מי מפעיל את איילת שקד?

שרת המשפטים משרתת את הבנקים שמתנגדים לביטול עמלת הפירעון במשכנתא. בשל התנגדותה הציבור עלול להמשיך לשלם לבנקים מיליארדי שקלים עודפים

ד"ר שלמה קרעי | 30/12/2018 14:00 (24)

נושאים בכתבה איגוד הבנקים בנקים מחירי הדירות מימון משכנתא

אמש הכריזה איילת שקד על הקמת מפלגה חדשה. היום היא מתכוונת לעצור הצעת חוק חברתית ממעלה ראשונה בוועדת ההסכמות לפני קריאה שניה ושלישית בניגוד להסכמת כל סיעות הכנסת שנתנו תמיכה גורפת להצעה. זו אותה איילת שקד שנלחמת בבג"ץ על התערבותו בעבודת הכנסת. מי את איילת שקד? האם אנחנו צפויים למפלגת הון שלטון חדשה?

לפני כחודשיים, החליטה וועדת הכלכלה בהסכמת כל חבריה ובניגוד לעמדת בנק ישראל, לאשר לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק לביטול עמלת פירעון מוקדם ביוזמה משותפת של חה"כ קיש ושלי. בנק ישראל עקף את וועדת הכלכלה ועצר את ההקראה בוועדת שרים לענייני חקיקה. שעות ארוכות של דיונים בוועדות השונות לא רלבנטיות בכלל – שקד ו/או כחלון מטילים ווטו בוועדת השרים והמחוקק יכול להמשיך לשחק בכאילו.

לפי ההצעה, הבנקים יצטרכו לשלם עמלת פירעון מוקדם ללקוחות, באותו האופן בו הם גובים עמלה זו מנוטלי המשכנתאות. ועדת הכלכלה החליטה להעביר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, בניגוד לעמדת בנק ישראל ואיגוד הבנקים.

קצת רקע על עמלת הפירעון המוקדם: נכון להיום החוק מאפשר לבנקים לגבות בעת מחזור משכנתא תשלומי עמלת דמי היוון, המהווים למעשה שיפוי על הרווח העתידי בשל עלות גיוס ההון לצורך העמדת האשראי. כשלקוח רוצה למחזר את המשכנתא למסלול טוב יותר, הוא נאלץ לשלם את עמלת הפירעון המוקדם שיכולה להגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים מעבר ליתרת קרן ההלוואה. תשלומים אלו חוסמים את התחרות בשוק המשכנתאות ומשעבדים את הלקוח למסלול היקר הקיים בלי יכולת לשפר עמדה.

הרעיון בהצעת החוק החדשה היה לחייב את הבנקים בעקרון ההדדיות. כלומר, כמו שבירידת ריבית הלקוח משלם לבנק עמלת פירעון מוקדם של הפרשי היוון כך במקרה של עליית ריבית הבנק יזכה את הלקוח באותו חישוב של הפרשי היוון. הצעה זו עברה מספר גלגולים בשנתיים האחרונות בניסיון להגיע לפשרה כלשהי עם בנק ישראל. אולם, כאמור, בנק ישראל התנגד בכל תוקף לפשרה.

בבסיס הצעת החוק עמדו גם הנתונים המדאיגים שהוצגו בדיוני וועדת הכלכלה על חוסר התחרות בשוק המשכנתאות לאורך תקופת המשכנתא. שיעור נמוך של לווים ממחזר ובעיקר כאלו מהעשירון התשיעי ומעלה. למעשה, מדובר בסוג של כשל שוק המונע מלווים תחרות לגיטימית לאורך חיי ההלוואה. בנק ישראל במאבקו לטובת הבנקים, מתעלם מהעובדה שהמחוקק הוא זה שנתן לבנק לפני 30 שנה את הזכות לגבות את העמלה בעקבות תנאי שוק קיצוניים. המחוקק נתן והמחוקק לקח.

