חדשות טובות גורמות לאפקט רע - התחזקות הדולר

יוחאי שויגר, אנליסט ב-FXCM ישראל, מתייחס לתקופת המעבר הנוכחית בשוק הפיננסי. על המגמה שהולכת ומתבהרת - התחזקות הדולר והשינוי במעמדו מנכס מקלט בטוח לנכס מניב תשואה
יוחאי שויגר | (1)

אין ספק שמשהו מהותי השתנה בסנטימנט בקרב הפעילים בשוק ההון בשבועיים האחרונים. האופוריה של הראלי התחלפה במין בלבול, תחושה מעיקה שאנחנו לפני סערה. התמיכה של הבנק הפדראלי בארצות הברית כבר אינה מובטחת, ה"כלכלה של אבה" ביפן נדמית כמו אסון טבע מאשר גאולה כלכלית. מדדי המניות עדיין מרחפים ברמות שיאים, אבל במקביל האג"ח הממשלתיות צונחות. בסין הולכים ומתרבים סימנים להחמרה כלכלית ולאובדן שליטה של המנהיגות הכלכלית. ההיחלשות של אסיה משתקפת היטב גם בצניחה החדה של הדולר האוסטרלי, ומנגד, חבית נפט עדיין נסחרת ברמה גבוהה של למעלה 93 דולר - מה שכביכול אמור להעיד על צמיחה גלובלית איתנה.

בסנטימנט הנוכחי, כשהספקות וסימני השאלה מתחילים לחלחל, בשוק כבר לא ממהרים לקנות את התחתיות הקרובות. אדרבה, בדינמיקה של המסחר התוך-יומי, בימים החיוביים, אנחנו רואים פעמים רבות את השוק נועל נמוך משמעותיות מרמות השיא היומיות. כלומר, בשוק מתחילים למכור בשיאים.

אין ספק שהתנודתיות בשוק האג"ח ממשיכה להיות האיום המרכזי על השוק. הנגידים אמנם מנסים להרגיע אותנו, שבכוחם להכיל את ההתפרצות בתשואות של האג"ח הממשלתיות. השאלה היא כיצד? אמצעי הרכישה הישירה כבר אינם מצליחים להשיג את התוצאה הרצויה, ועולה החשש שכדי לרסן את שוק האג"ח, הנגידים מוכנים "להקריב" את המשקיעים בשוקי המניות.

הורדת המניות והכוונת ההון חזרה לאג"ח בהחלט עשויה לסייע במאמצי הריסון, לפחות בארצות הברית. הנה, לפתע פרסום נתונים חיוביים הופך להיות גורם מעיק. נתוני דיור טובים, עלייה באמון הצרכנים, כל הנתונים שדחפו את האופטימיות מעלה, מייצרים עכשיו לחץ על הנגידים לבצע מהלכי ריסון. היפוך היוצרות. חדשות טובות גורמות לאפקט רע.

בתקופת מעבר, כאשר התנודתיות גבוהה והתנועות מעלה-מטה הופכות להיות קיצוניות, קשה עדיין לחזות את המגמה הבאה. אבל כסוחרים חשוב להחמיר בכללי ניהול הסיכונים שאנו פועלים עליהם ולהיות יותר זהירים.

בשוק המט"ח דווקא הולכת ומתהווה מזה זמן מה מגמה בולטת - התחזקות הדולר. בשבוע שעבר קבע מדד הדולר, העוקב אחר השינוי בערכו של הדולר למול סל של מטבעות בעולם - שיא של שלוש וחצי שנים ב-84.5. כמובן, שראוי לציין שמהלך העלייה הזו התרחש במקביל לטיפוס של המניות, וזאת בניגוד לקורלציה המסורתית ההפוכה בין הדולר לנכסים המסוכנים.

שבירת הקולרציה הזו מעידה על הון זר רב הזורם לשוק ההון בארצות הברית, וזה מגובה בנתונים רשמיים. ישנם גורמים נוספים המבשרים על המשך התחזקותו של הדולר - השיפור העקבי של הכלכלה האמריקנית, הכוונה של ארצות הברית להפוך מיבואנית נטו של נפט ליצואנית נטו של נפט, מלחמת המטבעות שמנהלות המדינות כנגד הדולר, והציפיות לגבי המדיניות המוניטרית.

התנועה בשוק המטבעות מונעת על ידי התחזיות לגבי הכיוון של המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי. במשך השנים האחרונות הוביל הבנק הפדראלי את מדיניות ריביות האפס וההרחבה הכמותית. הוא תמיד היה צעד אחד קדימה ונקט בצעדים האגרסיביים ביותר שקבעו תקדים חדש, בין אם מדובר היה בהתחייבות להותיר את הריבית ברמת אפס למשך שנים, ובין אם מדובר בהרחבה הכמותית. כעת, באופן טבעי, הבנק הפדראלי צפוי כנראה גם להיות הראשון שיוצא ממדיניות זו, ובשוק המט"ח מתחילים לתמחר זאת.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סוף סוף אנליסט אחד רציני....יפה (ל"ת)
    זקן חכם 09/06/2013 15:10
    הגב לתגובה זו
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.