ראש הממשלה ושר האוצר הציגו בימים האחרונים את התוכנית הכלכלית החדשה בהיקף של 90 מיליארד שקל לסיוע למשק עקב פגיעת הקורונה. תכליתה היא הענקת רשת ביטחון לשכירים, לעצמאים ולעסקים עד ליוני 2021 והיא אמורה להבטיח את הוודאות שהייתה חסרה בחודשים האחרונים במשק הישראלי.

ניכר כי תכנית זו, ככל והיא מתייחסת ל"רשת בטחון לשכירים", הוכנה בחופזה ולא נלקחו בחשבון השלכותיה על החברה בישראל לטווח הקצר והארוך. משמעות התוכנית הכלכלית, בכל הקשור ל"רשת הביטחון לשכירים", עשויה לבוא לידי ביטוי בהנצחת הסעד והרחקת מדינת ישראל מצמיחה משגשוג בתקופה שלאחר הקורונה.

עובד שהיה מועסק לפני פרוץ מגיפת הקורונה, ובצר לו פוטר מעבודתו או שמקום עבודתו נסגר, יחווה חוויה של בטלה מצד אחד, ומצד שני קבלת תשלום בדמות דמי אבטלה או תשלומי השלמה אחרים. אותו עובד עלול "להתרגל" למצב. העצלים יותר אף עלולים ליהנות מהמצב שללא צורך בעבודה כלשהי מוזרם לחשבונם תשלום דמי אבטלה שיהווה עבורם "דמי קיום", והחרוצים יותר עלולים לשקוע בתחושות דיכאון עמוקות על כך שאינם יצרנים ומקבלים תשלום בעודם בבטלה.

תהיה זו תוצאה הרת אסון לחברה ולמדינה אם נתעורר בעוד מספר שנים לגלות שגידלנו במו ידינו חבורה של "פרזיטים" מצד אחד או "חרדתיים" מצד שני, והכל בגלל החלטה שגויה של הנהגת המדינה בטיפול בסוגיית הביטחון הכלכלי של העובדים השכירים ופריסת "רשת בטחון לשכירים".

• ביידן עומד להגביל את ההשקעות בסין
• שרת האוצר של ארה"ב תבקר בסין - תצליח למנוע החמרה ביחסים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אם יורשה לי להציע למקבלי ההחלטות הצעה, הייתי אומר להם בפשטות: "הפוך, גוטה, הפוך!". התוכנית הכלכלית לפריסת "רשת בטחון לשכירים" צריכה להיות מבוססת על תגמול מעסיקים להעסיק עובדים, וכמה שיותר. הדרך להשגת מטרה זו היא בהשתתפות ישירה של המדינה ב-60% משכרו של העובד. המדינה תעביר לחשבונו של המעסיק סכום השווה ל-60% מהשכר, אשר ישולם לעובד באותו החודש.

בכך יושגו כל המטרות אותה משרתת תכנית "רשת בטחון לשכירים"; המעסיקים ישאפו לגייס עובדים רבים ככל שיוכלו, הואיל ועלות העסקת העובדים למעסיק קטנה משמעותית דרך ההשתתפות הישירה. המסר העיקרי שהמדינה תשדר בהווה ולדורות הבאים היא כי מדיניות הסעד בדמות דמי אבטלה וכדומה מיועדים למקרים קיצוניים בלבד, וכי במדינת ישראל - על עבודה משלמים. גם שיעור האבטלה במשק ירד משמעותית והמומנטום שייווצר יגרום לצמיחה במשק, מכיוון שליותר עובדים תהיה יותר הכנסה וכך צפויה לגדול ההוצאה המשפחתית עבור מוצרי צריכה.

על מנת למנוע ניצול לרעה של מנגנון השתתפות המדינה בשכר העובדים, יש לקבוע מנגנון דיווח מוסדר באמצעותו המעסיק והעובד מדווחים ומצהירים על היקף שעות העבודה של העובד אצל המעסיק כך שרק מהיקף שעות עבודה חודשי מסוים תהיה זכאות למעסיק לקבלת ההשתתפות של המדינה ב-60% משכרו של העובד. בנוסף, יש לקבוע קנסות גבוהים ומרתיעים למקרה של הצהרות שווא שיושתו הן על עובדים והן על מעסיקים.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

במבחן התזרים למדינה, לא צפוי לחול כל שינוי מהותי לרעה מכיוון שסכום השתתפות המדינה בשכר העובד יהיה שווה או דומה ברוב המקרים לסכום דמי האבטלה אותם היה זכאי לקבל מהמדינה, עבור בטלה. מנגד, העובד יקבל מהמעסיק שכר עבור עבודתו אשר יעלה על סכום דמי האבטלה להם היה זכאי, וזאת מאחר והמעסיק משלים לעובד כחלק מהשכר את יתרת ה-40%. המעסיק יקבל אפשרות להעסקת עובדים נוספים אשר עשויים להוביל להגדלת התפוקה של העסק שלו כאשר חלק ארי משכר אותם עובדים ממומן על ידי המדינה. עקב כך, ייתכן והמדינה תצא נשכרת באופן שיחד עם הגדלת הפריון של העסק, המעסיק ישלם מיסים נוספים בגין הכנסותיו וכן בגין מס הכנסה עבור העובדים הנוספים אותם הוא מעסיק.

המסר העיקרי שיחלחל ויועבר לדורות הבאים הוא שבישראל משלמים על עבודה, לא על בטלה, והסעד באמצעות דמי אבטלה נועד רק למקרים קיצוניים באמת.