ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

תובנות מהקורונה: למה חיסכון חשוב ומתי לקנות מניות?

משבר הקורונה לימד אותנו כמה דברים חשובים שצריך ליישם גם בעתיד - קרן חירום, רישום צוואה, עיתוי כנסיה לשוק המניות ועוד
הלל בש | (8)
נושאים בכתבה אימפולס קורונה

וינסטון צ'רציל, ראש ממשלת אנגליה בתקופת מלחמת העולם השנייה נהג לומר: לעולם אל תיתן למשבר לרדת לטימיון... Never let a good crisis go to waste. משברים כוללים גם הרבה מאוד הזדמנויות, וחבל לפספס אותם. הנה מספר תובנות עיקריות ולקחים מרכזיים שניתן ללמוד ממשבר הקורונה 2020, בתחום הניהול הפיננסי האישי.

 

קרן חירום

משברים הם בלתי צפויים באופי שלהם, ולכן תמיד יפתיעו אותנו. על מנת שנוכל להתמודד עם פגיעה בתזרים המזומנים שלנו, אנו חייבים להכין מראש קרן חירום שתספק לנו כסף נזיל לעתות מצוקה. חיסכון נזיל, כמו קופת גמל להשקעה, יכול בהחלט להתאים.

מטרת קרן החירום הינה להתגבר על זעזוע זמני בהכנסות שלנו (למשל בעקבות סגר וחל"ת מוגבל) או כל גידול בלתי צפוי ונדרש בהוצאות שלנו (למשל אם הלך המקרר או הרכב). קרן חירום אמורה להספיק לממן את הוצאות משק הבית למספר חודשים, אבל כמה בדיוק לחסוך בקרן החירום? - זו שאלה מאוד אישית. מצד אחד, רוצים ליצור כמה שיותר שקט נפשי ומצד שני הכספים הנזילים בקרן החירום הם לרוב מרכיב יותר סולידי (פחות סיכון) בתיק ההשקעות, ולכן צפויים להניב תשואה יותר נמוכה.

 

לכתוב צוואה

משבר הקורונה 2020 הוכיח לכולנו עד כמה החיים שלנו שבריריים, ועד כמה אף אחד לא ממש יודע מה ילד יום. לרובנו, הרעיון של כתיבת צוואה בגיל יחסית צעיר נשמע מורבידי ואפל. אבל צוואה היא לא יותר ממסמך משפטי שיעזור לחלק את הרכוש שלכם לאנשים שאתם תבחרו. מי שכושל בתכנון, מתכנן להיכשל... החשש מכתיבת צוואה, יכול להוביל לכך שהרכוש שלכם יחולק על פי חוקים ותקנות שלא בהכרח תואמים את ההעדפות האישיות שלכם. הגיעה העת להתגבר על הפחדים, לשבת עם איש מקצוע ולכתוב צוואה אישית התואמת לרצונות ולמאוויים שלכם.

 

רכישות של מותרות

משבר הקורונה 2020 הוכיח לכולנו שניתן לשנות את הרגלי הצריכה שלנו. הצמצום הממשי בהוצאות על נופשים, טיסות לחו"ל, מסעדות, מופעים וכו' – היה כפוי ומהיר. הוא יכול לעזור לנו לחשב מחדש עד כמה הוצאות אלו חשובות לנו, והאם האלטרנטיבה של חיסכון יניב לנו ערך מוסף גדול יותר.

אם עד קורונה 2020 היה מדובר על תרגיל מחשבתי מורכב, שלא ממש שינה את דפוסי ההתנהגות הפיננסית של רובנו, הרי שהמשבר כפה עלינו שינוי מחייב (זמני). כעת קל יותר לנתח את המצב ואולי להחליט לחסוך קצת יותר ולצרוך קצת פחות מותרות. הוכחנו (בעיקר לעצמנו) שאנו יכולים לשמור על משמעת פיננסית הדוקה ומחושבת. כעת, נוכל להתמיד בהתנהלות ולוותר במעט על פזרנות ההווה, על מנת לבנות עתיד טוב ועשיר יותר.

 

מתי קונים מניות?

