הרמז שמספקת לנו התנודה בתשואת האג"ח של ארה"ב
הבנק המרכזי של יפן הודיע על תוכנית אגרסיבית לרכישת אג"ח על מנת להמריץ את הכלכלה. הבנק התחייב לעשות כל שניתן לתמיכת היעדים להמרצת הכלכלה. הוא החליט להרחיב את המאזן שלו ע"י רכישת אג"ח לטווח ארוך בכ-60-70 טריליון ין בשנה - סכום שיכפיל את הבסיס המוניטרי במהלך השנתיים הקרובות.
מאחר וכלכלת יפן הינה כלכלה מוטת ייצוא, המדינה מאמצת מדיניות אגרסיבית שמחלישה את שערו של המטבע המקומית בתקווה ששער נמוך יעודד את הגידול בייצוא ויתמוך בצמיחת הכלכלה. יפן הודיעה על תוכנית הוצאות חדשה של 117 מיליארד דולרים, למרות שהינה המדינה בעלת שיעור החוב הגבוה ביותר של חוב לתוצר. התקווה שהרחבה כמותית בשילוב הגדלת הוצאות הממשלה בפעולות המעוררות צמיחה, יעוררו את עליית האינפלציה ויסיימו תקופה ארוכה של דיפלציה.
מערבה משם, הבנק המרכזי האירופי הפחית את הריבית מרמה של 0.75% ל- 0.5%. בהודעת הריבית, ציין דראגי, כי הבנק עושה מספר פעולות על מנת להגדיל את הנזילות בשווקים לפחות עד 2014 וככל שיידרש. דראגי הוסיף ואמר כי הבנק שוקל לרכוש Asset-backed securities, כחלק מאפשרויות הפעולה העומדות לרשותו. הוא ממשיך לעודד נמרצות הגדלת מתן הלוואות ע"י הבנקים.
המאזנים של ארבעת הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם (ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן וסין) גדלו ביותר מפי 4 - מרמה של 3 טריליון ד' ל-13 טריליון במהלך החמש שנים האחרונות. בניגוד למדינות רבות בעולם שמרחיבות בעת הזו את ההקלות הכמותיות הפד מתחיל לאותת לפעולות שונות.
על פי התנהלות השווקים, ישנה ציפייה שהפד יתחיל לפחית את רכישת האג"חים. מתחילת המשבר העולמי הפד תומך בכלכלה במשך 3 תוכניות הרחבות כמותיות, כאשר כעת הפד רוכש אג"ח ו-MBS בכ-85 מיליארד ד' בכל חודש כל שעד סוף שנת 2013 מאזן הפד יכלול 4 טריליון ד' החזקות באג"ח. צמיחת הכלכלה היא עדיין אנמית. כל עוד הצמיחה והסיכון לעלייה משמעותית באינפלציה ישארו נמוכים, הריבית תישאר נמוכה. המטרה של הפד - לייצר יציבות מחירים ותעסוקה מלאה במשק (אשר נמצא הרבה מעל רמת 6% אבטלה).
כאשר בוחנים את רמת התשואות הנוכחיות מול הממוצע מתחילת השנה, ניתן לראות בבירור כי רמת התשואות בארה"ב הינה ברמתה הגבוהה השנה ורחוקה מאוד מרמת התשואה הממוצעת. אג"ח לעשר שנים נסחרות ברמה של 2.1%, כאשר במהלך השנה נרשמה ירידה בתשואה לרמה של 1.62%. רמת התשואות בשאר במדינות המרכזיות (איטליה, ספרד, בריטניה, צרפת ואוסטרליה) נעות סביב הממוצע או נמוך ממנו, כך שארה"ב מובילה את תהליך עליית התשואות. המשקיעים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות הן מבחינת התנהלות הפד והן מבחינת התנהגות השווקים.
בעוד רוב מדינות העולם נמצאים בעיצומו של תהליך הרחבה מוניטרית, כשהמשמעותיות ביניהן יפן ואירופה ומדינות רבות נוספות הודיעו לאחרונה על הורדת הריבית (אוסטרליה, דרום קוריאה, וייטנאם, פולין ועוד), הפד הצהיר כי אם יהיה שיפור מתמשך במצב הכלכלה, הוא ישקול במהלך הפגישות הבאות להפחית את קצב הרכישות. האמירה הינה כללית ומסוייגת, אך מצביעה על שינוי כיוון חשיבה. הבנק המרכזי האמריקני שואף להגיע לנקודה בא ניתן יהיה לתת לכלכלה להתחיל לתפקד באופן עצמאי, הדרגתי ומבוקר. תשואות האג"ח של ארה"ב לעומת התשואות בשאר העולם מראות, כי המשקיעים אכן סוברים שהתהליך הולך לכיוון הזה. אך עם זאת, אני בספק אם התהליך יקרה בעתיד המאוד קרוב.
- 2.אנונימי 11/06/2013 21:14הגב לתגובה זומכל הכתוב כאן מה הרמז שאליו התכוונה הכותבת?
- 1.במקום כלכלה תלמדו ספרות כדי לפרשן את דברי הנגיד. (ל"ת)כלכלנים חארטה 09/06/2013 18:08הגב לתגובה זו

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?