למה צוואה חשובה ולמה היא מאוד חשובה כשמתגרשים-נפרדים?
נפרדתם מבן זוג-בת זוג ואתם לא סומכים עליהם, אם חס וחלילה "תעברו לעולם הבא", בן הזוג-בת הזוג לשעבר תהיה אחראית על הכספים של הילדים הקטינים, אלא אם יהיו הנחיות ספציפויות בצוואה; ירושה - איך להעביר נכון את הנכסים לדור הבא
התגרשתם-נפרדתם ולא כתבתם צוואה. אם חס וחלילה "נפרדתם מהעולם" בן הזוג בנפרד עלול לרשת חצי מהרכוש. כנראה שלא זו היתה כוונתכם כשנפרדתם. צוואה היא עניין חשוב, היא מסדרת בעצם את הירושה שלכם אחרי לכתכם ולמרות שלא אוהבים לדבר על מוות ומנסים להתרחק מנושאים שקשורים לכך, אתם צריכים להכין צוואה כמעט בכל גיל.
הליכי הגירושים יכולים להתמשך על פני מספר שנים ויש היום כל מיני צורות חדשות של זוגיות (פרודים, חיים ביחד, אבל בבתים שונים, זוגיות ללא נישואים, ידועים בציבור ועוד). אם אדם הולך לעולמו בטרם הושלמו הליכי הגירושים באופן רשמי, בן הזוג בנפרד עלול לרשת מחצית הרכוש.
אם לבני הזוג לשעבר יש ילדים קטינים ואין צוואה או שיש צואה אבל ללא הוראות מיוחדות בעניין האחריות לקטינים ולכספם, הרי שמי שמקבל את הכספים שירשו הקטינים וינהלם הוא לרוב בן הזוג לשעבר. על פי החוק הוא האפוטרופוס של הקטינים. הוא בעצם שולט בכספם. נכון, יש פיקוח של המדינה על הפעולות שלו, הוא לא רשאי למכור נכסים שהורשו לילדים, אבל בכל מה שקשור לכסף הנזיל, יש לו מרחב תמרון גדול. זה יכול להיות נכון וטוב לקטינים, אבל ממש לא בטוח שזו היתה הכוונה של בן הזוג-בת הזוג שנפטר-ה.
ומכאן חשיבות של צוואה במצבים של פרידה וגירושים. אפשר לכלול בצוואה מינוי של נאמן שינהל את הכספים באופן שוטף. אפשר לקבוע ניהול שוטף של נאמן לצד העברת קצבאות או מימון הוצאות של הקטינים בהתאם לצורך.
- רכשו את חלקה של אחותם בנכסים - וישלמו ריבית והצמדה
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ירושה - איך להעביר נכון את הנכסים לדור הבא >
מנגנון של נאמנות והעברת השליטה לנאמן, גם יכולה לפתור בעיה נוספת. הרי לא בטוח שגיל 18 הוא הגיל המתאים של היורשים לנהל את הכסף שלהם בעצמם. העברת כסף גדול ונכסים בגיל זה דווקא עלולה להיות בעייתית, לסנוור אותם, ולגרום להם לאיבוד הכסף. במסגרת נאמנות ניתן לקבוע העברת כספים בגילאים שונים ובאופן מדורג. כמו כן, אפשר לקבוע זאת בהתאם למצבים בחיים – לימודים, חתונה ועוד.
מזונות מהעיזבון
הילדים זכאים לתמיכה כלכלית מההורה בחייו, ומסתבר שהם זכאים לתמיכה גם לאחר מותו. ההורה האחר יכול להגיש בשם הילדים תביעה לקבלת מזונות מהעיזבון. אם ההכרזה על צו קיום הצוואה וחלוקת העיזבון לוקחת זמן, הם יוכלו בינתיים ברוב המקרים לקבל מזונות זמניים.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
מתי מקבלים מזונות מעיזבון? זה תלוי במספר גורמים לרבות היקף הוצאותיהם של הילדים בהתחשב ברמת החיים לה הורגלו.
- 3.גרוש 04/09/2022 20:22הגב לתגובה זועשיתי צוואה להורי ואחי. הילדים שיאכלו את מה שאמם בישלה. שלם מאוד בהחלטתי.
- 2.אני איתך בן אל 04/09/2022 13:26הגב לתגובה זוסטטיק אינך שונה מאיבט ליברמן מאחלת לבן אל הצלחה רבה ביותר והוא יצליח גם ללא אחד כמוך... רואים שגם התקשורת ה0מאלנית הגיזענים מפרגנת לך יתר על המידה וזה בולט
- 1.אפשר להוריש חובות? (ל"ת)חובות 04/09/2022 08:28הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
