פעילות מותג במדיה חברתית: הפסקת פעילות במדיה החברתית באופן פתאומי עלולה ליצור נזק
פעילות מותג במדיה חברתית יכולה להוות כלי מצוין לקידום וחיזוק המותג ולהפקת מגוון תועלות יחד עם זאת,ללא אסטרטגיה נכונה, הפעילות שלנו במדיה תהיה חסרת ערך ולא תועיל לנו כלל.
השלב הראשון בתהליך הוא הגדרת המטרה. מהי המטרה שלנו? מה נרצה להשיג באמצעות שימוש ופעילות חברתית באינטרנט? מה היעדים? אמנם גם הרצון להיות חדשני הוא סיבה נהדרת להיכנס לרשת חברתית, אך אם נקפוץ ליום שאחרי, כשאנחנו שם, מה יקרה אז? הכול מתחיל בהגדרת המטרה.
עליך להגדיר רשימת מטרות לפיה תבנה את אופי הפעילות במדיה. יישנן מטרות שהמדיה החברתית לא תספק, ולכן עלינו לחשוב בקפידה. מטרות ישימות יכולות להיות: שיתוף בידע, חיזוק יחסים עם לקוחות, הרחבת קהל הלקוחות, הנעה לפעולה ועוד.
הקהל, ציפיותיו, ועדיפויות הגולש, שונות מרשת לרשת. יש להבין את מגוון סוגי הרשתות השונות בכדי לדעת איזו רשת תתאים למטרות ולקהל היעד שלנו. ישנם אתרי שיתוף חברתי (כגון יוטיוב), אתרי רישות חברתי (פייסבוק), אתרי חדשות גולשים (דיג), אתרי דירוג שיתופי המכילים לינקים של גולשים ואתרי ביקורת שיתופית בהם הגולשים מדרגים מוצרים. בנוסף יש לבדוק את אופי הגולשים בכל רשת; גיל, מין, עיסוק וכו'. רשתות בהן נמצאים גולשים בני 40 אינם בהכרח אותם מקומות בהם נמצא גולשות בנות 16.
הרשת המתאימה לנו תיבחר, בסופו של דבר, על פי המטרות וקהל היעד שהגדרנו לעצמנו. סביר להניח שאם אנו מפרסמים בית אבות, לא נפרסם אותו ברשת חברתית לבני נוער, כיוון שרשתות אלה לא פונות לקשישים ולילדיהם אשר עוזרים להם בבחירה. לדוגמא, בכדי לפנות לקהל יעד של אנשי עסקים, נפעל בין היתר בדה מרקר קפה ולינקדאין.
יצירת התוכן והערכים המוספים תנבע מהארגון עצמו
גם אם נשכור את הגוף הטוב ביותר לביצוע הפעילות במדיה החברתית, רצוי כי יצירת התוכן והערכים המוספים תנבע מהארגון עצמו. בכדי לבנות מערכת יחסים יציבה גם הגולשים ייצרו תוכן בפעילות ובעקבותיה, יד ביד עם הארגון. תוכן הגולשים הוא חלק מהותי מאוד בתהליך, כיוון שהוא יוצר אצל גולשים אחרים עניין בפעילות ורצון להשתתף ולהגיב. לדוגמא: אם העלינו כתבה כלשהי, תגובות הגולשים, הן שיכתיבו לגולשים האחרים אם שווה להם להקליק או לא.
תגובות שליליות הן לא דבר רע, ולא צריך להילחץ מהן
בטיקבוק יש תמיד להיות עם יד על הדופק. נרצה לטקבק את הכתבות הכי חמות. חשוב למצוא את הכתבות בזמן. יש לתכנן מראש מהו המסר שאנו רוצים להעביר וכיצד נעשה זאת בדרך הטובה ביותר. למשל: במקום לרשום "בואו לראות את .... בקולנוע", עדיף לרשום "ראיתי אתמול את הסרט, במאי גאון, סרט מעולה, כמו הסרטים הקודמים שלו".
יש לזכור שתגובות שליליות הן לא דבר רע, ולא צריך להילחץ מהן, להפך, הן רק יוצרות שיח מעניין יותר וגורמות ליותר גולשים להגיב.
ולקבוע מהי תדירות החשיפה הרצויה בכדי לא להמאיס את עצמינו
בלוגרים הינם מפיצי הבשורה, הם כותבים ומייצגים אותנו ולכן אנו צריכים לבדוק איתם מספר דברים לפני שהם מתחילים בפעילות. ראשית, לאחר שהגדרנו את מטרת הפעילות שלנו, יש לבחור את הבלוגרים בקפידה ולשם כך יש לבדוק את הרקע שלהם ברשת. בלוגר ללא פרופיל מפורט ותמונה ישדר חוסר אמינות, אך בלוגר עם פרופיל אישי מלא ורחב ייתפס בעיני קוראיו כדמות אמינה.
