פסק דין: סולקו מהבריכה הפרטית בקיבוץ וקיבלו פיצוי של עשרת אלפים שקלים

אסנת פרץ | (10)
נושאים בכתבה אפליה משפט

בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה פסק לזוג חברים פיצוי של 10,000 שקלים לכל אחד מהם, וזאת לאחר שסולקו מבריכה בקיבוץ כברי וזאת על אף שרכשו כרטיסים כחוק. לטענת הקיבוץ הפקיד טעה כשמכר להם את הכרטיסים, ולטענת התובעים - הם הושפלו לעיני כל ונאלצו לעזוב את הבריכה. נציין כי השניים פנו לקיבוץ טרם הגשת התביעה בבקשה לקבל פיצוי בעקבות האירוע, אך הקיבוץ סירב בטענה שלא נגרם להם כל נזק וכי מדובר היה בטעות אנוש של פקיד הקבלה.

התובעים טענו כי התנהגות הקיבוץ מהווה הפליה אסורה, וכי ההתנהלות הפוגענית של מנהל הבריכה מהווה עוולה ע"פ חוק איסור לשון הרע ופגיעה בכבודם. כמו כן, מכיוון שהשניים רכשו כרטיסי כניסה - הקיבוץ הפר באופן חד צדדי חוזה מחייב שנכרת בין הצדדים. הקיבוץ טען מנגד שהבריכה פרטית והכניסה מותרת אך ורק לחברי הקיבוץ ואורחיהם ושזה אף מצוין בשלט בכניסה לבריכה, וכי כאמור - הכרטיסים נמכרו להם בעקבות טעות של פקיד הקבלה.

מי כאן הוא הישראלי המכוער?

לפי הנטען, מנהל הבריכה ניגש לשניים מיד כאשר נכנסו אל המתחם מכיוון שלא היו מוכרים לו, מה שנועד לחזק את העובדה שמדובר בבריכה פרטית, אך לביהמ"ש זה נראה היה תמוה מכיוון שהבריכה פתוחה גם לאורחים של חברי הקיבוץ, ואותם הוא לא יכול להכיר. לטענת מנהל הבריכה הוא ניגש אל השניים בשקט ובנימוס וביקש שיעזבו בכפוף לקבל החזר כספי מלא בגין עלות הכרטיסים, אך כפי שטען - השניים (בנוסף לחבר מארה"ב שלא הצטרף לתביעה) הגיבו בצעקות ואיומים תוך טענות שזו אפליה עדתית מכיוון שהם מזרחים. הקיבוץ טען כי התנהגות התובעים הייתה כה פרועה ואלימה, שמנהל הבריכה נאלץ להסתייע במאבטח כדי ללוותם אל מחוץ לשטח הבריכה.

לטענות שהועלו בקשר לאפליה עדתית ציינו מנהל הבריכה והמנהלת החברתית בקיבוץ שהכניסה לבריכה מותרת לכלל חברי הקיבוץ וכן לעובדי המפעלים, בהם דרוזים, מוסלמים ונוצרים, כך שמדובר בטענה שגויה.

בית המשפט בכל זאת צידד בתובעים וקבע כי אכן היה מדובר בהסכמה חוזית שהקיבוץ הפר בעת שמנע מהם להישאר בבריכה. כמו כן, מתח ביקורת על הקיבוץ שבחר שלא להעיד את פקיד הקבלה שמכר את הכרטיסים בכניסה כדי לבדוק האם היה מדובר באמת בטעות אנוש. כמו כן, לא הובאו עדים לחילופי הדברים שנעשו בעת הבירור, ולטענת בית המשפט בהחלט התאפשר לקיבוץ לעשות כן שכן כלל הנוכחים הם חברי הקיבוץ ומוכרים למנהל הבריכה, לדבריו.

