חרם חדש - הפעם בריטניה? ח"כ רונית תירוש יזמה עצומת ח"כים שתישלח ליו"ר הפרלמנט הבריטי
בימים האחרונים יצאה 'המלצה' מהממשלה הבריטית הקוראת לסמן מוצרים ישראליים המיוצרים מעבר לקו הירוק. הקריאה חמורה במיוחד עקב ההוראה להפריד בין סימון מוצרים המיוצרים על ידי יהודים מעבר לקו הירוק ובין מוצרים פלסטיניים.
עקב כך יזמה ח"כ רונית תירוש עצומת חברי כנסת, הפונה לציבור הישראלי ותישלח ליו"ר הפרלמנט הבריטי. העצומה, מאיימת לקרוא לציבור בישראל 'לשקול מחדש' את קניית המוצרים הבריטיים במידה ולא תבוטל ההחלטה על ידי ממשלת בריטניה.
היוזמה זכתה לברכתו של יו"ר הכנסת ראובן ריבלין שהגדירה כ'נכונה וחשובה' ואף הציע לתרגמה לאנגלית ולהעבירה למקבילו, יו"ר הפרלמנט הבריטי.
בעצומה נכתב, "אנו, חברי הכנסת החתומים מטה מביעים שאט נפש מההחלטות שהתקבלו לאחרונה בבריטניה בנוגע לסימון מוצרים ישראלים הנמכרים בה, וחמור מכך - לסמן באופן שונה מוצרים יהודיים ופלסטיניים המיוצרים באותו השטח בדיוק".
"אנו מקווים כי לא יהיה צורך בפעילות נוספת על מנת להמחיש את החומרה בה אנו רואים המלצה שמשמעותה דה פקטו עידוד חרם על מוצרים ישראלים" נכתב בעצומה.
על העצומה חתמו כבר עשרות חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית בכנסת: רונית תירוש, עמיר פרץ, זאב אלקין, איתן כבל, אבי דיכטר, דליה איציק, משה גפני, ציון פניאן, גדעון עזרא, משה מוץ מטלון, שלמה מולה, רוברט טיבייב, מירי רגב, נחמן שי, מגלי ווהבה, מרינה סולודקין, רוחמה אברהם, מאיר שטרית, יוחנן פלסנר, זאב ביילסקי, רוני בר און, זבולון אורלב, ניסים זאב, יצחק וקנין, אברהם מיכאלי, חיים אמסלם, אריה אלדד, יואל חסון, יריב לוין, רוברט אילטוב, חמאד עמאר, ליה שמטוב, רחל אדטו, אורי מקלב, אורי אורבך, ציפי חטובלי, זאב בוים, אורי אריאל, מנחם אליעזר מוזס.
תירוש: "הממשלה הבריטית יוצרת אקלים להבשלת תהליכים 'אנטי ישראליים'"
בנוסף לכך, פנתה ח"כ תירוש במכתב לחשב הכללי באוצר בבקשה להפסיק להכיר בהוצאות נסיעה של אישי ציבור בחברת 'בריטיש אייוויס' הבריטית.
במכתבה כותבת תירוש, כי "לפעמים נוצרים מצבים בהם פשוט אסור לשתוק. במעשיה ובהמלצותיה התמוהות בנושאים צרכניים, הממשלה הבריטית יוצרת אקלים המביא להבשלת תהליכים אנטי-ישראליים כדוגמת חרם אקדמי מצד אחד ולהגשת תביעות מצד גורמים פלסטינאים מצד שני ההופכים את מנהיגינו ל'פושעים נמלטים'".
"הנני מציעה כי נציגיה הרשמיים של המדינה יימנעו משימוש בקווי תעופה בריטיים כל עוד ממשלת בריטניה, על דעת עצמה, מתייחסת לישראל כאל שתי מדינות, אחת בתוך הקו הירוק ואחת מחוצה לו" כותבת תירוש.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
