פעילות מותג במדיה חברתית: הפסקת פעילות במדיה החברתית באופן פתאומי עלולה ליצור נזק
פעילות מותג במדיה חברתית יכולה להוות כלי מצוין לקידום וחיזוק המותג ולהפקת מגוון תועלות יחד עם זאת,ללא אסטרטגיה נכונה, הפעילות שלנו במדיה תהיה חסרת ערך ולא תועיל לנו כלל.
השלב הראשון בתהליך הוא הגדרת המטרה. מהי המטרה שלנו? מה נרצה להשיג באמצעות שימוש ופעילות חברתית באינטרנט? מה היעדים? אמנם גם הרצון להיות חדשני הוא סיבה נהדרת להיכנס לרשת חברתית, אך אם נקפוץ ליום שאחרי, כשאנחנו שם, מה יקרה אז? הכול מתחיל בהגדרת המטרה.
עליך להגדיר רשימת מטרות לפיה תבנה את אופי הפעילות במדיה. יישנן מטרות שהמדיה החברתית לא תספק, ולכן עלינו לחשוב בקפידה. מטרות ישימות יכולות להיות: שיתוף בידע, חיזוק יחסים עם לקוחות, הרחבת קהל הלקוחות, הנעה לפעולה ועוד.
הקהל, ציפיותיו, ועדיפויות הגולש, שונות מרשת לרשת. יש להבין את מגוון סוגי הרשתות השונות בכדי לדעת איזו רשת תתאים למטרות ולקהל היעד שלנו. ישנם אתרי שיתוף חברתי (כגון יוטיוב), אתרי רישות חברתי (פייסבוק), אתרי חדשות גולשים (דיג), אתרי דירוג שיתופי המכילים לינקים של גולשים ואתרי ביקורת שיתופית בהם הגולשים מדרגים מוצרים. בנוסף יש לבדוק את אופי הגולשים בכל רשת; גיל, מין, עיסוק וכו'. רשתות בהן נמצאים גולשים בני 40 אינם בהכרח אותם מקומות בהם נמצא גולשות בנות 16.
הרשת המתאימה לנו תיבחר, בסופו של דבר, על פי המטרות וקהל היעד שהגדרנו לעצמנו. סביר להניח שאם אנו מפרסמים בית אבות, לא נפרסם אותו ברשת חברתית לבני נוער, כיוון שרשתות אלה לא פונות לקשישים ולילדיהם אשר עוזרים להם בבחירה. לדוגמא, בכדי לפנות לקהל יעד של אנשי עסקים, נפעל בין היתר בדה מרקר קפה ולינקדאין.
יצירת התוכן והערכים המוספים תנבע מהארגון עצמו
גם אם נשכור את הגוף הטוב ביותר לביצוע הפעילות במדיה החברתית, רצוי כי יצירת התוכן והערכים המוספים תנבע מהארגון עצמו. בכדי לבנות מערכת יחסים יציבה גם הגולשים ייצרו תוכן בפעילות ובעקבותיה, יד ביד עם הארגון. תוכן הגולשים הוא חלק מהותי מאוד בתהליך, כיוון שהוא יוצר אצל גולשים אחרים עניין בפעילות ורצון להשתתף ולהגיב. לדוגמא: אם העלינו כתבה כלשהי, תגובות הגולשים, הן שיכתיבו לגולשים האחרים אם שווה להם להקליק או לא.
תגובות שליליות הן לא דבר רע, ולא צריך להילחץ מהן
בטיקבוק יש תמיד להיות עם יד על הדופק. נרצה לטקבק את הכתבות הכי חמות. חשוב למצוא את הכתבות בזמן. יש לתכנן מראש מהו המסר שאנו רוצים להעביר וכיצד נעשה זאת בדרך הטובה ביותר. למשל: במקום לרשום "בואו לראות את .... בקולנוע", עדיף לרשום "ראיתי אתמול את הסרט, במאי גאון, סרט מעולה, כמו הסרטים הקודמים שלו".
יש לזכור שתגובות שליליות הן לא דבר רע, ולא צריך להילחץ מהן, להפך, הן רק יוצרות שיח מעניין יותר וגורמות ליותר גולשים להגיב.