בנק ישראל השתמש בכלים פסיאודו-דמוקרטיים כדי להגן על איגוד הבנקים ועצר את המחוקקים באמצעות לובי בוועדת השרים. במהלך זה, פגע בנק ישראל בכבודה של הכנסת ובכבודם של חברי וועדת הכלכלה שחיכו בסבלנות לפקיעת תוקף סמכות וועדת השרים עם היציאה לבחירות. האישור הסופי בוועדת הכלכלה לקריאה שניה ושלישית צפוי להתקבל היום בצהרים ולעבור במליאת הכנסת ביום שני.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

22.
בנקים רחמנא ליצלן 14/01/2019 18:41
הגב לתגובה זו
ועל כל פעולה שאנחנו עושים הם גובים מאיתנו "עמלה". למשל בתחום ני"ע, גם אם הפסדת על הניירות שלך, הם יגבו ממך "עמלה"
21.
שקד היא בצד של בעלי ההון והממון. צבועה ומתחסדת. (ל"ת)
איתי 13/01/2019 10:25
הגב לתגובה זו
20.
Sharon3101 12/01/2019 16:49
הגב לתגובה זו
עמלת פרעון מוקדם זאת לא המצאה ישראלית.בנק או כל מוסד פיננסי אחר שלווה כסף לזמן ארוך כדי להעמיד אשראי לזמן ארוך זכאי לפיצוי בעת שבירת הסכם. אם אדם לוקח משכנתא בריבית קבועה עליו לקחת בחשבון שיש קנס על שבירתה. לא הבנתי מתי בנק אמור לפצות בעליית ריבית. כאשר המשכנתא בריבית קבועה אין עלייה בהחזר החודשי כשהריבית עולה (למעט מדד).בנק זה מלכ"ר, בנק זה עסק.
19.
הסכומים נמוכים בהרבה 12/01/2019 13:30
הגב לתגובה זו
על משכנתא נורמלית של אזרח ישראלי (0.5-1 מיליון שקל להערכתי) יוצא סכומים נמוכים מהותית. בעבר בדקתי לעצמי כמה יעלה לי המיחזור ויצא פחות מאלף שקל. נשמע כמו רוב מהומה על לא מאומה. לא שאני דואג לבנקים שמרויחים יפה, אבל אני לא ילד, וברור לי שאם יחייבו אותם בתשלום הזה הם ידאגו לגלם את זה ולפצות את עצמם בריבית דריבית בעלות של הלוואות המשכנתא שיתנו מעתה ואילך - ויצא שכרנו בהפסדנו.
18.
יובל 08/01/2019 07:39
הגב לתגובה זו
עכשיו אפשר להבין מיהם האדונים האמתיים של המפלגה החדשה ומדוע יש לציית להם.
17.
יהודי ירד 04/01/2019 18:26
הגב לתגובה זו
שקד יקירת הטיקונים והמונופולים, ממשיכה להתנגד לכל חוק שיקטין את העמלית העצומות שהם גורפים והמחירים המנופחים שהציבור משלם.
16.
צפוני 03/01/2019 22:30
הגב לתגובה זו
אם יש אינטרס אז גם את שקד ניתן לקנות כנראה שההצלחה עלתה לה ...............
15.
נראה שיש צוות בתשלום לכתיבת טוקבקים (ל"ת)
היזהרו מטוקבקים 02/01/2019 15:55
הגב לתגובה זו
14.
שי 02/01/2019 15:53
הגב לתגובה זו
שיגלם את השינוי?
13.
שי 02/01/2019 15:53
הגב לתגובה זו
שיגלם את השינוי?
12.
בת קול קטנה מדברת אליה (ל"ת)
כותב 02/01/2019 14:34
הגב לתגובה זו
11.
איתן 01/01/2019 17:51
הגב לתגובה זו
לא נשכח..." הציונות לא תתכופף בפני זכויות הפרט" . בדיוק במילים אלו השתמש היטלר בכבודו ובעצמו.
10.
אסי 31/12/2018 23:25
הגב לתגובה זו
תופעת המיחזורים מתרחשת ברובו המוחלט של המקרים בזמן ירידות ריבית. מי ימחזר כדי לשלם יותר? החוק נועד להראות לציבור שחבר הכנסת קיש עובד עבורם. אבל זו שטות כי זה לא יקרה. עמלת פירעון מוקדם קיימת בכל העולם וגם הכותב פה יודע את זה. בארץ היא אפילו הוגנת יותר ממקומות אחרים כמו באירופה. עוד פופוליסט. הבנקים מטומטמים כי היו יכולים לוותר פה, כמעט ולא להיפגע ולהוריד מעליהם את הדרישה לביטול העמלה
