הצרכן הישראלי, הייתרון המשמעותי ביותר הוא אלפי העובדים שלנו והצוותים שיכולים לעבוד בצורה נוחה עם הלקוחות.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
אחרי שהיו ניסיונות שונים לקדם מיזם דומה בארץ, מה ההשפעה של כניסה של מחשב-על לישראל?
"אני חושב שגם התזמון וגם העובדה שאנחנו עומדים מאחורי המיזם הוא נכון, המחשב שאנחנו בונים יהיה טוב יותר מכל שירות דומה שאפשר להשיג בענן. בכל העולם של בינה מלאכותית יש שני עולמות: אימון והסקה, כאשר הפקוס של המחשב הוא על האימון. בשבוע שעבר ביקרתי במחשב-על ביפן, ושאלתי את האחראי כמה זמן לוקח למודל שפה לרוץ עליו, והוא ענה שזה לוקח חצי שנה. כדי להבין סדר גודל, אנחנו יכולים להוריד את הזמן הזה לשלושה שבועות. זה יגרום לישראל לעמוד בחזית תחום הבינה המלאכותית ויתרום לכל האקו-סיסטם של הסטארטאפים".
איפה הוא יעמוד מבחינה טכנולוגית ביחס למחשבים אחרים?
כמובן שבישראל הוא יהיה המחשב החזק ביותר. מבחינת גלובאלית הוא יהיה אחד החזקים בעולם. נכון להיום, הוא ניצב במקום השישי, אבל הרשימה משתנה באופן תדיר בגלל שכל הזמן בונים דברים חדשים כל היום.
האם מעבר לשם ולמיקום שלו, המחשב עושה שימוש בטכנולוגיות ישראליות שמבדלות אותו ממתחריו?
הייתי אומר שבכל מחשב שנבנה בעולם יש המון טכנולוגיה ישראלית. בכל מחשב יש יחידות עיבוד מרכזיות וכן יחידות עיבוד גרפיות, שכוללות בתוכן טכנולוגיה ישראלית. אם חושבים על זה כמעט בכל נקודה שאנחנו נוגעים יש טכנולוגיה ישראלית. אבל אי אפשר להגיד שבישראל-1 יש טכנולוגיה ישראלית שונה. מה שכן, זו הפעם הראשונה שבה בונים פלטפורמה שפותחה בארץ ומניעה מחשב-על.
אם נדבר עוד 10 שנים איך נסתכל על המיזם הזה?
אני חושב שאנחנו נסתכל על זה כדבר ששם אותנו בחזית הבינה המלאכותית בעולם. אנחנו מתחילים ממקום טוב מכיוון שאנחנו סטארטאפ ניישין, וכל כך הרבה קורה פה. זו תשתית שנותנת לנו כאומה חדשנית את הכלים לעשות את הדברים בצורה הטובה ביותר בעלמות של בינה מלאכותית. זה אמנם מרגיש כבר עכשיו כגדול, אבל אנחנו לא מבינים עד כמה השימושים של זה יהיו נרחבים. זה סוג של גיים צ'יינג'ר.
בשנים האחרונות יש עיסוק נרחב בכל העולם של מחשוב קוונטי, שמשנה את האופן שבו מחשבים פועלים ופותרים בעיות מהיסוד, איך מחשוב העל משתלב עם זה?
"אנבידיה מאד פעילה בתחום של מחשוב קוונטי ואנחנו רואים את זה כדבר שפועל במקביל למחשוב-על. באנבידיה מאמינים שמחשוב קוונטי יגיע לצד מחשוב מואץ, יש אפליקציות שמיועדות למחשב קוונטי, אבל יש גם יישומים שלא מתאימים למחשוב מסוג זה, מכיוון שזה לא יעיל וכרוך בבזבוז של משאבים. לכן, אנחנו פועלים לכיוון של מחשוב היברידי, ופיתחנו שפת תכנות ייעודית שמתבססת על השפה שבה אנחנו עושים שימוש במחשוב-על, כך שאותה מערכת תדע לנתב את המשימות בין המחשבים. לטובת כך הכרזנו על מוצר שהוא מחשב שמשלב יכולות של מחשוב קוואנטי ומחשוב מואץ, שיפעל באתר שאנחנו מקימים".