ולקבוע מהי תדירות החשיפה הרצויה בכדי לא להמאיס את עצמינו
בלוגרים הינם מפיצי הבשורה, הם כותבים ומייצגים אותנו ולכן אנו צריכים לבדוק איתם מספר דברים לפני שהם מתחילים בפעילות. ראשית, לאחר שהגדרנו את מטרת הפעילות שלנו, יש לבחור את הבלוגרים בקפידה ולשם כך יש לבדוק את הרקע שלהם ברשת. בלוגר ללא פרופיל מפורט ותמונה ישדר חוסר אמינות, אך בלוגר עם פרופיל אישי מלא ורחב ייתפס בעיני קוראיו כדמות אמינה.
השלב הבא הינו לבדוק האם הבלוגרים שלנו יודעים לדבר עם קהל היעד שלנו ועל המוצר שלנו. לא נפנה לבלוגר בן 50 בכדי שיפרסם את הפאב החדש שנפתח לצעירים. לאחר שבחרנו את הבלוגרים, עלינו לדאוג כי התכנים שנספק להם הינם בעלי ערך מוסף מבחינת הגולשים ולקבוע מהי תדירות החשיפה הרצויה בכדי לא להמאיס את עצמינו. בדיקת הפרמטרים הנ"ל תסייע לנו בבחירת הבלוגרים אשר יכולים לקדם את מטרותינו.
תדירות ועקביות
כאשר אנו מתכננים פעילות ברשת חברתית עלינו להיות עקביים. דבר ראשון עלינו לקבוע תדירות לפעילויות שלנו. למשל: כל שבוע אני מעלה מאמר, כל שבועיים תחרות נושאת פרס. לא כדאי לחכות כדי שיגיע מוצר שיווקי חדש בכדי ליזום פעילות. חשוב לשמור על תדירות קבועה כדי ליצור עקביות ולתת לגולשים הרגשה שאנחנו נשארים עימם בקשר, בכדי שיחזרו לעוד.
חברת Dell למשל אינה מחכה למוצר חדש בכדי ליצור פעילות ברשת. הפעילות שלה קבועה וגם כאשר Dell אינה מפרסת מוצר כלשהו היא מחזיקה את עצמה ברשת באמצעות פעילויות, סרטונים ועדכונים חדשותיים.
ניסיון לעשות לבד
הסיבה לכך שרוב הניסיונות לפעילות שיווקית ברשתות החברתיות נכשלים היא שאנו מנסים לעשות זאת לבד, במקום לשכור חברה חיצונית שמתמחה בכך. כאשר אנו נכנסים לרשת לבד עלינו לחשוב: האם יש לנו מספיק זמן פנוי בכדי להיות נוכחים ברשת? האם אנו מסוגלים לנהל בלוג? האם אנו טובים בכתיבה אינטרנטית? ועוד שאלות רבות נוספות, שכנראה על כמה מהם התשובה תהיה שלילית. הסיבה לשכור גוף חיצוני הינה פשוטה.
זהו גוף שזה כל הפעילות שלו. הוא חיי רשתות חברתיות, מכיר אותן טוב ומעסיק אנשי תוכן מקצועיים. גוף כזה אחראי על בקרה קבועה של תוכן הגולשים, עדכון בחדשנות ובחדשות.
מדידה ואופטימיזציה
אין ערך לשום פעילות אם היא לא מצליחה להגיע למסה של גולשים שהם לקוחות פוטנציאלים. חשוב לעקוב אחרי תגובות הגולשים לפעילויות שלנו בכדי לדעת האם אנו צריכים לערוך שינויים או להתייעל.
לדוגמא, אם העלינו כתבה, אך לא התקבלו עליה תגובות, סימן שמשהו בה לא מספיק אטרקטיבי. בחינת התהליך ובדיקה היכן אנו צריכים להתייעל, הינה הכרחית, האם תוכן הכתבה אינו מספק ערך? האם הבעיה בכותרת?
נניח שכתבנו בנושא חיסכון בעמלות בבנק, הכותרת "עמלות בבנק" תהיה הרבה פחות מעודדת קריאה מהכותרת "כך תשלמו פחות עמלות לבנק".
הפסקת פעילות במדיה החברתית באופן פתאומי עלולה ליצור נזק
הפסקת פעילות במדיה החברתית באופן פתאומי יכולה ליצור נזק גדול יותר מאשר לא לפעול כלל ועלולה לגרום לאובדן הלקוחות או התומכים אשר השגנו באמצעות הרשת.
לפני היציאה מהפעילות עלינו לדאוג להודיע כיצד ניתן ליצור עימנו קשר, או היכן עדיין מתקיימות פעילויות שלנו (למשל אם הקמנו בלוג עצמאי והפעילות עוברת לשם).
