מטורפים או נביאים? 17 אלף ישראלים קנו קרקעות על הירח עד סוף 2007
שנת 2007 התאפיינה בטרנד נדל"ני יוצא דופן – קניית חלקות על הירח. המרוץ המחודש לחלל והתפתחות הטכנולוגיה שכנעו למעלה מ-17 אלף ישראלים לרכוש חלקות על הירח, ויש כבר מי שמתכננים להקים שם בית ספר וחומוסיה.
מסתבר שקניית חלקות בירח היא הטרנד הנדל"ני החם של שנת 2007. כ- 17,000 ישראלים מחזיקים, נכון לסיומה של שנת 2007 בשטר בעלות המוכיח אחזקת חלקות בירח.
7 אלף חלקות נקנו ב-2007
משנת 1995 ועד לתחילת 2007 נקנו בישראל כ- 10 אלף חלקות על הירח דרךCrazyShop החנות למתנות מקוריות, אשר בבעלותה הזכיון הישראלי למכירת הקרקעות, הרשומות על שמו של היזם האמריקאי דניס הופ. בשנת 2007 נקנו דרך חנות המתנות 7 אלף חלקות נוספות.
את הקפיצה בכמות קוני הקרקעות בשנת 2007 תולה מנכ"ל Crazy Shop , חגי נוה, בחידוש המירוץ לירח שנפתח בהודעה של נאס"א, בתחילת השנה, כי בכוונתה להקים בסיס על הירח, ובעקבותיה הודעותיהן של ממשלות רוסיה, הודו וסין המתעתדות לעשות כמוה.
אז מה כל-כך משתלם על הירח ?
נוה מסביר, כי מדובר במגמה כלל עולמית, החזקה במיוחד בישראל. כדי להמחיש את הרעיון, משווה נוה את קניית הנדל"ן השמימי, לישראלים רבים שקיבלו בירושה מהסבא והסבתא קרקעות יקרות ערך באיזור המרכז, אשר נרכשו בפרוטות לפני שנים רבות, בימים שאיש לא חשב שהן יהיו בעלות ערך, וכיום רק השקעה בדינר העירקי או בקרקע על הירח מזכירה את היוזמה.
בנוסף, ישראלים רבים שעוקבים אחרי התקדמות המדע, ערים להתלהבות הבינלאומית סביב ההליום 3 - מקור ירוק ואפקטיבי ביותר של אנרגיה, שכמעט איננו נמצא כלל על כדור הארץ, אך מצוי בשפע על הירח. לפי הנתונים העדכניים, כמות ההליום 3 המפוזרת על חלקה ממוצעת של 4 דונם על הירח, מגיעה לערך שוק של כ- 2.5 מיליון דולר.
ישראלים רבים שהבינו שקניית 4 דונמים על הירח תמורת 350 שקל, יכולה להיות עסקה עתידית משתלמת בשל התפתחותה המהירה של הטכנולוגיה וכניסת גורמים נוספים למירוץ לחלל.
חומוס ותלמידים בירח - ביה"ס תיכון עירוני א' קנה 16 דונם
לא רק אנשים פרטיים מביטים למעלה וחושבים על עסקה כלכלית משתלמת.
לCrazy Shop הגיעו בקשות מיזמים שונים לקניית מספר חלקות צמודות על הירח, על מנת להקים בהם בעתיד עסקים מסחריים. בנוסף למספר קבלנים אשר רכשו עשרות חלקות צמודות, מנהל ביה"ס התיכון עירוני א' בת"א כבר רכש 16 דונמים על הירח על מנת להקים בו בעתיד שלוחה של בית הספר, וכבר נמצא יזם שמתכנן לפתוח על פני הירח את החומוסיה הראשונה.
דניס הופ: פעם קראו לו מטורף
הבעלים החוקי של הירח הוא דניס הופ, אמריקאי שניצל בשנות ה-80 פרצה בחוק הבינלאומי ורשם את הירח על שמו. משום שלפי חוקי הטאבו האמריקאי, רשאי כל אדם לרשום כקניינו כל קרקע שאיננה רשומה על שם אדם אחר, במידה שאיש אינו מגיש התנגדות לרישום, קיבל דניס הופ לאחר 7 שנות המתנה, את הבעלות על הירח וכוכבי מערכת השמש למעט כדור הארץ.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
