הרמז שמספקת לנו התנודה בתשואת האג"ח של ארה"ב
הבנק המרכזי של יפן הודיע על תוכנית אגרסיבית לרכישת אג"ח על מנת להמריץ את הכלכלה. הבנק התחייב לעשות כל שניתן לתמיכת היעדים להמרצת הכלכלה. הוא החליט להרחיב את המאזן שלו ע"י רכישת אג"ח לטווח ארוך בכ-60-70 טריליון ין בשנה - סכום שיכפיל את הבסיס המוניטרי במהלך השנתיים הקרובות.
מאחר וכלכלת יפן הינה כלכלה מוטת ייצוא, המדינה מאמצת מדיניות אגרסיבית שמחלישה את שערו של המטבע המקומית בתקווה ששער נמוך יעודד את הגידול בייצוא ויתמוך בצמיחת הכלכלה. יפן הודיעה על תוכנית הוצאות חדשה של 117 מיליארד דולרים, למרות שהינה המדינה בעלת שיעור החוב הגבוה ביותר של חוב לתוצר. התקווה שהרחבה כמותית בשילוב הגדלת הוצאות הממשלה בפעולות המעוררות צמיחה, יעוררו את עליית האינפלציה ויסיימו תקופה ארוכה של דיפלציה.
מערבה משם, הבנק המרכזי האירופי הפחית את הריבית מרמה של 0.75% ל- 0.5%. בהודעת הריבית, ציין דראגי, כי הבנק עושה מספר פעולות על מנת להגדיל את הנזילות בשווקים לפחות עד 2014 וככל שיידרש. דראגי הוסיף ואמר כי הבנק שוקל לרכוש Asset-backed securities, כחלק מאפשרויות הפעולה העומדות לרשותו. הוא ממשיך לעודד נמרצות הגדלת מתן הלוואות ע"י הבנקים.
המאזנים של ארבעת הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם (ארה"ב, האיחוד האירופי, יפן וסין) גדלו ביותר מפי 4 - מרמה של 3 טריליון ד' ל-13 טריליון במהלך החמש שנים האחרונות. בניגוד למדינות רבות בעולם שמרחיבות בעת הזו את ההקלות הכמותיות הפד מתחיל לאותת לפעולות שונות.
על פי התנהלות השווקים, ישנה ציפייה שהפד יתחיל לפחית את רכישת האג"חים. מתחילת המשבר העולמי הפד תומך בכלכלה במשך 3 תוכניות הרחבות כמותיות, כאשר כעת הפד רוכש אג"ח ו-MBS בכ-85 מיליארד ד' בכל חודש כל שעד סוף שנת 2013 מאזן הפד יכלול 4 טריליון ד' החזקות באג"ח. צמיחת הכלכלה היא עדיין אנמית. כל עוד הצמיחה והסיכון לעלייה משמעותית באינפלציה ישארו נמוכים, הריבית תישאר נמוכה. המטרה של הפד - לייצר יציבות מחירים ותעסוקה מלאה במשק (אשר נמצא הרבה מעל רמת 6% אבטלה).
כאשר בוחנים את רמת התשואות הנוכחיות מול הממוצע מתחילת השנה, ניתן לראות בבירור כי רמת התשואות בארה"ב הינה ברמתה הגבוהה השנה ורחוקה מאוד מרמת התשואה הממוצעת. אג"ח לעשר שנים נסחרות ברמה של 2.1%, כאשר במהלך השנה נרשמה ירידה בתשואה לרמה של 1.62%. רמת התשואות בשאר במדינות המרכזיות (איטליה, ספרד, בריטניה, צרפת ואוסטרליה) נעות סביב הממוצע או נמוך ממנו, כך שארה"ב מובילה את תהליך עליית התשואות. המשקיעים עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות הן מבחינת התנהלות הפד והן מבחינת התנהגות השווקים.
בעוד רוב מדינות העולם נמצאים בעיצומו של תהליך הרחבה מוניטרית, כשהמשמעותיות ביניהן יפן ואירופה ומדינות רבות נוספות הודיעו לאחרונה על הורדת הריבית (אוסטרליה, דרום קוריאה, וייטנאם, פולין ועוד), הפד הצהיר כי אם יהיה שיפור מתמשך במצב הכלכלה, הוא ישקול במהלך הפגישות הבאות להפחית את קצב הרכישות. האמירה הינה כללית ומסוייגת, אך מצביעה על שינוי כיוון חשיבה. הבנק המרכזי האמריקני שואף להגיע לנקודה בא ניתן יהיה לתת לכלכלה להתחיל לתפקד באופן עצמאי, הדרגתי ומבוקר. תשואות האג"ח של ארה"ב לעומת התשואות בשאר העולם מראות, כי המשקיעים אכן סוברים שהתהליך הולך לכיוון הזה. אך עם זאת, אני בספק אם התהליך יקרה בעתיד המאוד קרוב.
- 2.אנונימי 11/06/2013 21:14הגב לתגובה זומכל הכתוב כאן מה הרמז שאליו התכוונה הכותבת?
- 1.במקום כלכלה תלמדו ספרות כדי לפרשן את דברי הנגיד. (ל"ת)כלכלנים חארטה 09/06/2013 18:08הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
