פשרה בייצוגית נגד "אדום אדום": תנובה תתרום לנזקקים ולעמותות המגנות על בע"ח
המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
לאחר שנים של מדיניות שביטלה את השפעת הקילומטראז' על שווי רכב לעניין גמלת הבטחת הכנסה, פסק השבוע בית הדין הארצי לעבודה בהרכב מורחב כי מינואר 2026 יובא נתון הנסועה המופיע ברישיון הרכב בחשבון. ההכרעה התקבלה בעקבות ערעור של אדם שהמוסד לביטוח לאומי שלל את
גמלתו לאחר שרכש רכב ששוויו לפי חישובי המוסד חרג מהמותר, אף ששילם בפועל סכום נמוך בהרבה בשל נסועה גבוהה במיוחד
ביום קיץ חם ביולי 2023 קיבל משה טולדנו מכתב מהמוסד לביטוח לאומי. ההודעה היתה קצרה וברורה: זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה מופסקת. הסיבה - רכש רכב ששוויו, לפי מחירון הרכב שבו משתמש המוסד, עלה על התקרה המותרת בחוק. מבחינתו של טולדנו היה זה עוול: הוא שילם 30 אלף שקל בלבד עבור רכב סובארו פורסטר מודל 2014, עם נסועה חריגה של 370 אלף ק"מ, אך המוסד העריך את שוויו ב-72 אלף שקל - הרבה מעל הסף השולל זכאות.
טולדנו פנה למוסד והסביר כי מכר את רכבו הקודם ימים ספורים לפני רכישת החדש, אך תשובת המוסד לא השתנתה. לפי התקנות, בדיקות שווי כלי רכב נערכות פעמיים בשנה - בינואר וביולי - והשווי שנקבע ביולי 2023 חרג מהתקרה שנעמדה באותה עת ב-44,611 שקל. הוא פנה לבית הדין האזורי בחיפה, שם נדחתה תביעתו בהתבסס על הלכת מלכי מ-2021, שקבעה כי הקילומטראז' אינו מובא בחשבון בקביעת שווי רכב לצורך זכאות לגמלה.
ההלכה ההיא, שניתנה בדעת רוב, נועדה לשמור על מנגנון פשוט ואחיד, גם במחיר חוסר דיוק. השופטים במקרה של מלכי קבעו כי הנתון המופיע ברישיון הרכב אינו תמיד עדכני, אינו קיים בכלי רכב חדשים ועלול לעורר קשיים טכניים בבדיקתו. אך לצד עמדת הרוב, הובעה אז גם דעת מיעוט שלפיה יש להביא את הנסועה בחשבון, שכן מדובר בנתון מהותי לקביעת שווי רכב, בדומה לשיקוליו של כל מחירון רכב בשוק.
הערעור של טולדנו הגיע תחילה בפני ערכאה מצומצמת, אך בשל "חשיבותה, קשיותה וחידושה" של השאלה המשפטית, הורה מ"מ הנשיא אילן איטח להרחיב את ההרכב. ההרכב המורחב, שכלל חמישה שופטים ושתי נציגות ציבור, בחן מחדש את הלכת מלכי והכריע להפוך אותה, אך לא באופן גורף כפי שביקש המערער.
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- בית הדין חייב את ביטוח לאומי להחזיר מיליוני שקלים לישראלים שעברו לחו"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין הארצי ניתח את המסגרת החוקית שהשתנתה בעשור האחרון בעקבות פסק הדין התקדימי בבג"ץ חסן, שבו בוטלה החזקה החלוטה ששללה גמלה מכל מי שבבעלותו רכב. התיקון לחוק והתקנות שנקבעו לאחר מכן קבעו כי השווי יחושב לפי מחירון מקובל בשוק, "תוך התחשבות במשתנים המופיעים ברישיון הרכב בלבד". סעיף זה נחקק ארבע שנים לאחר חוק מכירת רכב משומש, המחייב תחנות בדיקה לציין את הקילומטראז' ברישיון.

