שוקי ניר סולאראדג. קרדיט: דורון לצטר
שוקי ניר סולאראדג. קרדיט: דורון לצטר
דוחות

סולאראדג': רבעון שני של צמיחה בהכנסות אבל עם הפסד נקי של 124 מיליון דולר

הכנסות של 289 מיליון דולר, הפסד נקי של 124 מיליון דולר; תחזית אופטימית לרבעון הבא עם הכנסות של עד 355 מיליון דולר; מציגה הפסד נקי מתואם של 0.81 דולר למניה תוצאה טובה קצת מהתחזיות שעמדו על הפסד של 0.82 דולר

מנדי הניג | (2)

סולאראדג' SolarEdge -0.66%   הישראלית שמתמחה בטכנולוגיות אגירת אנרגיה חכמה, מפרסמת את תוצאותיה לרבעון השני עם שיפור ביחס לתקופות קודמות. צמיחה בהכנסות ושיפור ברווחיות הגולמית והתפעולית אבל עדיין רחוקה מלהיות רווחית, עם הפסד נקי של 124.7 מיליון דולר ברבעון. 

על רקע התוצאות מזנקת המניה במסחר המוקדם בוול סטריט כשמתחילת השנה היא משלימה זינוק של כ-90% ונסחרת לפי שווי שוק של 1.5 מיליארד דולר. 


ההכנסות המדווחות הסתכמו ב-289.4 מיליון דולר, עלייה של 9% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (265.4 מיליון דולר), וגידול של 32% לעומת הרבעון הראשון של השנה (219.5 מיליון דולר). ההכנסות על בסיס Non-GAAP, בניכוי תרומת פעילות שהופסקה בהיקף של 8.4 מיליון דולר, עמדו על 281 מיליון דולר – גם הן מציגות קפיצה של 32% מהרבעון הקודם.

העלייה מיוחסת בין היתר להמשך התאוששות במכירות ממירי המתח והסוללות לפאנלים סולאריים: סולאראדג' סיפקה ברבעון ממירים בהספק כולל של 1,194 מגה-וואט (AC) וסוללות בהיקף של 247 מגה-וואט-שעה (MWh)  מה שמעיד על שיפור מסוים בביקושים בשוק הפוטו-וולטאי, אחרי תקופה של חולשה עולמית ממושכת.

שיעור הרווח הגולמי על בסיס GAAP עמד על 11.1%, לעומת 8.0% ברבעון הקודם. על בסיס Non-GAAP, שיעור הרווח הגולמי עלה ל-13.1%, לעומת 7.8% קודם לכן. שיפור זה מגיע למרות השפעה שלילית של כ-1% עקב מכסים חדשים שהוטלו על מוצרים מסוימים בארה"ב.

בצד ההוצאות, נרשמה ירידה קלה בהוצאות התפעוליות על בסיס Non-GAAP, שעמדו על 85.2 מיליון דולר, לעומת 89.1 מיליון דולר ברבעון הראשון. בהתאם, ההפסד התפעולי (Non-GAAP) הצטמצם ל-48.3 מיליון דולר – שיפור של כ-33% לעומת רבעון קודם.

עם זאת, בשורה התחתונה, החברה עדיין מדווחת על הפסד נקי של 124.7 מיליון דולר (GAAP)- 2.13 דולר למניה. על בסיס Non-GAAP, ההפסד הנקי עמד על 47.7 מיליון דולר, שהם 0.81 דולר למניה תוצאה טובה קצת מהתחזיות שעמדו על הפסד של 0.82 דולר.

סולאראדג' מציגה ברבעון האחרון תזרים שלילי של 7.8 מיליון דולר מפעילות שוטפת, לעומת תזרים חיובי של 33.8 מיליון דולר ברבעון הראשון. גם התזרים מזומנים החופשי הפך שלילי והסתכם ב-9.1 מיליון דולר. עם זאת, יתרת המזומנים, הנכסים הנזילים וההשקעות נטו עלתה משמעותית מ-113.2 מיליון דולר בסוף 2024 ל-131.8 מיליון דולר בסוף יוני 2025, גידול של 18.6 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובל"



התחזית לרבעון הבא

החברה מציגה תחזית חיובית לרבעון השלישי: הכנסות צפויות לנוע בין 315 ל-355 מיליון דולר המשך צמיחה של עד 23% לעומת הרבעון השני. שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) צפוי לעמוד בטווח של 15%-19%, גם כאן עם השפעה שלילית צפויה של כ-2% ממכסים חדשים. ההוצאות התפעוליות צפויות להישאר יציבות יחסית, בטווח של 85-90 מיליון דולר. 

תחזית החברה נמצאת מעל תחזיות האנליסטים מבחינת הכנסות, אבל מתחת לציפיות בשורת הרווח למניה: הקונצנזוס בשוק צופה לרבעון הבא הפסד של 0.65 דולר למניה והכנסות של 304.33 מיליון דולר בלבד סולאראדג' מעריכה תוצאות חזקות יותר מהצפי בשוק. לשנה כולה, תחזית הקונצנזוס של האנליסטים עומדת על הכנסות של 1.12 מיליארד דולר, כאשר בשנת 2026 הצפי מזנק ל-1.48 מיליארד דולר.


שוקי ניר, מנכ"ל סולאראדג', מסר: "אני גאה בהתקדמות היציבה שלנו ברבעון הזה זה הרבעון השני ברציפות שבו אנחנו מציגים גידול בהכנסות ושיפור בשולי הרווח. אנחנו ממוקדים בהעלאת רמת הביצוע ובהתקדמות מול סדרי העדיפויות האסטרטגיים, מתוך מטרה להעמיד את סולאראדג' בעמדה מיטבית להזדמנויות שבפתח".



תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מזנקת במינוס 6% (ל"ת)
    אנונימי 07/08/2025 22:05
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 11/08/2025 10:52
    הגב לתגובה זו
    זבל עופות.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.