אין ספק שמשהו מהותי השתנה בסנטימנט בקרב הפעילים בשוק ההון בשבועיים האחרונים. האופוריה של הראלי התחלפה במין בלבול, תחושה מעיקה שאנחנו לפני סערה. התמיכה של הבנק הפדראלי בארצות הברית כבר אינה מובטחת, ה"כלכלה של אבה" ביפן נדמית כמו אסון טבע מאשר גאולה כלכלית. מדדי המניות עדיין מרחפים ברמות שיאים, אבל במקביל האג"ח הממשלתיות צונחות. בסין הולכים ומתרבים סימנים להחמרה כלכלית ולאובדן שליטה של המנהיגות הכלכלית. ההיחלשות של אסיה משתקפת היטב גם בצניחה החדה של הדולר האוסטרלי, ומנגד, חבית נפט עדיין נסחרת ברמה גבוהה של למעלה 93 דולר - מה שכביכול אמור להעיד על צמיחה גלובלית איתנה.

בסנטימנט הנוכחי, כשהספקות וסימני השאלה מתחילים לחלחל, בשוק כבר לא ממהרים לקנות את התחתיות הקרובות. אדרבה, בדינמיקה של המסחר התוך-יומי, בימים החיוביים, אנחנו רואים פעמים רבות את השוק נועל נמוך משמעותיות מרמות השיא היומיות. כלומר, בשוק מתחילים למכור בשיאים.

אין ספק שהתנודתיות בשוק האג"ח ממשיכה להיות האיום המרכזי על השוק. הנגידים אמנם מנסים להרגיע אותנו, שבכוחם להכיל את ההתפרצות בתשואות של האג"ח הממשלתיות. השאלה היא כיצד? אמצעי הרכישה הישירה כבר אינם מצליחים להשיג את התוצאה הרצויה, ועולה החשש שכדי לרסן את שוק האג"ח, הנגידים מוכנים "להקריב" את המשקיעים בשוקי המניות.

הורדת המניות והכוונת ההון חזרה לאג"ח בהחלט עשויה לסייע במאמצי הריסון, לפחות בארצות הברית. הנה, לפתע פרסום נתונים חיוביים הופך להיות גורם מעיק. נתוני דיור טובים, עלייה באמון הצרכנים, כל הנתונים שדחפו את האופטימיות מעלה, מייצרים עכשיו לחץ על הנגידים לבצע מהלכי ריסון. היפוך היוצרות. חדשות טובות גורמות לאפקט רע.

בתקופת מעבר, כאשר התנודתיות גבוהה והתנועות מעלה-מטה הופכות להיות קיצוניות, קשה עדיין לחזות את המגמה הבאה. אבל כסוחרים חשוב להחמיר בכללי ניהול הסיכונים שאנו פועלים עליהם ולהיות יותר זהירים.

בשוק המט"ח דווקא הולכת ומתהווה מזה זמן מה מגמה בולטת - התחזקות הדולר. בשבוע שעבר קבע מדד הדולר, העוקב אחר השינוי בערכו של הדולר למול סל של מטבעות בעולם - שיא של שלוש וחצי שנים ב-84.5. כמובן, שראוי לציין שמהלך העלייה הזו התרחש במקביל לטיפוס של המניות, וזאת בניגוד לקורלציה המסורתית ההפוכה בין הדולר לנכסים המסוכנים.

שבירת הקולרציה הזו מעידה על הון זר רב הזורם לשוק ההון בארצות הברית, וזה מגובה בנתונים רשמיים. ישנם גורמים נוספים המבשרים על המשך התחזקותו של הדולר - השיפור העקבי של הכלכלה האמריקנית, הכוונה של ארצות הברית להפוך מיבואנית נטו של נפט ליצואנית נטו של נפט, מלחמת המטבעות שמנהלות המדינות כנגד הדולר, והציפיות לגבי המדיניות המוניטרית.

התנועה בשוק המטבעות מונעת על ידי התחזיות לגבי הכיוון של המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי. במשך השנים האחרונות הוביל הבנק הפדראלי את מדיניות ריביות האפס וההרחבה הכמותית. הוא תמיד היה צעד אחד קדימה ונקט בצעדים האגרסיביים ביותר שקבעו תקדים חדש, בין אם מדובר היה בהתחייבות להותיר את הריבית ברמת אפס למשך שנים, ובין אם מדובר בהרחבה הכמותית. כעת, באופן טבעי, הבנק הפדראלי צפוי כנראה גם להיות הראשון שיוצא ממדיניות זו, ובשוק המט"ח מתחילים לתמחר זאת.