תקרת החוב הממשלתית הפכה בשנים האחרונות לזירת ההתנגשות המרכזית בין המפלגות בפוליטיקה האמריקנית. תקרת החוב היא סכום הגרעון המרבי בו יכולה ממשלת ארה"ב להימצא, וכיום היא עומדת על 16.4 טריליון דולרים - פי 70 מהתוצר השנתי של מדינת ישראל. הסנאט בארה"ב הוא שקובע את גובה תקרת החוב, ולא שר האוצר או הנגיד.

הרוב בסנאט האמריקני משתייך למפלגה הרפובליקנית, אך מפלגת השלטון היא הדמוקרטית וסוגיית תקרת החוב היא הזדמנות מצוינת למאבקי כוחות ואג'נדות בין המפלגות. לאחר שמועד דחיית ההחלטה על העלאת תקרת החוב הגיעה, הנושא שוב חזר לרכז עניין. במידה ולא תושג הסכמה על העלאת תקרת החוב או על צמצום החובות, ממשלת ארה"ב תוכרז בקרוב כחדלת פירעון, ואת זה שום אמריקני לא רוצה. לכן הגושים הפוליטיים יגיעו לבסוף להסכמה, השאלה היא מתי ובאיזה מחיר?

על מה הם רבים?

אנחנו כישראלים רגילים שהמחלוקת הפוליטית היא בין הימין לשמאל, שעיקרה מדינית, צבאית וכו'. לעומת זאת, בארה"ב, היא אידיאולוגית או כלכלית. הרפובליקנים מאמינים בשוק חופשי טהור, כלומר מיסים נמוכים והתערבות ממשלתית מינימלית בשווקים. לכן גורסים כי הוצאות הממשלה צריכות להיות מצומצמות ככל האפשר. מנגד הדמוקרטים, יותר סוציאליסטים (בהשוואה לרפובליקנים), לכן מאמינים בהגדלת תקציב הממשלה תוך כדי העלאת מיסים ומתן סובסידיות לשכבות החלשות.

גם בסבב הנוכחי הרפובליקנים מעוניינים בקיצוץ החוב הממשלתי על ידי צמצום הוצאות הממשלה. בעוד הדמוקרטים מעוניינים להגדיל את החוב ובעתיד גם את המיסים כדי לעמוד בהוצאות.

סבבים קודמים

מאז 1960 העלה הקונגרס את תקרת החוב 78 פעמים. ההעלאה האחרונה הייתה בשנת 2011, כשרק שעות בודדות הפרידו בין המצב הרגיל להגדרתה של ארה"ב כחדלת פירעון - עת הסכים הקונגרס להעלות את תקרת החוב מ- 16.2 טריליון דולר ל- 16.4. ב-23 בינואר השנה, לאחר מאבק מורט עצבים, הוחלט בקונגרס להשעות את סוגיית תקרת החוב למשך 4 חודשים בהם הממשלה תוכל להמשיך ללוות כספים ולעמוד בהתחייבויותיה. במהלך תקופה זו אמור היה הקונגרס לחוקק חוק חדש שיקבע את תקרת החוב החדשה, אך עד כתיבת שורות אלו הגושים לא הגיעו להסכמות והחוק לא עבר.

שר האוצר האמריקני החל במסע שכנוע בקונגרס, תוך שהוא מבקש מהרפובליקנים להשאיר את המחלוקות הפוליטיות בצד. הוא טוען כי הנושא המרכזי הוא לא הגדלת תקרת החוב, אלא מתן האפשרות לממשלת ארה"ב לעמוד בהתחייבויותיה ובכל מקרה יש לממשלת ארה"ב אפשרות לעמוד בהתחייבויותיה לפחות עד לחודש ספטמבר.

צעדים מתוכננים למניעת תקרת החוב

הממשל האמריקני לא מסתמך על העלאת תקרת החוב, והחל לתכנן פעולות להקטנתו שעולות בקנה אחד עם רצונות הרפובליקנים. הצעד הראשון הוא השעייתן של הנפקות אג"ח ממשלתיות מיוחדות לרשויות המקומיות שנקראות SLUGS (מהלך בו הממשל השתמש מספר פעמים במהלך 20 השנים האחרונות). הצעד השני הוא השעיית השקעות בקרנות פנסיה מיוחדות לעובדי המדינה (G-FUND וCSDRF) ומימוש ההשקעות בהן. ההשקעות בקרנות הללו מתבצעות על ידי אג"ח ממשלתיות ייעודיות שרשומות באופן חשבונאי כחלק מהחוב. הצעד השלישי שמתכנן הממשל הוא השעיית ההשקעות ב"קרן להגנת הדולר". השקעה שמטרתה לאפשר התערבות ממשלתית בשוק המט"ח במידת הצורך וללא פגיעה בהיצע הכסף בשוק המקומי.

הסכום שיתפנה בעקבות שלושת הצעדים הנ"ל מוערך בכ-200 מיליארד דולר. בנוסף חברת "פאני מאי", ענקית המשכנתאות שהולאמה בעקבות המשבר ב-2008, הודיעה כי היא מתכננת להחזיר לממשלה 60 מיליארד דולר. זאת לצד הגידול בפדיון המיסים שנובע מהשיפור בכלכלה והירידה בהוצאות הממשלה, שנובעת מקיצוצים שהוסכם עליהם בסבב העימותים בינואר - אלה מושכים זמן ונותנים לממשל מרחב פעולה טרם ההגעה לתקרה.

לסיכום, אין ספק כי העלאת תקרת החוב תאושר גם הפעם לאחר ששני הצדדים יתרצו. הגושים מבינים כי למרות חילוקי הדעות ביניהם על דרכי ההתמודדות עם החוב, הכרזה של ממשלת ארה"ב כחדלת פירעון, תגרום נזק רב לכלכלה האמריקנית ובעצם לכל הכלכלה העולמית - דבר שאינו בא בחשבון. כפי שצוין קודם, ממשלת ארה"ב החלה בתכנון צעדים להקטנת התקציב, כפי שהרפובליקנים מאמינים שנכון לעשות. האם יסתפקו בצעדים אלו ויאשרו את העלאת תקרת החוב? בזמן הקרוב נדע.