כיום באחד העם: האם להעדיף חברות אחזקה או אחזקה ישירה?
המסכים צבועים בירוק, השוק שובר שיאים חדשים והמומנטום של סוף שנת 2010 ממשיך לתוך שנת 2011. בגל העליות האחרון, הכוכבות התורניות הן חברות האחזקה.
חברות אחזקה אלו חברות המחזיקות בחברות בנות. האחזקה יכולה להיות פיננסית או ריאלית. אחזקה ריאלית הינה לטווח ארוך, עם יכולת השפעה של החברה האם על החברה הבת, לרבות מינוי דירקטורים, השפעה על מדיניות הדיבידנד וקביעת האסטרטגיה של החברה.
אחזקה פיננסית היא בד"כ השקעה לטווח קצר או בינוני, ללא יכולת השפעה על הנעשה בחברה. חברות האחזקה נהנות בעיקר מחלוקת דיבידנד של החברות הבנות, מימוש אחזקות והנפקות של חברות הבנות.
שוק ההון הישראלי מורכב ממספר חברות ענק, המחזיקות בשרשור בחברות בנות רבות. חברות אלו נסחרות במדדים המובילים בבורסה המקומית. היסטורית, חברות האחזקה נסחרות בדיסקאונט סחיר על האחזקות בחברות הבנות. ככל שהסביבה הכלכלית טובה יותר ויש עליות בבורסה המקומית, מצטמצם הפער הסחיר בין החברה האם לחברות המוחזקות. בתקופות של מיתון, יכול הדיסקאונט להתרחב אל מעבר ל- 30%, ואילו בזמן צמיחה, הדיסקואנט יכול להצטמצם משמעותית ואף להיסגר.
בד"כ יש קורלציה בין התנהגות החברות המוחזקות לחברה האם, ויש להן השפעה ישירה על מניות החברה האם. הדבר בולט בעיקר בחברות אחזקה שיש להן אחזקה עיקרית ודומיננטית מתוך המאזן. בנוסף, הביטא (רגישות ני"ע לתנודתיות בשוק) של החברה האם גבוהה יותר מזו של החברות המוחזקות, עם התאמה לכיוון שוק המניות.
לדוגמה, החברה לישראל מחזיקה בחברת כימיקלים לישראל. מניית כי"ל מהווה יותר מ-80% מסך המאזן של החברה לישראל. בנוסף, מחזיקה החברה לישראל בחברות הציבוריות בזן וטאואר ובחברות הפרטיות אינקיה, צים ובטר פלייס. כאשר מניית כי"ל עולה, החברה לישראל עולה בעקבותיה, ולהיפך. אולם כאשר הסביבה הכלכלית חיובית, העלייה במניית החברה לישראל תהיה גבוהה יותר. בתקופה של צמיחה נהנית החברה לישראל מתשואת דיבידנד נאה של כימיקלים לישראל, עלויות גיוס ההון נמוכות ומשפיעות ישירות על הרווח של חברה לישראל.
קרנות גידור ומשקיעים מתוחכמים נוקטים באסטרטגיות של סגירת פערים בין חברות האם לחברות המוחזקות. לדוגמא כאשר הדיסקאונט גבוה ניתן למכור בחסר את מניית חברת הבת ולרכוש את מניית חברת האם. כאשר הדיסקאונט מצטמצם ניתן לסגור את הפוזיציה ע"י רכישת מניות חברת הבת ומכירת מניות חברת האם. כמובן שניתן לבצע פעולה הפוכה : כאשר הדיסקואנט נמוך מאד או שהחברות נסחרות בפרמיה ניתן למכור את חברת האם ולקנות את מניות חברת הבת וכאשר הדיסקאונט יגדל חזרה ניתן לסגור את הפוזיציה.
מפוזיציה שנרקמה בשוק לאחרונה, מורגן סטנלי ביצע השאלת מניות בשווי 100 מיליון דולר מעידן עופר (בעל השליטה בחברה לישראל) והפיץ את המניות, ניתן לראות שסך יתרות השורט במניית החברה לישראל הגיע לשיאים חדשים ועומד על 330 מיליון שקל. כנראה הבנק מאמין שיתכנו מימושים במניית החברה לישראל, או שהוא נקט באסטרטגיה של מכירת מניית החברה לישראל ורכישת מניות כיל עקב צמצום הדיסקואנט הסחיר במניה.
בעקבות העליות החדות בשווקים, הצטמצם משמעותית הדיסקאונט ברוב חברות האחזקה. מניית כור שנסחרה בדיסקאונט של יותר מ-30% לפני כחצי שנה נסחרת היום בדיסקאונט סחיר של פחות מ-10%. קרדן ישראל נסחרה לפני חצי שנה בדיסקאונט של מעל 30%, נסחרת היום בדיסקואנט של פחות מ-5%. אלוני חץ נסחרת בדיסקאונט של 10% ובאלקו אחזקות הצטמצם הפער ל-20%.
לאור סגירת הפערים והדיסקאונט הנמוך כדאי לצמצם את ההשקעה בחברות האחזקה ולתת עדיפות לרכישת מניות של החברות המוחזקות. למשקיעים היותר מתוחכמים כדאי לבצע שורט על מניות חברות האחזקה ולרכוש את מניות החברות המוחזקות.
מאת: אושר טובול, משנה למנכ"ל גאון טרייד
- 8.BOGII 11/01/2011 00:36הגב לתגובה זושל העלויות האמיתיות מהחשבון שלי? מדוע אתם מושכים את הדבר הזה?
- 7.BOGII 11/01/2011 00:34הגב לתגובה זואם ניקח לדוגמא את פדרמן ? אז לנוכל הפיננסי הזה יש את מודגל שהחזיקה 70 אחוז מפטרוכימיים והזבל הזה מחק בכפויה לציבור את המניה לא אחרי שכתש שאת מחיר המניה למטה ב-80 אחוז יש עוד כמה נוכלים כאלה בשוק שלנו, בקיצור הרזומה של בעלי ההון או בעלי העניין מאוד חשוב
- 6.אבנר 10/01/2011 16:17הגב לתגובה זואף על פי שיש לה מספר חברות עם אישור fda לפני אקזיט
- 5.במרתון יש דיסקאונט ענק על פרוטליקס ועוד חברות (ל"ת)אריה 10/01/2011 15:35הגב לתגובה זו
- 4.רפי 10/01/2011 14:13הגב לתגובה זואגב, אוהה מחזיקה בכ- 5% מבנק לאומי
- 3.השתלמות מקצועית 10/01/2011 13:42הגב לתגובה זומדוע קיים דיסקאונט במחיר מניית החברה האם לעומת שווי האחזקות. בפעם הבאה, תראה למנכ\"ל לפני שמשחררים לפרסום.
- 2.כמה הדיסקאונט בפורמולה? (ל"ת)הקוסם 10/01/2011 11:51הגב לתגובה זו
- 1.טור מעניין מאוד, תודה. (ל"ת)רוה איתן 10/01/2011 10:14הגב לתגובה זו
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
