המס שהוקפץ ב-13,540%, והקשר הישיר לבריאות שלכם
לפעמים קשה להבין איך ממשלת ישראל פועלת. בדוח הוועדה הבין משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי (ועדת צמח) שפורסם בנובמבר 2012 נכתב כי "לאחר ניתוח החלופות האפשריות לנפט בתחום התחבורה, מסקנתנו היא שהפתרונות מבוססי הגז הטבעי הינם הטכנולוגיות הזמינות והכלכליות ביותר להחלפת הנפט בטווח הקצר. ניתן להתחיל בהטמעה של תחליפים מבוססי גז טבעי כבר בשנים 2014-2015 ולהגיע לחדירה של כ- 50% תוך עשור". אכן, חזון מרשים ורצוי לכל הדעות.
אין מחלוקת על החשיבות של הטמעת הגז הטבעי לתחבורה על חשבון תזקיקי הנפט. סקטור התחבורה אחראי לרבע מנזקי זיהום האוויר במדינה ובשנת 2012 הוערכו נזקים אלו בכ-4.5 מיליארד שקל בשנה, וחמור מכך הוא מקור הזיהום המרכזי במרכזי הערים. היום סביר כי מדובר במספר גבוה יותר. הטמעה משמעותית של גז טבעי בסקטור התחבורה תביא להפחתה משמעותית בזיהום האוויר.
הגז הטבעי זול יותר ונקי הרבה יותר לעומת תזקיקי הנפט ורכב המונע בגז טבעי פולט לסביבה כמות מזהמים הנמוכה משמעותית לעומת רכבים העושים שימוש בתזקיקי הנפט. כך, ציי משאיות או אוטובוסים המונעים בגז טבעי פולטים עשרות אחוזים פחות מזהמים וגזי חממה לעומת אלו העושים שימוש בדיזל, ובעזרת המעבר לגז טבעי אנחנו גם מחזקים את הביטחון האנרגטי שלנו ומצמצמים את התלות בנפט.
עוד חזון למועד
אז איפה אנחנו עומדים היום תשאלו? כיום נוסעים על כבישי ישראל רק שלושה רכבים העושים שימוש בגז טבעי דחוס (CNG), כך שמימוש החזון של ועדת צמח עוד רחוק. אין טעם להתעכב יתר על המידה על העבר, שכן משק הגז הטבעי היה בקיפאון עמוק זמן רב מדי עקב אי-הוודאות הרגולטורית שהטילה את צילה על כל התפתחות בשוק, אבל מה שמטריד עכשיו הוא לאן אנחנו הולכים הלאה בתחום הגז הטבעי לתחבורה.
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצערנו, למרות שהתחום רק בחיתוליו עכשיו נראה כי המלצות הועדה הבין משרדית שמונתה על ידי הממשלה ב-2013 לגבש מתווה מיסוי שיאפשר לעבור לתחליפי נפט "לאור האינטרס הלאומי האסטרטגי והפוטנציאל הכלכלי והסביבתי במעבר לתחליפי נפט לתחבורה" לא רק שלא יאפשרו את תחילת הטמעת הגז הטבעי לתחבורה, הן עשויות לגנוז לחלוטין את המהלך.
85% מס
על פי המלצות הוועדה, המכונה 'וועדת מיסוי ירוק 3', מס הבלו אותו משלמים הצרכנים שישתמשו בגז טבעי לתדלוק רכבם יגדל ב-13,540% (!), עלייה של פי 135, זאת כמובן בנוסף למס המוטל על ספקי הגז. כפועל יוצא של המלצות הוועדה, הדבר יביא לכך שעד 85% ממחיר הגז שהצרכן ישלם יהיה למיסים. ובתוספת עלויות התשתית והשיווק, מחיר הגז עצמו יהווה פחות מ-10% מהמחיר הכולל. מיותר לציין כי המלצה זו איננה מתיישבת עם החלטות והצהרות הממשלה בנוגע לעידוד צריכה מקומית של גז טבעי שכן המלצה זו מטילה מס על גז טבעי לתחבורה בגובה של פי 2 עד פי 10 מכל מדינה אחרת.
על פי המלצות הוועדה, המס לא יעלה מידית, הוא יעלה בצורה הדרגתית, אך כל מי שלא ייסב את רכבו כבר במהלך השנתיים הקרובות לא ייהנה באופן משמעותי ממתווה זה. לכאורה עליית המס צפויה להתחיל רק בשנת 2020, אך אם נהיה ריאליים, לאור העיכוב בפריסת רשת החלוקה לא צפויה התפתחות משמעותית בענף בטווח זמן זה, ולכן מדובר למעשה בהעלאת מס שנכנסת לתוקף ריאלי כבר עכשיו.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
לסיכום, אין ספק שהמלצות הוועדה הלכו רחוק מדי וחריף מדי, הן בגובה המס והן במתווה הנבחר לעליית המס. התוצאה של מהלכים אלו ברורה – המשקיעים לא יקימו את התשתית הנדרשת לתדלוק בגז והצרכנים לא ישקיעו בהסבת הרכבים. אין גורם בענף הגז ובין אילו הנמנים על חלוצי תעשיית הגז טבעי לתחבורה שחולק על כך. ועדת הכספים של הכנסת תתכנס בקרוב לדיון חוזר בנושא, ועד אז ברשות המסים חייבת לשנות כיוון.
- 7.אור לגויים 17/02/2017 16:54הגב לתגובה זוולא רכב מונע בגז טבעי. הממשלה עשתה הכל, כל מנת למרר את חיי כל מי שחשב להעביר את צי הרכב שלו לגז טבעי והצליחה בגדול. הגז הטבעי כדלק לכלי רכב, במדינת ישראל, כבר לפני שנתיים מת מיתת חמור!
- 6.וינו 16/02/2017 17:06הגב לתגובה זוהמדינה התמכרה למס על הנפט, ולא יכולה להרשות לעצמה שהתחבורה תעבור להשתמש באנרגיה שלא ממוסה כמו הנפט. לכן המסים על הגז יהיו גבוהים
- 5.חיים 14/02/2017 08:29הגב לתגובה זוhttp://www.globenewswire.com/news-release/2017/02/13/916685/0/en/Noble-Energy-Provides-Detailed-2017-Outlook-and-Guidance.html
- 4.אמיר 12/02/2017 19:34הגב לתגובה זוחבר שנוסע הרבה שאלתי אותו למה הוא לא עובר לגז אמר שהאוצר יעשה לגז מה שעשו לסולר אחרי שכולם יעברו יעלו מיסים .....צדק
- 3.מומחה לקנוניות 12/02/2017 18:15הגב לתגובה זופחמן דו חמצני ומתאן מתמחזרים בצורה מושלמת בטבע. הבעיה זה החלקיקים הקטנים בדלק.
- 2.משה 12/02/2017 16:57הגב לתגובה זואיפה השכל ? מפיקים גז בארץ ..והממשלה מטילה מס פי 10 ממה שבעולם למה ? .....ככה
- 1.מה מבינים באוצר? כלום אפסים (ל"ת)טירוט 12/02/2017 15:27הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
