כרטיס אשראי ויזה מאסטרכארד קניות חוב כסף רכישה
צילום: Istock

בנק ישראל מפרסם שורת הקלות לחברות כרטיסי האשראי

טרם היפרדותן מהבנקים, חברות האשראי נהנות מ"רוח גבית" במימון צורכי הנזילות השוטפים; על פי הערכות, מדובר במיליארדים מדי חודש

מורן ישעיהו |

כחלק מהרפורמה להגברת התחרות בבנקאות, הפיקוח על הבנקים מפרסם היום (א') תיקונים בהוראות בכל הנוגע לפעילות חברות כרטיסי האשראי ביום שאחרי היפרדותן מהבנקים. 

על פי בנק ישראל, המטרה העיקרית של התיקונים היא להקל באופן משמעותי על צורכי המימון השוטפים (הנזילות) של חברות כרטיסי האשראי ולאפשר להן לגוון את מקורות המימון הנוכחיים.

ההקלות מתווספות להקלות שניתנו לחברות בעבר בנושא יחסי ההון שעליהן להחזיק בהשוואה לבנקים (יחס הון עצמי רובד 1 של לפחות 8% ויחס הון כולל של לפחות 11.5%, לעומת 9% ו-12.5% בבנקים, בהתאמה) ועולות בקנה אחד עם גישה של פיקוח מבוסס סיכון, המטילה דרישות מקלות יותר על גופים קטנים שהסיכון שנשקף ליציבות המערכת הפיננסית מפעילותם הוא קטן יותר.

להלן התיקונים המרכזיים:

1. צמצום צרכי הנזילות השוטפים

ייערך שינוי בהסדר העברת הכספים בין בנקים לבין חברות כרטיסי אשראי בגין כרטיסים בנקאיים, באופן שיצמצם את צרכי המימון ואת עלויות המימון של החברות. לפי ההסדר החדש, הבנקים יממנו את צרכי הנזילות בגין הפעילות בכרטיסים בנקאיים - הם יידרשו להעביר לחברות כרטיסי האשראי את הכספים בגין פעילות לקוחות הבנקים בכרטיסי החיוב מוקדם יותר - במועד שבו החברות נדרשות להעבירם הלאה (לסולקים) ולא במועד שבו הבנקים מחייבים את לקוחותיהם, כפי שנעשה עד היום. ההסדר יכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2019. הצעד מוערך בצמצום צורכי הנזילות של חברות האשראי בכמה מיליארדי שקלים בחודש.

2. הבטחת קווי המימון מבנקים ומחירם

לצרכי מדידה והלימות ההון, הבנקים ישקללו אשראי שהם נותנים לחברות כרטיסי אשראי באופן דומה לאשראי שניתן לבנקים. זאת במטרה לתת מענה לחשש שהאשראי שמקבלות החברות מבנקים יצטמצם ואף יתייקר, בשל העלאה בדרישות הון בגינו.

במסגרת המגבלות אליהן כפופות חברות האשראי והבנקים במתן אשראי ללווה בודד ולקבוצת לווים נקבע כי בהתייחס לאשראי בנקאי לחברות כרטיסי האשראי, עודכנו המגבלות באופן שיאפשר לחברות כרטיסי האשראי להתארגן בהדרגה לשינויים המתחייבים מהפרדתן מהבנקים, וימנע זעזועים בטווח הקצר במקורות המימון ועלותם.

בתוך כך, חבות של חברת כרטיסי אשראי לבנק תהיה נתונה למגבלה של 15% מהון הבנק, בדומה למגבלה החלה על חבות של בנק לבנק אחר. עם זאת, תקבע תקופת מעבר ליישום ההוראה על מנת לאפשר לחברות להפחית בהדרגה את הסתמכותן על בנק האם ולגוון את מקורותיהן.

קיראו עוד ב"בארץ"

בכל הנוגע לאשראי שמעמידה חברת כרטיסי אשראי לבנקים, במהלך תקופת מעבר בת חמש שנים לא יחולו מגבלות על אשראי הנובע מפעילות לקוחות הבנק בכרטיסים הבנקאיים במהלך החודש. זאת על מנת לאפשר את הפעילות השוטפת בתחום זה. 

3. הקלות בדרישות לניהול סיכוני נזילות

חברות כרטיסי אשראי ידרשו לנהל את סיכון הנזילות שלהן על פי מודל פנימי, אך לא יחויבו לעמוד ביחס כיסוי הנזילות הפיקוחי.

4. התאמת ההסכמים התפעוליים בין הבנקים לבין חברות כרטיסי האשראי לרוח החוק

הסכמי תפעול חדשים בין בנק לבין חברת כרטיסי אשראי המתפעלת את כרטיסיו יובאו לידיעה או לאישור הפיקוח על הבנקים (לרבות הסכמים מחודשים שנערכו בהם שינויים מהותיים).  

נזכיר כי בסוף חודש פברואר 2018 פרסם בנק ישראל את גובה העמלה הצולבת כחלק מהשינויים במתווה הפחתת העמלה הצולבת בעסקאות חיוב נדחה.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות רבה בהצלחת הרפורמה להגברת התחרות ובתוך כך לצעד של הפרדת שתי חברות כרטיסי האשראי. כפי שאמרנו לא פעם, בכוונתנו לתת "רוח גבית" לחברות המופרדות כדי לאפשר להן להפוך לחברות עצמאיות, בעלות מודל עסקי בר קיימא, היכולות להוות תחרות בתחום אמצעי התשלום ובתחום האשראי, לתת ערך למשקי הבית ולעסקים הקטנים, וגם להיכנס בהמשך לפעילות בתחומים פיננסיים נוספים.

ההוראות שפרסמנו היום יקלו על החברות המופרדות בעיקר בתחום צורכי המימון ועלויות המימון, וזאת בהמשך להקלות שהפיקוח נתן לחברות בתחום דרישות ההון ופרסום העמלה הצולבת לשנים הקרובות- ליצירת ודאות עסקית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי