ליל האוסקר: "הייתי היחידה בארץ שהאמינה בסרט, יש לו סיכוי גבוה לזכות"
"ואלס עם באשיר", נחשב למועמד המוביל לפרס האוסקר לסרט הזר. זו הפעם השמינית שסרט ישראלי מועמד לפרס, אולם עד כה כולם חזרו בידיים ריקות. מול "ואלס עם באשיר" יתחרו הסרטים: "כנופיית באדר מיינהוף" הגרמני, "בין הקירות" הצרפתי (שגבר על סרטו של פולמן בפסטיבל קאן), "פרידות" היפני ו"Revanche" האוסטרי.
רבים בארץ מחזיקים אצבעות לארי פולמן, במאי הסרט, ורוצים לראות אותו זוכה בפסלון הנכסף. אך בסופו של דבר הסרט שנוי במחלוקת ויש רבים שלא צפו בו רק בשל מניעים פוליטיים והתנגדות למסרים שלו. לדברי נורית שני, מבעלי בתי הקולנוע לב, "הסרט עבד אצלנו יפה, אך עדין יש שנרתעים מלהגיע ולצפות בסרט, זאת בגלל נושא הסרט אשר עוסק בלבנון".
"עד כה צפו בסרט כ-150 אלף איש בישראל"
על פי דוד ליפקינד, מנהל ההפקות והכספים של קרן הקולנוע הישראלי, "ואלס עם באשיר" נצפה עד עתה בארץ ע"י כ-150 אלף איש. לדבריו, "זוהי כמות צופים נאה, מכיוון שמדובר בז'אנר הפונה לקהל יעד מוגדר מאוד. עבור סרט שהוא גם אנימציה וגם דוקומנטרי אלו בהחלט מספרים מרשימים".
לצורך ההשוואה, 'בופור' - הסרט הישראלי הקודם שהתחרה על האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר נצפה בישראל ע"י כ-250 אלף איש, אך מדובר בסרט הפונה לקהל רחב יותר.
"ההכנסות מסביב לעולם, כ-7 מיליון דולר"
ליפקינד מדווח, כי על-פי אתרים ברחבי העולם הכנסות הסרט עומדות עד כה על כ-7 מיליון דולר, "אך רק כ-5% מהכנסות אלו יגיעו לארץ". עם זאת ליפקינד לא שוכח את ההיבט הרחב יותר של המועמדות לאוסקר, שנה שנייה ברצף, לאחר 'בופור'.
בחו"ל כבר מחפשים את הדבר הבא מישראל
"הקולנוע הישראלי יזכה לחשיפה עולמית. הזרקורים יופנו לתעשיית הסרטים בארץ. זהו תהליך שהחל עם הסדרה 'בטיפול' וכיום זה כבר לא נדיר שמפיק בחו"ל מתקשר למפיקים ויוצרים ישראלים כדי לשאול מה עומד על הפרק, להבדיל מהעבר כאשר הכיוון היה הפוך".
נורית שני: "הייתי היחידה שהאמינה בסרט מכל החברות בארץ"
נורית שני סיפרה ל- Bizportal: "על פי היכרותי עם שאר הסרטים, יש לדעתי סיכויים מאוד גבוהים לסרט, הוא הטופ שביניהם". עוד הוסיפה "הייתי היחידה שהאמנתי בסרט מכל החברות בארץ, ומהפעם הראשונה שצפיתי בו חשבתי שזה אחד הסרטים הנפלאים שיצאו בארץ".
לטענתה, למרות בעייתיות נושא הסרט במידה והוא יזכה באוסקר "הסרט יביא פי 2 מכמות האנשים שהוא הביא עד היום".
יש עוד פוטנציאל מסביב לעולם
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
