הסכם בתעשייה האווירית: 800 עובדים יפוטרו, מנהלים יקוצצו
מאבקים רבים התרחשו לאחרונה בין עובדי התעשייה האווירית לבין ההנהלה, שכללו בין היתר איומים אגרסיביים של ההנהלה על "צעדי התייעלות חד צדדיים", וההנהלה דרשה קיצוצי שכר אצל העובדים. היום הגיעו הצדדים להסכם שצפוי לחסוך מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות, לפי ההערכות.
הסעיף הראשון והמשמעותי ביותר בהסכם מדבר על פיטורי 800 עובדים מהתעשייה האוירית והחברות הבנות. עם זאת, סוכם שהפיטורין לא יחלו באופן מיידי אלא לפי לוח זמנים שהצדדים ייקבעו, שאמור להתפרש על פני 18 חודשים. על אף שרצון ההנהלה היה שבעלי השכר הגבוה יותר יפוטרו, סוכם שהמפוטרים יהיו אלה שתרומתם לחברה היא הפחותה ביותר.
כאמור, העובדים זכו לנצחון קטן ולא יהיו קיצוצי שכר, אך זה מגיע בתמורה לכך שהם הסכימו שלא להיכלל בהסכם הקיבוצי שנחתם במשך שלוש השנים הקרובות, משמע שהם מוותרים על תוספת השכר הכלולה בו. בין הוויתורים הנוספים של עובדי התע"א: שני ימי חופש בשנה ותשלום חלקי מדמי ההשתלמות שהם זכאים להם. הוויתורים אינם חד צדדיים, והוסכם מצד ההנהלה כי יקוצצו כמחצית מהמנהלים הבכירים והסמנכ"לים בחברה, וכן תרד תדירות הטסת משלחות לחו"ל. כמו כן, תצומצם העסקת חברות יעוץ חיצוניות.
פרט לוויתורים ישנם גם חידושים: ההנהלה תקים יחד עם ועד העובדים מערך לניוד עובדים בחברה (ובחברות הבת), ויוגבו מאמצי השיווק לשירותי ומוצקי החברה. בנוסף תוקם ועדת פיקוח ומעקב משותפת ליישום מסקנות ההסכם.
- משרד הביטחון מקדם האצת ייצור מיירטי החץ
- אפליה בתערוכת הנשק בפריז: קיר שחור הוקם מול ביתנים של תעשיות ישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה לקיצוצים?
- 6.אורן 27/03/2016 08:14הגב לתגובה זוגוף כזה צריך לסיים עם רווח נקי של מאות מיליוני שקלים, ובפועל חלק גדול מהחטיבות סיימו בהפסד תפעולי או ברווח קטן מאוד. ההנחה שלי היא שכמו בלא מעט משרדים ממשלתיים, יש שם מאות עובדים עם תפקידים מיותרים שמרוויחים שכר מופרז אבל יש להם קביעות אז אי אפשר להעיף אותם. הידעתם שבאלתא יש ססמנכ"ל? סגן סמנכ"ל? הידעתם שיש מנהל חדר דיונים שכל תפקידו זה לנהל חדר ישיבות? יש בארץ המוני בוגרים של מקצועות ההנדסה שלא יכולים להשתלב בתעשייה האווירית כי אין תקנים, וזה מפני שהתקנים שייכים לכל מיני תפקידים בזויים כמו אלה, ואז מופתעים שאין רווחים... אני באמת מקווה שבסבב הפיטורים הזה יעיפו את כל הססמנכ"לים ולא את המהנדסים הצעירים שבאמת צריכים להיות שם.
- 5.אגריפס 26/03/2016 23:25הגב לתגובה זולא הגיוני שחברה שמוכרת ב 3.7 מיליארד דולר בשנה מרוויחה רק 8 מיליון דולר... תמוהה מאוד, זה גוף שחייב לעבור ארגון מחדש!!!!
- 4.צב השעה 26/03/2016 18:14הגב לתגובה זוחיים כץ, שר הרווחה, הוא הבוחש מאחורי הקלעים. מעט מידי, מאוחר מידי, אבל בכל זאת אולי יהיה הסכם שיוכל לייעל מעט את התע"א - חברה עם עובדים טובים, תחת הנהלה שבויה בידיו של חיים כץ.
- 3.susu 25/03/2016 22:44הגב לתגובה זולאחר הקיצוצים גם חברות אחרות תקצצנה בכח האדם . המצב מתדרדר והפעם רבים עוצמים עיניים.
- 2.גדעון 25/03/2016 08:16הגב לתגובה זודרך מיסוי השכר, המשפחות של עובדי תעש"א איכותיות משכילות ומאיישות תפקידים בכירים בחברה בתחום המדע והטכנולוגיה, כולם מרוויחים מהניהול הנוכחי כל שינוי עתידי ינקז את הרווח לקבוצה מצומצמת והמדינה תצטרך להחזיר את כספי המיסים לעובדי תעש"א שיהיו אוכלוסייה חלשה,
- 1.חברה בבעייה קשה,מנכ"ל חלש,יו"ר מעופף ומיותר,עודף עובדים (ל"ת)מתי 24/03/2016 15:33הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