"אי הבאת הקופאי או עד התומך בגרסת מנהל הבריכה על מנת שימסרו עדות בבית המשפט פועלת לחובת הקיבוץ ויוצרת חזקה עובדתית [...] מכיוון שמדובר בעדים מהותיים שהיו יכולים לשפוך אור על האירוע ולאמת את טענותיו של הקיבוץ, ומכיוון שהקיבוץ יכול בנקל להביאם למשפט, רשאי ביהמ"ש להסיק מאי הצגת ראיות אלה 'מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה' עד כדי הודאה בטענות התובעים", נכתב בפסק הדין.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קיבוצים הם אפליה בעצם מהותם, וגם ב DNA של התנהגותם (ל"ת)
    דור 26/10/2016 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    זה רק אפליה על רקע של צבע ! ושלא יבלבלו את המוח (ל"ת)
    אחד 25/10/2016 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גבי 25/10/2016 14:23
    הגב לתגובה זו
    להעניש בחומרה כל גוף גדול שרומס את האזרח הקטן. העונשים צריכים להיות כבדים כדי שכולם יראו וירעו וכך בתי המשפט לא ידרשו להתעסק באירועים מאין אלו כי הגופים יעדיפו לשלם פיצוי הוגן ובמקום ולא להיגרר לבית המשפט. קבלו סיפור. באחד מביקוריי בחמי געש קניתי קפה הפוך שהיה לו טעם מוזר. אחרי הרגשתי בחילה והקאתי. כנראה ששתיתי חלב שהיה בשלב ראשון של הקלקול. ניגשתי לאחראים , הם קיבלו אותי יפה והודיעו שהם מתנצלים על שנהרס היום והם מבקשים לפצות אותי בכרטיס כניסה זוגי + מסג' זוגי בנוסף ביקש הבחור שדיבר איתי שלמרות המקרה שאמשיך להגיע להנות מהמקום. בגלל שהאחראי היה נחמד והוגן אפילו לא עלה בדעתי להתווכח.
  • 4.
    ימיב 25/10/2016 13:56
    הגב לתגובה זו
    אם גם ככה תוצרת חקלאית לא יוצאת משם. במושבים כל אחד שסבא שלי גידל עגבניות יושב על שטח של דונמים. חלאס עם ההפקרות.
  • 3.
    קיבוצניק 25/10/2016 12:28
    הגב לתגובה זו
    התנהלות מטומטמת של הקיבוץ הזה ועורכי דינו . ברגע שנעשתה הטעות על ידי עובד הקיבוץ באחריות הקיבוץ , היו יכולים לסיים את כל העניין בתשלום פיצוי קטן לנתבעים במקום, קטן עשרת מונים מהקנס שחטפו , ואם הנתבעים לא היו מסכימים , לא היה קורה שום דבר אם היו נותנים להם להישאר בבריכה כמה שעות . היתי מכפיל לקיבוץ הזה את הקנס שמבייש את כל התנועה הקיבוצית על לא עוול !
  • 2.
    כותרת מטעה וכתבה שאינה מספקת מספיק פרטים על האירוע.. (ל"ת)
    סיקור רדוד 25/10/2016 11:54
    הגב לתגובה זו
  • מה עוד אתה רוצה לדעת? איזה בגד ים הם לבשו שם? (ל"ת)
    vee 26/10/2016 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הגיע הזמן לסגור את המועדון שנקרא קיבוץ ולהחזיר לעם ישרא (ל"ת)
    את הקרקעות 25/10/2016 11:39
    הגב לתגובה זו
  • התעלמות בימש מעדויות-מירב קלמפנר נבון-עוול (ל"ת)
    הרי 25/10/2016 12:42
    הגב לתגובה זו
  • זיגי 25/10/2016 12:33
    הגב לתגובה זו
    הייתי סוגר לך את הדירה ולוקח ממך את האוטו אם יש לך , ואם אין אז את המקרר והטוסטר שלך בבית , ואחר כך שולח אותך לקורס למטומטמים ליד אשת לוט .
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי