הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

עדיין חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא בישראל?

בזמן שרופאים אמנם מקבלים שכר גבוה באופן משמעותי ביחס למגזר הציבורי ולמשק הישראלי בכלל, נשאלת השאלה האם מלבד היוקרה והחשיבות שבטיפול בחולים, המשכורת עדיין מתגמלת ביחס לדרך החתחתים שעוברים הרופאים בישראל?
איתן גרסטנפלד | (9)
נושאים בכתבה משכורות רופאים רפואה

בן רופא הוא חלומה של כל אמא יהודייה, אבל האם מלבד היוקרה, המקצוע מתגמל גם מבחינה כלכלית? אך האם בשנת 2024 החלום הזה עדיין מוצדק, או שבכלל שווה לאם הגאה להכווין את בנה בכלל למקצועות אחרים?

על פי נתונים שפרסם אתמול הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, במהלך שנת 2022 שכרם הממוצע של הרופאים המועסקים במערכת הבריאות, עמד על 38,282 שקל לחודש, ואילו שכרם החציוני עמד על 28,976 שקל לחודש. נתון גבוה, באופן משמעותי מהשכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים שעמד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל. אגב, היקף המשרה הממוצע של מרבית הרופאים המועסקים בשירות הציבורי הינו יחסית גבוה ועומד על 84.6%. 

בקרב רופאים נמצא הפער הגבוה ביותר בין שכר עובד חדש לבין עובד לקראת פרישה, כאשר  שכר רופא לקראת פרישה גבוה פי 4 משכר רופא בתחילת העסקתו בגוף ציבורי. כך, בעוד ששכרו של הממוצע רופא מתחיל עומד על 14,613, שכרו הממוצע של מקבילו אשר נמצא לקראת פרישה מגיע לכ-54,783. כמו כן, שיעור העלייה השנתי הממוצע בשכר לעובד מידי שנה הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ועומד על כ-4% לשנה.

קרדיט: אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

הגיל הממוצע של הרופאים במערכת הבריאות בישראל עומד על 44, נתון דומה ליתר העובדים במגזר הציבורי, שגילם הממוצע והחציוני עומד על 42. עם זאת, באופן מעט מפתיע בהתחשב באורך לימודי הרפואה, הגיל הממוצע של הרופאים שמתחילים לעבוד נמוך בהרבה מבמרבית התחומים במגזר הציבורי. כך, בעוד רופא מתחיל את עבודתו במערכת הבריאות בגיל ממוצע של 29.4, עובדים סוציאליים ומורים למשל מתחילים את תעסוקתם בגיל מאוחר יותר של 30.3 ו-33 בהתאמה.

קרדיט: אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

על פי דו"ח אחר שפרסם בשנה שעברה אגף השכר במשרד האוצר ועסק בשכר בבתי החולים בארץ, הפרש השכר בין רופאים מתמחים למנהלי מחלקות בבתי החולים עומד בממוצע על כ-27 אלף שקל.  כמו כן, הדו"ח העלה כי קיימים פערים משמעותיים בין שכר הגברים לנשים בבתי החולים. פער אשר נובע בחלקו מהבדלים בהיקף העבודה, ההתמחות שונה והייצוג הנמוך יחסית של נשים במשרות בכירות. המשכורת הממוצעת לאישה בבית חולים תעמוד על 18 אלף שקל, בזמן שגברים ירוויחו למעלה מ-23 אלף שקל. הפער נכון גם לגבי רופאים, כאשר בחלוקה למקצועות פער השכר בין רופאים לרופאות עומד על 13%.

קיראו עוד ב"בארץ"

הדו"ח גם הציג פילוח לפי תחומי מומחיות ממנו עולה כי מומחה בטיפול נמרץ ילדים יקבל את המשכורת הגבוהה ביותר של 78 אלף שקל, בזמן שבטיפול נמרץ כללי יקבלו הרופאים 64 אלף שקלים. שכר דומה מקבלים הרופאים המרדימים, כשאר כירורג כללי מרוויח בממוצע בחודש 47,950, רדיולוג אבחנתי 44,008, גניקולוג 39,190, פסיכיאטר 39,116, ורופא פנימי 37,183 בתחתית הרשימה נמצאים כירורגים אורתופדים עם משכורת חודשית ממוצעת של 32 אלף שקל ורופאי ילדים עם משכורת של כ-31.5 אלף שקל בחודש. עיקר הפער בשכר מוסבר, בין היתר, על ידי מבנה השכר בתחומי המומחיות השונים. כך למשל רופאים מדרימים מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסה גדולה של כוננויות, הנמנות עם רכיבי העבודה הנוספת.

ואיך זה ביחס למקצועות האחרים? 

