שאול מרידור
צילום: יח"צ

האם פקידי האוצר משחקים במספרים - הגירעון עולה אבל לא רק בגלל הקורונה

שאלה בחשבון: איך זה שלגרמניה וישראל היה אותו גירעון רגע לפני הקורונה, גרמניה יצאה בתוכנית תמיכה ענקית במשק, ישראל בתוכנית יחסית בינונית, ובסוף השנה יהיה בישראל גירעון הרבה יותר גדול? 
דר' אביחי שניר | (7)

בימים האחרונים, התקשורת מלאה בדיווחים על המאבקים בין פקידים באוצר לבין הממשלה. חלק בעד הפקידים, חלק בעד הממשלה. אבל בלי להיכנס לפרטים, הנה כמה הערות על מה למדנו ממשבר הקורונה על  יועצים כלכליים, ועל משרד האוצר.

הערה ראשונה: לפני כמה ימים דיברתי עם חבר שיודע חשבון, ד"ר רונן בר-אל. אמרתי לו שלפני הקורונה, החוב הממשלתי של גרמניה היה באזור ה-60% תוצר, בערך כמו אצלנו. עד סוף השנה, הוא צפוי להגיע לאזור ה-75% אחוזי תוצר, בזמן שאצלנו הוא כבר חזוי להגיע לאזור ה-85%. רונן ספר על האצבעות, ושאל אותי ככה: "איך יכול להיות שגרמניה יצאה באחת מחבילות הסיוע הגדולות ביותר בעולם במונחי תוצר, ומדינת ישראל יצאה באחת מחבילות הסיוע הקטנות ביותר במונחי תוצר, ובכל זאת החוב שלנו גדל ביותר משלהם?" לא הייתה לי באמת תשובה. אבל היה לי ניחוש. שאלתי: "האם יכול להיות שמישהו במשרד האוצר ייפה את הנתונים לפני הקורונה, ועכשיו יש לו הזדמנות נפלאה לנקות את הספרים? הרי כשבכל מקרה יש גירעון ענק, אף אחד לא סופר 10-15 מיליארד שקל שהולכים לאיבוד".

רונן ענה בבוז: "איך זה יכול להיות? הרי כולם יודעים שפקידי האוצר מוכנים להיאבק נגד כל מי שצריך כדי להגן על הכסף של אזרחי המדינה". מה יש להגיד, הוא צודק. אבל בכל זאת יש לי תחושה לא נוחה ששר האוצר הקודם ידע את מי הוא בוחר לתפקיד.

הערה שנייה: ראיתי באינטרנט שיו"ר הוועדה המייעצת לכלכלה, פרופסור אבי שמחון, טען שלחלק כסף לאזרחים זה הפתרון הכי טוב למצב הנוכחי, כי אם לאנשים יהיה כסף, הם יצרכו יותר, ואם הם יצרכו יותר, התוצר יחזור לצמוח. אז חזרתי לאותו רונן, שהוא במקרה גם המומחה שלי למבוא למקרו-כלכלה. שאלתי אותו אם מה שלימדו אותי בשנה א' באמת נכון ושכל מה שצריך כדי להוציא משק ממשבר זה שהממשלה תבזבז יותר כסף. רונן ענה לי בערך ככה: "אם זה כל מה שהממשלה היתה עושה, זה באמת לא היה כל-כך נורא. נכון שזה שטות, אבל לפחות מחלקים כסף לכולם, ולכן לאנשים אין תמריץ לשקר ולעשות כל מיני דברים משונים כדי לקבל את הכסף. אבל האם אנחנו נראה גידול משמעותי בצריכה  כמו שלימדו אותך במבוא למקרו? לא. כי חוץ מלחלק לאנשים כסף, הממשלה גם סגרה את המשק. אז איפה אתה רוצה שאנשים יעשו קניות? או שאנשים יסגרו קצת את המינוס, או שיכניסו את הכסף לחיסכון שיהיה להם מאיפה לשלם את המסים כשהממשלה תחליט להעלות אותם, או שיקנו ב-e-bay. בכל מקרה, את התוצר שלנו, זה לא יגדיל".

הערה שלישית: אחרי שרונן הסביר לי את זה, הוא גם נתן לי לקרוא מאמר של יועץ אחר של ראש הממשלה, פרופסור אורי חפץ. מכל המאמר, הבנתי דבר אחד: הדבר הכי חשוב, זה שהממשלה תדאג להחזיר לתושבים ולעסקים את תחושת הביטחון. אז שאלתי את רונן אם מה שהממשלה עושה נותן לו תחושה של בטחון. "בטח," הוא ענה. "אני בטוח שהולך להיות רע".

 

אביחי שניר, האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    חבקוק 21/07/2020 18:30
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים כי פקידי האוצר "משחקים במיספרים " לפי מה שנוח להם. יש כאן מצב שהזנב מקשקש בכלב. ואם אתם לא מאמינים לי - תשאלו את כל שרי האוצר שדעיין איתנו.
  • 5.
    בול. קלעתם ישר בפוני (ל"ת)
    איגור סמיגור 21/07/2020 18:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שיר 21/07/2020 17:38
    הגב לתגובה זו
    לא מתאים שבאתר פיננסי יפורסם כזה מאמר... התוצר של גרמניה והתוצר של ישראל, רחוקים מלהיות זהים. ולכן, גם אם ההוצאה על הקורונה דומה בשתיהן במונחים אבסולוטיים, היא רחוקה מלהיות דומה באחוזים מהתוצר...
  • 3.
    אנונימי 21/07/2020 17:01
    הגב לתגובה זו
    לעניין הגירעון הצפוי הכל תלוי במספרים שמוכנסים לנוסחה. למיטב הבנתי אצלנו לוקחים בחשבון את הירידה בגביית המיסים ואת הגידול בהוצאות שניהם יצטרכו להיות ממומנים בחוב. יכול להיות שבגרמניה כרגע לפחות לקחו רק את ההוצאה ואותה העמיסו על החוב הקיים.
  • 2.
    אני מציע למחברים של פוסט זה לחזור ולפרסמו בעוד שנה! (ל"ת)
    bardaat 21/07/2020 16:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מרידור היה צריך מזמן לעוף, כולל הכלכלנית הראשית בע 21/07/2020 16:19
    הגב לתגובה זו
    מרידור היה צריך מזמן לעוף, כולל הכלכלנית הראשית בעלת הניסיון הרב שירה גרינברג הם לא מספיק טובים אבל לעיתונאים קשה להגיד את זה אז הם אומרים ביבי ביבי שהאמת היא שהאוצר חלש ולא אמין
  • שמואל 21/07/2020 19:02
    הגב לתגובה זו
    אז ביבי סתם בובה יחצנית כמו שחשבתי
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.