בשנת 2019 רכשה אנבידיה את חברת מלאנוקס הישראלית תמורת 7 מיליארד דולר, ובכך למעשה התבססה הפעילות של החברה בארץ. מאז הרכישה חוותה החברה צמיחה משמעותית בשוויה, על רקע העניין הגובר בבינה מלאכותית והשליטה הכמעט בלעדית שלה בתחום השבבים הייעודיים. אם בסוף שנת 2019 נע שוויה של אנבידיה NVIDIA COR סביב ה-144 מיליארד דולר הרי שבמהלך השנה החולפת, זמן קצר לאחר ההודעה על השקת מחשב העל הישראל, חצתה החברה את רף טריליון הדולר במונחי שווי שוק.
הצמיחה בשווי ובמעמד של אנבידיה לוו גם בצמיחה בפעילות שלה בארץ שהפכה לחלק אינטגרלי מהחברה. בעוד מלאנוקס העסיקה כ-2,000 עובדים, אנבידיה מעסיקה בארץ יותר מ-3,200 עובדים, וממשיכה לגייס גם בימים אלו. לדברי כץ הזרוע הישראלית מהווה מרכיב קריטי בהצלחה האחרונה של החברה, "לפעמים רכישות לא מצליחות ויש שתי חברות שנשארות שתי חברות אחרי הרכישה. אנחנו היום חברה אחת, והפתרונות שלנו משולבים, לכן כל דבר שאנבידיה עושה כולל גם פן ישראל. בין אם זה המעבדים החדשים, וביםן א זה בדרך שבה הם מתקשרים. עובדי החברה בישראל הם חלק קריטי ואינטגרלי בכל הפעילות של אנבידיה. ולא סתם ג'נסן (ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל החברה, א"ג) מגיע לישראל פעם שנייה תוך כמה חודשים", מסביר כץ.
"כדי להריץ בינה מלאכותית כמו שצריך, יש צורך ברשת, ואם הרשת לא יודעת לחבר את האלמנטים בצורה אופטימלית אין מחשב על. בשונה מענן, שחלק מהרכיבים מתנהלים במקביל, במחשב על, זה או הכל או כלום או שהמחשב עובד או שלא ולכן דרישות הרשת שלו שונות ומיוחדות. מלאנוקס בנתה במשך 20 שנה רשתות למחשבים מואצים, לכן הדבר המשמעותי הוא שבישראל אנחנו בונים את כל מוצרי התקשורת שמחברים בין המחשבים, שבלעדיהם אין מחשב על. היום אנחנו מדברים על בינה מלאכותית בענן, ככה שגם אם אתה איטלקי, יפני או קוריאני אתה מדבר על ישראל-1. כל השותפים של אנבידיה, שבונים בינה מלאכותית בענן יודעים שישראל-1 הוא הפיתרון. אנחנו גם רוצים לשתף את העבודה שלנו, ואנחנו מקווים שזה יהפוך לסטנדרט של בינה מלאכותית בענן", הוא מסכם.
- 2.מהתחום 14/09/2023 01:01הגב לתגובה זואנחנו לא באמת קרובים למעבדות השונות שעובדות על מודלים כאלה בארהב. מספיק ללכת לכנס נוריפס כדי לראות שיש מעט מאוד עבודות בחזית מישראל
- 1.האמיתי 13/09/2023 18:00הגב לתגובה זוהחברה מרמה את המשקיעים במצגי שווא על ההכנסות
- זהירות 13/09/2023 19:07הגב לתגובה זועל הפצת דברי כזב ומרמה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
