הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
אינפלציה מדד מחירים סופרמרקט
צילום: תמר מצפי

בהתאם לצפי: מדד המחירים עלה באפריל ב-0.8%, האינפלציה: 4%

מחירי הדירות עלו ב-1.9% בחודש - זינוק של 16.3% בשנה; מחיר השכירות הממוצע עלה ברבעון הראשון של 2022 ל-4153 שקל לעומת 4112 שקל ברבעון הקודם; תרמו לעליית המדד: פירות וירקות, הלבשה ותחבורה; בסעיף התקשורת נרשמו ירידות מחירים;
גיא טל | (10)
נושאים בכתבה אינפלציה בנק ישראל מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.8% בחודש אפריל 2022, כך מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. האינפלציה, כלומר שינוי המחירים בשנים עשר החודשים האחרונים, הסתכמה ב-4% מעל טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל (1-3%). 

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי הירקות הטריים שעלו ב-5.5%, הלבשה שעלה 2.8%, תחבורה שעלתה 2.3%, ותרבות ובידור שעלה ב-1.5%. ירידות מחירים נרשמו בסעיף תקשורת שירד ב-1.2%

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-1.0% בחודש אפריל 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2022 לעומת אפריל 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים ב-6.8%

עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלו ב-2.0%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד מוצרים מוגמרים מאלומיניום ופלסטיק שעלו ב-12.3%, איטום שעלה ב-11.1% וברזל לבניה שעלה ב-4.1%.

תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים

מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים עלה ב-3.8% בחודש אפריל 2022. בשנים עשר החודשים האחרונים (אפריל 2022 לעומת אפריל 2021) עלה מדד המחירים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ב-16.6%.

עליות מחירים בולטות נרשמו בענפים: מוצרי נפט מזוקק (ב-26.8%), כימיקלים ומוצריהם (ב-2.1%), מתכות בסיסיות (ב-2.0%) ומוצרי מתכת (ב-1.1%). 

שינוי במחירי שוק הדירות (אינו חלק ממדד המחירים לצרכן)

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2022 – מרץ 2022 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2022 – פברואר 2022, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.9% ובכך השלימו עלייה של 16.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (פברואר 2021 – מרץ 2021).

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים פברואר 2022 – מרץ 2022 לעומת החודשים ינואר 2022 – פברואר 2022, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון 2.9%, מרכז 2.4%, חיפה 1.8%, תל אביב 1.5%, ירושלים 1.3% ודרום 1.2%.

קיראו עוד ב"בארץ"

בפילוח שינויי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, פברואר 2022 – מרץ 2022, לעומת פברואר 2021 – מרץ 2021, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז (18.5%), ירושלים (16.7%), תל אביב (16.0%), חיפה (14.9%), צפון (13.8%) ודרום (12.3%).

במדד מחירי הדירות החדשות נמצא כי מחיריהם עלו ב-1.0% בחודשים פברואר 2022 – מרץ 2022 לעומת החודשים ינואר 2022 – פברואר 2022, והשלימו בכך עלייה של 20.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (פברואר 2021 – מרץ 2021). אחוז העסקאות שבוצעו בתמיכה ממשלתית והשתתפו בחישוב מהווה 12.5% בהשוואה ל-12.8% בתקופה הקודמת (ינואר 2022 – פברואר 2022).

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שולמן 16/05/2022 12:35
    הגב לתגובה זו
    4% מבטא את 8 החודשים של שנת 2021. קצב עלית המחירים מתחילת השנה הוא כפול. כ 8%.
  • 7.
    מדד השקר (ל"ת)
    בן 16/05/2022 03:13
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    חני 15/05/2022 23:37
    הגב לתגובה זו
    אם ההוצאה על דיור היר כ 1/3 מהוצאות משק בית ממוצע , ומחירי הדיור עלו בכ 16% בשנה האחרונה , אז סעיף הדיור לבדו אמור לתרום כ 5% לעליית המדד. אבל מדינה של נוכלים והלשכה המרכזית להונאת העם החליטה לא לכלול סעיף הוצאה משמעותי ביותר לחישוב המדד. בקיצור , המדד אמור להיות גבוה ב 3-4% מהמדד שפורסם.
  • 5.
    ולהאלה 15/05/2022 21:16
    הגב לתגובה זו
    ולמרות כל זאת אין שום תוכנית הצמדה למדד וגורמים לאנשים לאבד את חסכונותיהם ולשחוק את הכסף בעו"ש. איש לא פוצה פה ולקוחות הבנקים שותקים. תפציצו את הנגיד ואת המפקח על הבנקים במיילים. תדרשו תוכנית צמודת מדד גמישה ונזילה.
  • 4.
    דני צור 15/05/2022 20:52
    הגב לתגובה זו
    רק בלשכה המרכזית לישראבלוףסטיקה
  • לא חיבים להתגורר במרכז באיזה חור ולשלם אלפי שח לשכירות. (ל"ת)
    נכון 16/05/2022 12:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ויקטור 15/05/2022 20:17
    הגב לתגובה זו
    תתכוננו לירידה של 10-20 אחוז בהמשך. לאחר מכן יהיה שווה להשקיע
  • 2.
    אורן 15/05/2022 20:15
    הגב לתגובה זו
    כזה נגיד אימפוטנט וישנוני
  • שלא יעלה , כדי שהבורסה תעלה (ל"ת)
    אחת 15/05/2022 21:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אדישוני 15/05/2022 19:13
    הגב לתגובה זו
    לא להתרגש כי הנגיד אמר שרק אם המדד יהיה מעל לאחוז הוא יכנס לתחשיב לכן הוא כאילו לא קיים ותוסיפו לזה שגם כל מוצר שעולה במחיר הוא לא יחשב במדד והרי לכם אפס עליות ואיך אמרו הגששים , ישראבלופ
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

להמשך הכתבה לחץ כאן
מתניהו אנגלמן
צילום: חיים טויטו-כנס בשבע בניו יורק

בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן

דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון

רן קידר |
נושאים בכתבה מתניהו אנגלמן מבקר המדינה

מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה  לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה. 

המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה -  כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?

כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר? 

בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?    

ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי. 

בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.   


ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.

להמשך הכתבה לחץ כאן