הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
אמיר פוסטר איגוד תעשיות הנפט
צילום: יח"צ

המס שהוקפץ ב-13,540%, והקשר הישיר לבריאות שלכם

אמיר פוסטר | (7)
נושאים בכתבה גז

לפעמים קשה להבין איך ממשלת ישראל פועלת. בדוח הוועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי (ועדת צמח) שפורסם בנובמבר 2012 נכתב כי "לאחר ניתוח החלופות האפשריות לנפט בתחום התחבורה, מסקנתנו היא שהפתרונות מבוססי הגז הטבעי הינם הטכנולוגיות הזמינות והכלכליות ביותר להחלפת הנפט בטווח הקצר. ניתן להתחיל בהטמעה של תחליפים מבוססי גז טבעי כבר בשנים 2014-2015 ולהגיע לחדירה של כ- 50% תוך עשור". אכן, חזון מרשים ורצוי לכל הדעות.

אין מחלוקת על החשיבות של הטמעת הגז הטבעי לתחבורה על חשבון תזקיקי הנפט. סקטור התחבורה אחראי לרבע מנזקי זיהום האוויר במדינה ובשנת 2012 הוערכו נזקים אלו בכ-4.5 מיליארד שקל בשנה, וחמור מכך הוא מקור הזיהום המרכזי במרכזי הערים. היום סביר כי מדובר במספר גבוה יותר. הטמעה משמעותית של גז טבעי בסקטור התחבורה תביא להפחתה משמעותית בזיהום האוויר.

הגז הטבעי זול יותר ונקי הרבה יותר לעומת תזקיקי הנפט ורכב המונע בגז טבעי פולט לסביבה כמות מזהמים הנמוכה משמעותית לעומת רכבים העושים שימוש בתזקיקי הנפט. כך, ציי משאיות או אוטובוסים המונעים בגז טבעי פולטים עשרות אחוזים פחות מזהמים וגזי חממה לעומת אלו העושים שימוש בדיזל, ובעזרת המעבר לגז טבעי אנחנו גם מחזקים את הביטחון האנרגטי שלנו ומצמצמים את התלות בנפט.

עוד חזון למועד

אז איפה אנחנו עומדים היום תשאלו? כיום נוסעים על כבישי ישראל רק שלושה רכבים העושים שימוש בגז טבעי דחוס (CNG), כך שמימוש החזון של ועדת צמח עוד רחוק. אין טעם להתעכב יתר על המידה על העבר, שכן משק הגז הטבעי היה בקיפאון עמוק זמן רב מדי עקב אי-הוודאות הרגולטורית שהטילה את צילה על כל התפתחות בשוק, אבל מה שמטריד עכשיו הוא לאן אנחנו הולכים הלאה בתחום הגז הטבעי לתחבורה.

לצערנו, למרות שהתחום רק בחיתוליו עכשיו נראה כי המלצות הועדה הבין משרדית שמונתה על ידי הממשלה ב-2013 לגבש מתווה מיסוי שיאפשר לעבור לתחליפי נפט "לאור האינטרס הלאומי האסטרטגי והפוטנציאל הכלכלי והסביבתי במעבר לתחליפי נפט לתחבורה" לא רק שלא יאפשרו את תחילת הטמעת הגז הטבעי לתחבורה, הן עשויות לגנוז לחלוטין את המהלך.

 

85% מס

על פי המלצות הוועדה, המכונה 'וועדת מיסוי ירוק 3', מס הבלו אותו משלמים הצרכנים שישתמשו בגז טבעי לתדלוק רכבם יגדל ב-13,540% (!), עלייה של פי 135,  זאת כמובן בנוסף למס המוטל על ספקי הגז. כפועל יוצא של המלצות הוועדה, הדבר יביא לכך שעד 85% ממחיר הגז שהצרכן ישלם יהיה למיסים. ובתוספת עלויות התשתית והשיווק, מחיר הגז עצמו יהווה פחות מ-10% מהמחיר הכולל. מיותר לציין כי המלצה זו איננה מתיישבת עם החלטות והצהרות הממשלה בנוגע לעידוד צריכה מקומית של גז טבעי שכן המלצה זו מטילה מס על גז טבעי לתחבורה בגובה של פי 2 עד פי 10 מכל מדינה אחרת.

על פי המלצות הוועדה, המס לא יעלה מידית, הוא יעלה בצורה הדרגתית, אך כל מי שלא ייסב את רכבו כבר במהלך השנתיים הקרובות לא ייהנה באופן משמעותי ממתווה זה. לכאורה עליית המס צפויה להתחיל רק בשנת 2020, אך אם נהיה ריאליים, לאור העיכוב בפריסת רשת החלוקה לא צפויה התפתחות משמעותית בענף בטווח זמן זה, ולכן מדובר למעשה בהעלאת מס שנכנסת לתוקף ריאלי כבר עכשיו.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, אין ספק שהמלצות הוועדה הלכו רחוק מדי וחריף מדי, הן בגובה המס והן במתווה הנבחר לעליית המס. התוצאה של מהלכים אלו ברורה – המשקיעים לא יקימו את התשתית הנדרשת לתדלוק בגז והצרכנים לא ישקיעו בהסבת הרכבים. אין גורם בענף הגז ובין אילו הנמנים על חלוצי תעשיית הגז טבעי לתחבורה שחולק על כך. ועדת הכספים של הכנסת תתכנס בקרוב לדיון חוזר בנושא, ועד אז ברשות המסים חייבת לשנות כיוון.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אור לגויים 17/02/2017 16:54
    הגב לתגובה זו
    ולא רכב מונע בגז טבעי. הממשלה עשתה הכל, כל מנת למרר את חיי כל מי שחשב להעביר את צי הרכב שלו לגז טבעי והצליחה בגדול. הגז הטבעי כדלק לכלי רכב, במדינת ישראל, כבר לפני שנתיים מת מיתת חמור!
  • 6.
    וינו 16/02/2017 17:06
    הגב לתגובה זו
    המדינה התמכרה למס על הנפט, ולא יכולה להרשות לעצמה שהתחבורה תעבור להשתמש באנרגיה שלא ממוסה כמו הנפט. לכן המסים על הגז יהיו גבוהים
  • 5.
    חיים 14/02/2017 08:29
    הגב לתגובה זו
    http://www.globenewswire.com/news-release/2017/02/13/916685/0/en/Noble-Energy-Provides-Detailed-2017-Outlook-and-Guidance.html
  • 4.
    אמיר 12/02/2017 19:34
    הגב לתגובה זו
    חבר שנוסע הרבה שאלתי אותו למה הוא לא עובר לגז אמר שהאוצר יעשה לגז מה שעשו לסולר אחרי שכולם יעברו יעלו מיסים .....צדק
  • 3.
    מומחה לקנוניות 12/02/2017 18:15
    הגב לתגובה זו
    פחמן דו חמצני ומתאן מתמחזרים בצורה מושלמת בטבע. הבעיה זה החלקיקים הקטנים בדלק.
  • 2.
    משה 12/02/2017 16:57
    הגב לתגובה זו
    איפה השכל ? מפיקים גז בארץ ..והממשלה מטילה מס פי 10 ממה שבעולם למה ? .....ככה
  • 1.
    מה מבינים באוצר? כלום אפסים (ל"ת)
    טירוט 12/02/2017 15:27
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

להמשך הכתבה לחץ כאן
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |
נושאים בכתבה ראלי סוף שנה ריבית יפן הגירה לארה"ב

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

להמשך הכתבה לחץ כאן