נלחמים על הבית: העיקולים בארה"ב - אחרי 90 הימים
השוק הפרוץ של הנדל"ן בארה"ב מתגלה יותר ויותר במערומיו. הפעם, בדמות משבר עיקולי דירות. פרשה זו עולה כעת מדיווחים עיתונאיים ומפרסומים לגבי חקירות של רשויות האכיפה בארה"ב וטור זה מסתמך עליהם.
משכנתאות בארה"ב מזמן לא ניתנות ישירות ע"י בנקים, אלא הן חלק מחבילת ניירות ערך שמגובים על ידי נכסים. לכן, בניגוד למדינות מסודרות אחרות, לבנקים המלווים אין תיעוד מפורט של הלווה ומצבו וכן לגבי מצב הנכס.
למעשה, כל ההתנהלות מול הלווה הועברה למתווכים שונים (חלקם כפי הנראה מפוקפקים למדי), שמעדיפים לעקל את הדירה ולא להגיע להסדר עם הלווה. זאת משום שהטיפול בעיקול נכס כנגד הלוואה בקשיים מעניק להם עמלות רבות, פטורות ממס. מנגד, פריסה מחדש של החוב כרוכה בעלויות רבות, הוצאות מס וטרחה רבה מבחינתם.
היקף עיקולי הדירות החודשי בארה"ב - התחלת עיקולים (הקו הבהיר) וסיום עיקולים (הקו הכהה):
מקור: US Department of Housing and Urban Development
אם לא די בכך, החקירות מראות שלעיתים אין תיעוד לכך שהנכס עצמו משועבד למשכנתא. בעת הבהלה לנדל"ן בשנות הבועה, מיהרו ברוקרים בבנקים להעניק משכנתאות כמעט לכל דכפין, לארוז אותן בחבילות של ניירות ערך ולגרוף עמלות שמנות כתוצאה מכך. הם לא הקפידו לדאוג לפרטים זניחים לכאורה כמו בחינת יכולת ההחזר של הלווה, מצבו והרקע הפיננסי שלו, איכות הנכס הנרכש, השעבודים כנגד ההלוואה ועוד.
הבנקים הגדולים, שאחראים לחלק גדול מהמשכנתאות הללו, יודעים זאת, ולכן הם ממהרים לעקל את הדירות, על מנת לקבל החזר, ולו חלקי בלבד (גם במחיר נמוך מגובה המשכנתא). הם יודעים, כך על פי החשדות, שהשימוש במתווך מפוקפק משרת אותם: יתכן ויהיה עליו לזייף מסמכים על מנת לעקל את הדירה, אך אם הדבר יתגלה, יוכלו תמיד להתנער מהקשר איתו, מכיוון שהוא לא עובד הבנק.
המצב חמור במיוחד משום שאין פיקוח על שוק המתווכים בין הבנקים ללווים ואין רשות שתאכוף את הנושא.
לאחרונה החלה הרשות לניירות ערך בארצות הברית לחקור את העיקולים שנעשו בבנקים הגדולים, ובעקבות זאת הוחלט שברובם יוקפאו העיקולים ל-90 יום.
החלטה זו עשויה להקל על בעלי הדירות בטווח הקצר, אך לא אופתע אם בסופו של יום העיקולים יחודשו. הבנקים הגדולים יעשו הכל לא לשאת הפסדים נוספים ולכל היותר ישלמו קנס על חריגה מנהלים, אותו יפטרו כהוצאה חד פעמית באחד הרביעים הבאים. והעולם, כמנהגו ינהג...
הכותבת היא אורית לוין, יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, בנק מזרחי-טפחות
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.
העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.
לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.
בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.
- ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
- נתניהו: "ישראל בבידוד מדיני, ניאלץ להתנהל ככלכלה אוטרקית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.