בשנת 2023 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 29,674 שקל, עלייה של 6.8% לעומת שנת 2022 (27,787 שקל). אז נכון, שהשכר הממוצע בהייטק נמוך מזה של רופאים, אך אי אפשר להתעלם מהדרך אותה עושים רופאים עד שהם מגיעים למשכורות הגבוהות. בזמן שהייטקיסט יכול להתחיל לעבוד עוד בטרם סיים את התואר (אם בכלל) שעורך לכל היותר 4 שנים, רופאים ניצבים בפני דרך חתחתים שכוללת לימודים ארוכים, תקופת סטאז', התמחות קשה ולרוב נדרשים גם לעבור תת התמחות לפני שהם מגעים לארץ המובטחת.

בכל הקשור למגזר הציבורי רופאים הם בהחלט שיאני השכר הממוצע, אך כאמור במדיה רבה של צדק. עם זאת, כפי שכתבנו בעבר ישנם לא מעט תאגידים ממשלתיים בהם שכר גבוה מאד ללא קשר לרמת ההשכלה או המקצוע. כך למשל, בחברת המים הממשלתית מקורות, עמד השכר הממוצע על 27.2 אלף שקל (עלות שכר של 32 אלף שקל), עליה של כ-13% ביחס למשכורת של 24 אלף שקל (עלות שכר של 29.5 אלף שקל) בשנה שלפני כן.

גם בתאגידים ממשלתיים אחרים נהנו ממשכרות גבוהות, אשר צומחות באופן משמעותי בין השנים. כך למשל, ברכבת ישראל עלות השכר של עובד ממוצע עומדת על סכום של 30 אלף שקל, 15% יותר לעומת 2022. בחברת נמלי ישראל, השכר הממוצע של העובדים בשנה החולפת עמד על כ-35-40 אלף שקל בחודש (עלות שכר של 44.7 אלף שקל בחודש בממוצע), עלייה משמעותית לעומת השנה הקודמת אז עלות השכר לעובד עמדה על 41.4 אלף שקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אחד שבאמת יודע 23/06/2024 16:14
    הגב לתגובה זו
    כל תוכן הכתבה רחוק מהמציאות , רופאים עם 10-15 שנת ניסיון מומחים, מרוויחים 60-80 k ברוטו . ויש כמה מעל ל 120k , ולא- לא פרופסורים בני 70 , בסביבות ה55 שנה גיל. מתוך עבודה עם שכירים/ עצמאים כרו"ח .... הרופאים מקום ראשון הפער ענק מכולם כולל מנכ"לים ומנהלי חברות ...
  • אוהד 17/03/2025 19:41
    הגב לתגובה זו
    תוכל לשלוח מקור לנתונים האלה תודה.
  • 6.
    רופא בבית חולים 11/05/2024 19:11
    הגב לתגובה זו
    הנתונים הם ללא על שכר למשרה מלאה, אלא כוללים עבודה נוספת של תורנויות וכוננויות, לרוב בהקף של עשרות רבות של שעות, ואף מעל מאה שעות נוספות בחודש. השכר למשרה "נטו" קטן בהרבה. רופא מומחה מקבל ברוטו, ללא כוננויות, פחות מ- 15,000 ש"ח.
  • 5.
    רופאים יכולים לעבוד עד גיל 75! (ל"ת)
    המקצוע הכי משתלם 09/05/2024 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קשקש 09/05/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
    ללמוד 15-20 שנה זה לא הולך ברגל ולכן מגיע להם כל שקל ואני מאחל לאזרחי המדינה שחלילה לא יחסרו לנו רופאים וצוותים רפואיים
  • 3.
    יניב 09/05/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    לא מדוייק בכלל להגיד שזה חלום של אמא יהודיה ; הבן עושה צבא עד 21 , כשמשתחרר לוקח עוד שנתיים לשיפור ועוד שנה לפסיכומטרי ובנתיים הרופאים מירדן ובעלי האפליה מתקנת כבר בפנים בפער של 7 שנים !!!
  • 2.
    ברק 09/05/2024 14:02
    הגב לתגובה זו
    השוני היחיד והמאוד גדול הוא שבהייטק עובד בן 45 הוא דינוזאור במובן הרע של המילה-מעטים נשארים בתחום לאחר גיל 45רופא בן 45 רק מתחיל את הפריחה-הרבה מאם פותחים קליניקות פרטיות ומרוויחים עשרות אלפים בנוסף למשכורת מהמדינה!!!תבדקו כמה עובדי הייטק עושים הסבה להוראה כי פיטרו אותם בגיל 40-50 והם לא יכולים למצוא עבודה בתחום כי הם כבר לא רלוונטים
  • 1.
    פועלת 09/05/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    השכר לעולם אינו מתגמל. לכו אל מנהלים בעלי שכר גבוה. הם דורשים עוד ועוד לעצמם. ההבדל הוא שהרופא מקבל ברוב המקרים סיפוק עצום בעבודתו. המנהל ההוא מתנחם רק במשכורתו.
  • מי 09/05/2024 14:12
    הגב לתגובה זו
    הערה מיותרת ולא רלוונטית סתם אמירה חסרת תוכן
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן