הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
ביקור רופא
צילום: freepik

עדיין חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא בישראל?

בזמן שרופאים אמנם מקבלים שכר גבוה באופן משמעותי ביחס למגזר הציבורי ולמשק הישראלי בכלל, נשאלת השאלה האם מלבד היוקרה והחשיבות שבטיפול בחולים, המשכורת עדיין מתגמלת ביחס לדרך החתחתים שעוברים הרופאים בישראל?
איתן גרסטנפלד | (9)
נושאים בכתבה משכורות רופאים רפואה

בן רופא הוא חלומה של כל אמא יהודייה, אבל האם מלבד היוקרה, המקצוע מתגמל גם מבחינה כלכלית? אך האם בשנת 2024 החלום הזה עדיין מוצדק, או שבכלל שווה לאם הגאה להכווין את בנה בכלל למקצועות אחרים?

על פי נתונים שפרסם אתמול הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, במהלך שנת 2022 שכרם הממוצע של הרופאים המועסקים במערכת הבריאות, עמד על 38,282 שקל לחודש, ואילו שכרם החציוני עמד על 28,976 שקל לחודש. נתון גבוה, באופן משמעותי מהשכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים שעמד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל. אגב, היקף המשרה הממוצע של מרבית הרופאים המועסקים בשירות הציבורי הינו יחסית גבוה ועומד על 84.6%. 

בקרב רופאים נמצא הפער הגבוה ביותר בין שכר עובד חדש לבין עובד לקראת פרישה, כאשר  שכר רופא לקראת פרישה גבוה פי 4 משכר רופא בתחילת העסקתו בגוף ציבורי. כך, בעוד ששכרו של הממוצע רופא מתחיל עומד על 14,613, שכרו הממוצע של מקבילו אשר נמצא לקראת פרישה מגיע לכ-54,783. כמו כן, שיעור העלייה השנתי הממוצע בשכר לעובד מידי שנה הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ועומד על כ-4% לשנה.

קרדיט: אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

הגיל הממוצע של הרופאים במערכת הבריאות בישראל עומד על 44, נתון דומה ליתר העובדים במגזר הציבורי, שגילם הממוצע והחציוני עומד על 42. עם זאת, באופן מעט מפתיע בהתחשב באורך לימודי הרפואה, הגיל הממוצע של הרופאים שמתחילים לעבוד נמוך בהרבה מבמרבית התחומים במגזר הציבורי. כך, בעוד רופא מתחיל את עבודתו במערכת הבריאות בגיל ממוצע של 29.4, עובדים סוציאליים ומורים למשל מתחילים את תעסוקתם בגיל מאוחר יותר של 30.3 ו-33 בהתאמה.

קרדיט: אגף השכר והסכמי עבודה, משרד האוצר

על פי דו"ח אחר שפרסם בשנה שעברה אגף השכר במשרד האוצר ועסק בשכר בבתי החולים בארץ, הפרש השכר בין רופאים מתמחים למנהלי מחלקות בבתי החולים עומד בממוצע על כ-27 אלף שקל.  כמו כן, הדו"ח העלה כי קיימים פערים משמעותיים בין שכר הגברים לנשים בבתי החולים. פער אשר נובע בחלקו מהבדלים בהיקף העבודה, ההתמחות שונה והייצוג הנמוך יחסית של נשים במשרות בכירות. המשכורת הממוצעת לאישה בבית חולים תעמוד על 18 אלף שקל, בזמן שגברים ירוויחו למעלה מ-23 אלף שקל. הפער נכון גם לגבי רופאים, כאשר בחלוקה למקצועות פער השכר בין רופאים לרופאות עומד על 13%.

קיראו עוד ב"בארץ"

הדו"ח גם הציג פילוח לפי תחומי מומחיות ממנו עולה כי מומחה בטיפול נמרץ ילדים יקבל את המשכורת הגבוהה ביותר של 78 אלף שקל, בזמן שבטיפול נמרץ כללי יקבלו הרופאים 64 אלף שקלים. שכר דומה מקבלים הרופאים המרדימים, כשאר כירורג כללי מרוויח בממוצע בחודש 47,950, רדיולוג אבחנתי 44,008, גניקולוג 39,190, פסיכיאטר 39,116, ורופא פנימי 37,183 בתחתית הרשימה נמצאים כירורגים אורתופדים עם משכורת חודשית ממוצעת של 32 אלף שקל ורופאי ילדים עם משכורת של כ-31.5 אלף שקל בחודש. עיקר הפער בשכר מוסבר, בין היתר, על ידי מבנה השכר בתחומי המומחיות השונים. כך למשל רופאים מדרימים מבצעים את רוב עבודתם בבתי החולים וזכאים למכסה גדולה של כוננויות, הנמנות עם רכיבי העבודה הנוספת.

ואיך זה ביחס למקצועות האחרים? 

בשנת 2023 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 29,674 שקל, עלייה של 6.8% לעומת שנת 2022 (27,787 שקל). אז נכון, שהשכר הממוצע בהייטק נמוך מזה של רופאים, אך אי אפשר להתעלם מהדרך אותה עושים רופאים עד שהם מגיעים למשכורות הגבוהות. בזמן שהייטקיסט יכול להתחיל לעבוד עוד בטרם סיים את התואר (אם בכלל) שעורך לכל היותר 4 שנים, רופאים ניצבים בפני דרך חתחתים שכוללת לימודים ארוכים, תקופת סטאז', התמחות קשה ולרוב נדרשים גם לעבור תת התמחות לפני שהם מגעים לארץ המובטחת.

בכל הקשור למגזר הציבורי רופאים הם בהחלט שיאני השכר הממוצע, אך כאמור במדיה רבה של צדק. עם זאת, כפי שכתבנו בעבר ישנם לא מעט תאגידים ממשלתיים בהם שכר גבוה מאד ללא קשר לרמת ההשכלה או המקצוע. כך למשל, בחברת המים הממשלתית מקורות, עמד השכר הממוצע על 27.2 אלף שקל (עלות שכר של 32 אלף שקל), עליה של כ-13% ביחס למשכורת של 24 אלף שקל (עלות שכר של 29.5 אלף שקל) בשנה שלפני כן.

גם בתאגידים ממשלתיים אחרים נהנו ממשכרות גבוהות, אשר צומחות באופן משמעותי בין השנים. כך למשל, ברכבת ישראל עלות השכר של עובד ממוצע עומדת על סכום של 30 אלף שקל, 15% יותר לעומת 2022. בחברת נמלי ישראל, השכר הממוצע של העובדים בשנה החולפת עמד על כ-35-40 אלף שקל בחודש (עלות שכר של 44.7 אלף שקל בחודש בממוצע), עלייה משמעותית לעומת השנה הקודמת אז עלות השכר לעובד עמדה על 41.4 אלף שקל.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    אחד שבאמת יודע 23/06/2024 16:14
    הגב לתגובה זו
    כל תוכן הכתבה רחוק מהמציאות , רופאים עם 10-15 שנת ניסיון מומחים, מרוויחים 60-80 k ברוטו . ויש כמה מעל ל 120k , ולא- לא פרופסורים בני 70 , בסביבות ה55 שנה גיל. מתוך עבודה עם שכירים/ עצמאים כרו"ח .... הרופאים מקום ראשון הפער ענק מכולם כולל מנכ"לים ומנהלי חברות ...
  • אוהד 17/03/2025 19:41
    הגב לתגובה זו
    תוכל לשלוח מקור לנתונים האלה תודה.
  • 6.
    רופא בבית חולים 11/05/2024 19:11
    הגב לתגובה זו
    הנתונים הם ללא על שכר למשרה מלאה, אלא כוללים עבודה נוספת של תורנויות וכוננויות, לרוב בהקף של עשרות רבות של שעות, ואף מעל מאה שעות נוספות בחודש. השכר למשרה "נטו" קטן בהרבה. רופא מומחה מקבל ברוטו, ללא כוננויות, פחות מ- 15,000 ש"ח.
  • 5.
    רופאים יכולים לעבוד עד גיל 75! (ל"ת)
    המקצוע הכי משתלם 09/05/2024 22:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קשקש 09/05/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
    ללמוד 15-20 שנה זה לא הולך ברגל ולכן מגיע להם כל שקל ואני מאחל לאזרחי המדינה שחלילה לא יחסרו לנו רופאים וצוותים רפואיים
  • 3.
    יניב 09/05/2024 14:14
    הגב לתגובה זו
    לא מדוייק בכלל להגיד שזה חלום של אמא יהודיה ; הבן עושה צבא עד 21 , כשמשתחרר לוקח עוד שנתיים לשיפור ועוד שנה לפסיכומטרי ובנתיים הרופאים מירדן ובעלי האפליה מתקנת כבר בפנים בפער של 7 שנים !!!
  • 2.
    ברק 09/05/2024 14:02
    הגב לתגובה זו
    השוני היחיד והמאוד גדול הוא שבהייטק עובד בן 45 הוא דינוזאור במובן הרע של המילה-מעטים נשארים בתחום לאחר גיל 45רופא בן 45 רק מתחיל את הפריחה-הרבה מאם פותחים קליניקות פרטיות ומרוויחים עשרות אלפים בנוסף למשכורת מהמדינה!!!תבדקו כמה עובדי הייטק עושים הסבה להוראה כי פיטרו אותם בגיל 40-50 והם לא יכולים למצוא עבודה בתחום כי הם כבר לא רלוונטים
  • 1.
    פועלת 09/05/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    השכר לעולם אינו מתגמל. לכו אל מנהלים בעלי שכר גבוה. הם דורשים עוד ועוד לעצמם. ההבדל הוא שהרופא מקבל ברוב המקרים סיפוק עצום בעבודתו. המנהל ההוא מתנחם רק במשכורתו.
  • מי 09/05/2024 14:12
    הגב לתגובה זו
    הערה מיותרת ולא רלוונטית סתם אמירה חסרת תוכן
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |
נושאים בכתבה עסקים קטנים רשות המסים שי אהרונוביץ

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


להמשך הכתבה לחץ כאן
מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיכל כהן רשות התחרות

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים  עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים.  זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם  את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב. 

להמשך הכתבה לחץ כאן