הברון דה רוטשילד, בנקאי אנגלי מהמאה ה-18, נהג לומר שהזמן לקנות מניות היא כשיש דם ברחובות... כשהפחד מהלא-נודע מוחשי מאוד ולכולם נדמה שהעולם מתפרק – זה הזמן האידיאלי לקנות ולקנות הרבה. במרץ 2020 כולנו חווינו את הזעזוע הנפשי הממשי ממשבר הקורונה והכניסה לסגר ממושך. רמת החרדה העולמית הייתה מאוד גבוהה וכולם חשבו שהנה הגענו לסוף, ושהאחרון יסגור את האור. בתחילת 2020 שוקי המניות בעולם הביעו הרגשה זו, וחוו ירידות שערים של כ-35% בזמן מאוד קצר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מי שהקשיב לברון דה רוטשליד רץ לקנות מניות והשיג השנה תשואות מצוינות. לא ניתן לתזמן את השוק; לא ניתן לדעת מה שוק ההון יעשה בטווח הקצר. בנוסף, מאוד קשה להתעלם מהפחד, חוסר הוודאות והחרדה הסובבים אותנו. לקנות אל תוך ירידות שערים חדות זה מפחיד ומסוכן מאוד. אבל מי שהצליח בכך, עשה עסקה טובה מאוד. המעטים שרצו לרכוש מניות בשיא המשבר השיגו תשואה עודפת מצוינת, שמכה את כל ההשקעות המנוהלות האקטיביות (קרנות נאמנות, קרנות גידור, משקיעים מוסדיים) וכן את כלל מדדי השוק הפאסיביים.

גם המשקיע האגדי וורן באפט ביצע במהלך הקריירה העשירה שלו מספר רב של רכישות גדולות ומרכזיות, דווקא בעתות משבר חריפות. למרות הקושי, עד היום, האסטרטגיה הזו הוכיחה את עצמה.

 

השקעות באג"ח

משקיעים רבים נוטים להתעלם משוק האג"ח, בגלל התשואות הנמוכות. אולם, השנה האחרונה חיזקה אצל כלל גורמי המקצוע את ההכרה אודות החשיבות של השקעה באג"ח. ראוי לכלול מרכיב אג"ח, במסגרת הקצאת הנכסים האסטרטגית של תיק השקעות (המותאמת לתכונות, המאוויים והצרכים של המשקיע).

כשהמשבר היה בשיאו (מבחינה פיננסית) ושוק המניות קרס במהירות, תיק השקעות מגוון שכלל מרכיבי אג"ח, היה מאוזן יותר ונתן תוצאות טובות יותר מתיקים המוטים למדדי מניות. ההשפעה המייצבת של מרכיב אג"ח היא מאוד חשובה. היא עזרה למשקיעים רבים להמשיך בעקביות (למרות הירידות החדות במניות), ולא להתפתות למכירות רגשיות הנובעות מפחד.

מי שהיה חשוף לאג"חים בתחילת השנה, קיבל גם הזדמנות יוצאת דופן לאיזון מחדש; מכירה של נכסים שעלו בערכם וקניה של נכסים שירדו – על מנת לחזור למבנה ההשקעות המקורי של הקצאת הנכסים האסטרטגית. חלק מנכסי האג"ח הקונצרני (עסקי) עלו בערכם ומי שמכר אותם וקנה מניות שירדו בערכם, עשה בשנת 2020 תשואה עודפת ממשית.

 

הטיית העוגן

רובנו נוטים להניח כי המצב הקיים יימשך. אם ממש טוב (כמו בתחילת 2020) - אנו באופטימיות יתר, בטוחים שהמצב יימשך, וקשה לנו לראות שינוי או היפוך מגמה. אם פחות טוב (כמו בתחילת 2021) - אנו במצב פסימי וחוששים שלא נצליח לצאת מהקורונה לעולם.

יש לנו הטיה קלאסית של לעגן את התחזיות שלנו על בסיס המצב העכשווי, וזה לא בהכרח נכון וטוב לתיק ההשקעות שלנו. משקיעים צריכים לזנוח את ההנחה הרווחת שהעבר הקרוב הוא סממן מוצלח לעתיד הקרוב. ההבנה שיש לנו עוגן לא רציונאלי, והטיה אנושית מערכתית - תעזור לנו כמשקיעים לשמור על יציבות ולעמוד ביעדים שהגדרנו. ראוי לנתח את העבר, ולחפש תבניות אודות העתיד – אבל חייבם לזכור כי התבניות כוללות משברים והזדמנויות, שווקים שוריים ודוביים. המשבר הבא בא יבוא, השאלה היחידה היא רק מתי בדיוק.

 

תוכנית פעולה עקבית

גם בתקופות משבר, שימור הקצאת הנכסים האסטרטגית הינה בעלת חשיבות מכרעת להשגת תשואות לטווח ארוך. עבודה מסודרת על פי תוכנית פעולה אישית, המותאמת למאפיינים, לצרכים ולרצונות של בעלי הכספים – תאפשר להצטרף למגמה לטווח ארוך.

שנת 2020 חידדה אצל כולנו עד כמה מסוכן לעבוד מהבטן ולא מהראש. היא לימדה אותנו עד כמה חשוב לא למכור בירידות שערים, מתוך ההבנה שהשוק תנודתי מאוד לטווח הקצר ואנו רוצים לתפוס את המגמה לטווח הרחוק יותר. עבודה עקבית ומסודרת יכולה לנטרל מכירות אימפולסיביות מיותרות, הנובעות מפחד.

 

שנת 2020 כבר נמצאת מאחורינו, ושנת 2021 מביאה סיכוי טוב להתאוששות עולמית ולסוף המגפה (אם לא יהיו הפתעות). לימוד מעמיק אודות העבר במטרה להשיג תובנות והבנות לעתיד, יעזרו לנו ללמוד מהטעויות שלנו ושל אחרים, על מנת שלא נחזור עליהם. עצם העצירה משטף החיים, ובחינה מעמיקה של ההתנהלות האישית שלנו, בכל התחומים – יש לה ערך מוסף משמעותי. הלוואי ונזכה גם ליישם בהצלחה את הלקחים שנלמד.

 

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אנו במצב פסימי וחוששים שלא נצליח לצאת מהקורונה לעולם (ל"ת)
    אלי 31/01/2021 12:02
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    דוד 28/01/2021 15:45
    הגב לתגובה זו
    מה עם תובנות כלכליות מהותיות? חסר...
  • 4.
    מישהו 28/01/2021 14:31
    הגב לתגובה זו
    מה שבטוח הוא לא כדי לחיות במדינת ישראל שאוכלת אזרחיה ביוקר המחיה החזירי שלה.
  • 3.
    mg 27/01/2021 18:36
    הגב לתגובה זו
    לכן לא מתאים בגמל להשקעה. יותר מתאים פיקדון בנקאי סולידי. מה עלול לקרות במקרה של משבר שמתרחש גם מטבע הדברים בשוק ההון? נכסים מנייתיים עלולים להפסיד עשרות אחוזים ועד שהם מתאוששים בעליהם נאלצים כבר לממש אותם שהרי זו קרן חירום לשימוש בדיוק במשברים כאלו.
  • 2.
    Dd 27/01/2021 14:36
    הגב לתגובה זו
    לראייה, בתקופת המשבר היה לי תיק מנוהל עם פחות מ-10% מניות - והחחק הארי באג"חים. הנפילות היו חזקות מאוד גם כך. וזכור גם בעבר, משברים שפגעו חזק בשוק הקונצרני. היחס בין הסיכוי לסיכון לא נוטה כרגע לצד של האג"ח - לא אקח מדינה ולא קונצרני. התשואות בשפל ואף שליליות. יש אלטרנטיבות קורצות יותר. השקעה במניות ערך, מניות דיווידנד או בסקטורים דפנסיביים.
  • 1.
    וזה זמן טוב לקנות. מה שבטוח ל-ע-ו-ל-ם לא למכור בהפ 27/01/2021 13:44
    הגב לתגובה זו
    וזה זמן טוב לקנות. מה שבטוח ל-ע-ו-ל-ם לא למכור בהפסד מתוך פחד.
  • יוסי 27/01/2021 17:52
    הגב לתגובה זו
    אין אחד שיודע מתי מגיעים לתחתית ולכן צריך לקנות במנות לאורך המדרון.... תחלק את סכום ההשקעה ל 3 מנות , תציב יעדים לקניה לאורך הירידה, ככה תבטיח למקסם את הרווח שתגיע העליה. הרבה סבלנות ולא להיכנס לפחד גם אם קנית בשליש מהסכום והירידות ממשיכות....
  • לרון 29/01/2021 09:36
    מכור לתוך העליות וקנה לתוך הירידות,וכן ניתן גם למצע...
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.