במידה ואכן העברנו פעילות מהרשת החברתית לבלוג, או לרשת אחרת, יהיה כדאי להישאר ברשת החברתית הקודמת בפרופיל נמוך יחסית, להכניס עדכונים שבועיים לגבי מה קורה בבלוגברשת החדשה, ולרשום הפנייה קבועה למקום בו ניתן למצוא אותנו.

התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
ברית ששווה הרבה יותר מכסף: ישראל לא רק מקבלת סיוע - היא נכס אסטרטגי שמייצר לארה"ב חיסכון של מיליארדי דולרים מדי שנה, בזכות מודיעין, טכנולוגיה וניסיון קרבי שהופכים אותה למעבדה צבאית וכלכלית ייחודית בעולם
ישראל מספקת לארה"ב את הנכס הגיאו-אסטרטגי החשוב והיציב ביותר שלה במזרח התיכון ההפכפך, את שדה הניסויים הצבאיים הגדול והטוב בעולם לטכנולוגיות אמריקניות חדשות ב"אש חיה" ומידע מודיעיני רציף שלא יסולא בפז. כל אלו חוסכים לארה"ב מיליארדי דולרים כל שנה ולהערכת האמריקנים עצמם ברוב השנים התרומה הזו, גדולה לאין ערוך מהעלות של המימון והעזרה הכספית שארה"ב נותנת לישראל.
מזכיר המדינה האמריקני לשעבר, הגנרל אלכסנדר הייג, אמר פעם ש"ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה בעולם שאינה ניתנת להטבעה". בישראל יש לאמריקנים בסיס צבאי מאויש יחיד קטן מאד להתרעה מפני טילים בעוד שבשאר העולם ארה"ב מוציאה 70 מיליארדי דולרים כל שנה על תחזוקת כוחות הצבא שלה - שכוללים כ-50 אלף חיילים ב-800 בסיסים ב-80 מדינות, מהם לפחות 19 בסיסים במזרח התיכון.
הגנרל ג'ורג' פ. קיגן ראש המודיעין לשעבר של חיל האוויר האמריקאי מצוטט בהרחבה כאומר שארה"ב תצטרך ליצור "חמש סוכנויות CIA" כדי להתחרות במודיעין שישראל מספקת לה. גורמים בפנטגון כמו גם בתעשיות הביטחוניות האמריקניות נפעמים כל פעם מחדש מהחידושים הישראליים שנעשים על פלטפורמות אמריקניות שתוצאתם חיסכון כספי אדיר וחיסכון זמן אדיר במציאת ופתרון תקלות שמתרחשות באמל"ח שארה"ב מעבירה אלינו, בדגש על מטוסי ה-F15, ה-F16 וה-F35.
היכולת של התעשיות הביטחוניות האמריקניות לציין שאמלח וטכנולוגיות נבדקו בשדה הקרב הישראלי תורם להן באופן ניכר בתהליך המכירה. העובדות הנ"ל מדגישות את תפקידה של ישראל כבעלת ברית ייחודית בעלת ערך מוסף, בנוסף לכך שישראל משמשת כמרכז חדשנות מוביל עבור מגזר ההייטק האמריקני, מעבדה בדוקה של הכוחות המזוינים של ארה"ב ותעשיות הביטחון והחלל האמריקניות (חסכון של מיליארדי דולרים במו"פ, הגדלת היצוא והרחבת התעסוקה בארה"ב). ישראל במובן זה היא "אולם תצוגה" המדגים את היתרון של מערכות צבאיות אמריקניות על פני מתחרות עולמיות, מקור מודיעין פורץ דרך ובסיס צבאי גדול ביותר ללא צורך בחיילים אמריקניים.
- 10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
- פיירפליי מזנקת 8% לאחר התרחבות לסקטור הביטחון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, החששות מפני אמברגו נשק אמריקני עתידי, אם וכאשר יעלו הדמוקרטים שוב לשלטון בארה"ב, הם חששות מופרזים מאד, כי ישראל שותפה נאמנה לארה"ב ואינטרס אמריקני אדיר. התרומה והתמורה הישראלית עבור האמלח האמריקני שווים לאמריקנים מיליארדי דולרים רבים כל שנה כמו גם העזרה הישראלית המודיעינית שלא תסולא בפז ועוגן יציב ויחיד במזרח תיכון מוסלמי הפכפך.

סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