יובל 08/01/2019 07:43
הגב לתגובה זו
עמלה זו לאחר שלוש שנות הלוואה. תוכל לראות התייחסות מפורשת לכך על ידי אנשי בנק ישראל בועדה (חפש את הוידאו). לדברי בנק ישראל, חוסר בעמלה זו בארה"ב הוא אחד הגורמים למשבר שהיה שם. זו לדעתי הפעם הראשונה שסגירת הלוואה הייתה בעיני מישהו סיבה למשבר חובות :-). הציבור לא ממחזר כמעט בכלל וכמגיב מטעם איגוד הבנקים אתה יודע זאת. העניין הוא שהציבור מתגרש, מתקשה בתשלומים ומשדרג דירה. בכל המקרה האלו, סגירה מוקדמת של ההלוואה מחייבת את הציבור בעשרות אלפי שקלים לחינם.
9.
נשמע נורא , מהי תגובתך הגב' שקד ? (ל"ת)
ארי 31/12/2018 18:50
הגב לתגובה זו
8.
אישה מסוכנת ומושחתת מכף רגל ועד ראש (ל"ת)
מנחם 31/12/2018 09:28
הגב לתגובה זו
7.
כמו הרבה ח"כים, נראה שגם היא צריכה "דדי שוגר" עם כיסים (ל"ת)
יש לה ספונסר? 30/12/2018 18:48
הגב לתגובה זו
6.
התפקיד הבא אחרי הפוליטיקה (ל"ת)
מי מפעיל ? 30/12/2018 17:01
הגב לתגובה זו
איזה תפקיד חדש??? יש כאן כסף והרבה!!! (ל"ת)
cבנקאי 02/01/2019 12:35
הגב לתגובה זו
5.
מנכלית בנק ,,,,,, או איגוד הבנקים,או יו"ר דירקטוריון,,, (ל"ת)
התפקיד הבא של שקד 30/12/2018 17:00
הגב לתגובה זו
4.
תום 30/12/2018 16:27
הגב לתגובה זו
ומי הלוביסטים שמפעילים אותה הזוי שזו שרה במדינה ועוד שרת משפטים כשמסביב הכל מושחת
3.
ליאור, 30/12/2018 15:50
הגב לתגובה זו
בתור בנקאי לשעבר בבנק הגדול בארץ למשכנתאות. החוק הוא חוק צודק בהחלט והוא רק הראשון שנחוץ בהונאת הבנקים את הלקוחות בתחום ההלוואות. הצבעתי הבית היהודי בבחירות שעברו אבל כנראה שהפעם לא.
2.
יש ר אלי 30/12/2018 15:32
הגב לתגובה זו
ממון. ומה זה החארטה הזו מפלגה דתית חילונית, הרי שנייה אחרי הבחירות הם יתאחדו שוב עם הסמוטריצ'ים ויהיו נתונים לפקודות הרבנים הקיצוניים. ההדתה תימשך בבתי הספר ובכל מסגרת אפשרית ביתר שאת ושקד החילונית תהיה יותר דתייה מהדתיים.
1.
ניסים אוריה 30/12/2018 15:24
הגב לתגובה זו
היתה צבועה.. נשארה צבועה נזרקה מהליכוד בגלל רעייתו של מנהיג הליכוד אופורטיוניסטית .. קופצת על העגלה שמתאימה לה... קודם ישבה על ראש הרבנים - מפלגה דתית משיחית עכשיו מנסה מזלה על חשבון הציבור החילוני שמתפתה להבטחות שווא

פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין | 25/12/2025 13:01

נושאים בכתבה פנסיה הפקדות לפנסיה קצבת פרישה יועץ פנסיוני חיסכון פנסיוני

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:

טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: יעל צור

פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא?

עינת דואני | 25/12/2025 16:05

נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%.

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה.

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).

להמשך הכתבה לחץ כאן