כינה אדם "חמאסניק תומך נוחבות" - וישלם 12 אלף שקל
שיח פוליטי בקבוצת פייסבוק במהלך מלחמת חרבות ברזל גלש להטחת עלבונות חריפים. אחד המשתתפים תבע, ואילו השני טען שזה סתם מם ברשת. בית המשפט קבע כי מדובר בלשון הרע, ולא מגוחך לדרוש במקרה הזה פיצוי. עם זאת, גם לתובע היתה תרומה לשיח המתלהם, ולכן הפיצוי שנפסק
הוגבל. השופט לא נשאר אדיש לרקע הלאומי: "הטבח עודנו טרי, הלב עודנו מדמם"
בסוף נובמבר 2024, כשהארץ עוד מלקקת את פצעיה אחרי טבח ה-7 באוקטובר, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, עלה לו מם נוסף לקבוצת פייסבוק מוכרת בשם "ממים של פוליטיקה". יותר מ-28 אלף חברים ממתינים שם לכל בדיחה פוליטית חדשה, צינית, שנונה או בוטה. אלא שהפעם, בדיחה אחת נהפכה לסערה, ומסרון אחד הוביל לתביעה משפטית של ממש. המם שהעלה הנתבע, שני סמואל בנדיקט טופר השלישי, הציג דיאלוג מתוחכם לכאורה, שבו מבקר הדובר את תמיכת המדינה באנשים שמכנים את החמאס "נכס", ומשיב לשאלה בדבר מחבלים - "לא רק של מחבלים, נכון?" - באמירה צינית שנועדה להציג את הצד השני כבלתי מוסרי. בתוך זמן קצר עלה בתגובה מם נגדי, והדיון התלהט. חילופי מהלומות מילוליות פרצו בפיד הפייסבוק, ואלה לא נותרו בגדר הומור נטו.
"תגיד, איך לא מביך אותך לעבוד עבור פושע שמקריב חיי כל כך הרבה ישראלים רק בשביל להתחמק מהכלא?", שאל הנתבע את התובע. האחרון השיב בשאלות שכוונו לברר על איזו אמירה מדובר, אך השיח הידרדר במהירות לכינויי גנאי אישיים. "אז גם אתה חמאסניק תומך נוחבות בדיוק כמוהו", כתב הנתבע. התובע לא נשאר חייב, וירה חזרה: "טוב מה כבר אפשר לצפות מאדם בעל ארבע שמות עם הסיומת 3". השיח התלהט והלך, עד שהתובע רמז כי יפנה לעורך דינו - "סתם בשביל הספורט. כסף על הרצפה זה תמיד כיף".
מכאן הדרך לבית המשפט היתה קצרה. גולן שלומי, התובע, הגיש תביעת לשון הרע בסכום כולל של 75 אלף שקל לבית משפט השלום בירושלים, וטען כי ההכפשות כלפיו נועדו לבזות אותו בפני משתתפי הקבוצה, לפגוע בשמו הטוב ולהציג אותו כמי שתומך בטרור רצחני. לדבריו, הביטויים "חמאסניק", "תומך נוחבות" ועוד הם לא רק עלבונות אלא ביטויים שפוגעים בו באופן עמוק וחמור.
"אמצעי רטורי של קללה"
הנתבע מצדו השיב כי כל האירוע יצא מפרופורציה. מדובר, לשיטתו, בשיח רגיל, אפילו שגרתי, במסגרת פוליטית מקוונת, וכי אין אדם סביר שהיה לוקח ברצינות את ההאשמות. לדבריו, היה זה רק "אמצעי רטורי של קללה" שנאמר בלהט הרגע, והוא עצמו כלל לא התכוון לייחס לתובע תמיכה ממשית בחמאס.
- תביעת הדיבה של היזם נדחתה: הדיירים זעמו - ובצדק
- נפגעתם מפרסום פוגעני ברשת? עו"ד המתמחה בלשון הרע יסייע להשיב את שמכם הטוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט רועי גרוסברגר לא התרשם מהטענות המקלות של הנתבע. בהחלטה חדה וברורה הוא כתב כי, "איני רואה צורך לצאת למסע פרשני סבוך ופתלתל בניסיון להתחקות אחר פשר הביטוי 'חמאסניק'. לדאבון הלב, בימינו אנו, צירוף זה כמוהו כניסיון לייחס לאדם תמיכה ברוע המוחלט". הוא הוסיף בפסק הדין שפורסם כי ייחוס תמיכה בחמאס - "רוצחים צמאי דם, אנסים שפלים ואכזריים" - הוא "ביטוי פוגעני, מבזה ומשפיל העולה כדי לשון הרע".