השלב הבא הינו לבדוק האם הבלוגרים שלנו יודעים לדבר עם קהל היעד שלנו ועל המוצר שלנו. לא נפנה לבלוגר בן 50 בכדי שיפרסם את הפאב החדש שנפתח לצעירים. לאחר שבחרנו את הבלוגרים, עלינו לדאוג כי התכנים שנספק להם הינם בעלי ערך מוסף מבחינת הגולשים ולקבוע מהי תדירות החשיפה הרצויה בכדי לא להמאיס את עצמינו. בדיקת הפרמטרים הנ"ל תסייע לנו בבחירת הבלוגרים אשר יכולים לקדם את מטרותינו.
תדירות ועקביות
כאשר אנו מתכננים פעילות ברשת חברתית עלינו להיות עקביים. דבר ראשון עלינו לקבוע תדירות לפעילויות שלנו. למשל: כל שבוע אני מעלה מאמר, כל שבועיים תחרות נושאת פרס. לא כדאי לחכות כדי שיגיע מוצר שיווקי חדש בכדי ליזום פעילות. חשוב לשמור על תדירות קבועה כדי ליצור עקביות ולתת לגולשים הרגשה שאנחנו נשארים עימם בקשר, בכדי שיחזרו לעוד.
חברת Dell למשל אינה מחכה למוצר חדש בכדי ליצור פעילות ברשת. הפעילות שלה קבועה וגם כאשר Dell אינה מפרסת מוצר כלשהו היא מחזיקה את עצמה ברשת באמצעות פעילויות, סרטונים ועדכונים חדשותיים.
ניסיון לעשות לבד
הסיבה לכך שרוב הניסיונות לפעילות שיווקית ברשתות החברתיות נכשלים היא שאנו מנסים לעשות זאת לבד, במקום לשכור חברה חיצונית שמתמחה בכך. כאשר אנו נכנסים לרשת לבד עלינו לחשוב: האם יש לנו מספיק זמן פנוי בכדי להיות נוכחים ברשת? האם אנו מסוגלים לנהל בלוג? האם אנו טובים בכתיבה אינטרנטית? ועוד שאלות רבות נוספות, שכנראה על כמה מהם התשובה תהיה שלילית. הסיבה לשכור גוף חיצוני הינה פשוטה.
זהו גוף שזה כל הפעילות שלו. הוא חיי רשתות חברתיות, מכיר אותן טוב ומעסיק אנשי תוכן מקצועיים. גוף כזה אחראי על בקרה קבועה של תוכן הגולשים, עדכון בחדשנות ובחדשות.
מדידה ואופטימיזציה
אין ערך לשום פעילות אם היא לא מצליחה להגיע למסה של גולשים שהם לקוחות פוטנציאלים. חשוב לעקוב אחרי תגובות הגולשים לפעילויות שלנו בכדי לדעת האם אנו צריכים לערוך שינויים או להתייעל.
לדוגמא, אם העלינו כתבה, אך לא התקבלו עליה תגובות, סימן שמשהו בה לא מספיק אטרקטיבי. בחינת התהליך ובדיקה היכן אנו צריכים להתייעל, הינה הכרחית, האם תוכן הכתבה אינו מספק ערך? האם הבעיה בכותרת?
נניח שכתבנו בנושא חיסכון בעמלות בבנק, הכותרת "עמלות בבנק" תהיה הרבה פחות מעודדת קריאה מהכותרת "כך תשלמו פחות עמלות לבנק".
הפסקת פעילות במדיה החברתית באופן פתאומי עלולה ליצור נזק
הפסקת פעילות במדיה החברתית באופן פתאומי יכולה ליצור נזק גדול יותר מאשר לא לפעול כלל ועלולה לגרום לאובדן הלקוחות או התומכים אשר השגנו באמצעות הרשת.
לפני היציאה מהפעילות עלינו לדאוג להודיע כיצד ניתן ליצור עימנו קשר, או היכן עדיין מתקיימות פעילויות שלנו (למשל אם הקמנו בלוג עצמאי והפעילות עוברת לשם).
במידה ואכן העברנו פעילות מהרשת החברתית לבלוג, או לרשת אחרת, יהיה כדאי להישאר ברשת החברתית הקודמת בפרופיל נמוך יחסית, להכניס עדכונים שבועיים לגבי מה קורה בבלוגברשת החדשה, ולרשום הפנייה קבועה למקום בו ניתן למצוא אותנו.

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.