דוחות טובים לנקסטקום: גידול של 38% בהכנסות ברבעון השלישי ליותר מ-60 מיליון שקל
חברת נקסטקום, העוסקת בתשתיות תקשורת אלחוטית ובביצוע תשתיות תת קרקעיות ותשתיות תקשורת וחשמל על קרקעיות, מדווחת על זינוק של 45% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לכ-165 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
ברבעון השלישי של 2008 חצו הכנסות החברה את רף 60 מיליון שקל – גידול של 38% בהשוואה להכנסות של 43.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.
הגידול החד בהכנסות נקסטקום מקורו בגידול בהיקפי הפעילות בכל מגזרי הפעילות של החברה: הגדלת פלח השוק של החברה בפרויקטים קיימים, הגדלת מחזורי הפעילות בהתקנת רשתות אלחוטיות מול ספקיות האינטרנט, התחלת ביצוע של פרויקטים במסגרת מכרז "ורד הרים" בו זכתה חברת אנטנות הראל שנרכשה על ידי נקסטקום ב-2007, כניסה לפרויקטים חדשים, והתקדמות בביצוע פרויקטים בחברות הבנות בחו"ל.
הרווח הגולמי של נקסטקום בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-19.5 מיליון שקל – גידול של 150% בהשוואה לרווח גולמי של 7.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי של נקסטקום ברבעון השלישי של 2008 הסתכם בכ-6.5 מיליון שקל – גידול של 66% בהשוואה לתקופה המקבילה.
שיעור הרווח הגולמי מתוך סך הכנסות החברה גדל משמעותית ונאמד בכ-11.8% בתשעת החודשים הראשונים של 2008. הגידול החד ברווח הגולמי מקורו בשינוי תמהיל ההכנסות של החברה וצמיחה מואצת בתחומי הפעילות בעלי שיעורי הרווחיות הגבוהים יותר – בתקשורת אלחוטית ובתקשורת תת קרקעית. כמו כן, הזינוק ברווח הגולמי נבע ממעבר לרווחיות בפרויקט משרד הביטחון במגזר העל קרקעי ומעלייה ברווחיות מגזר הסלולר.
נקסטקום עברה השנה לרווח תפעולי, והיא ממשיכה לשפר את שורת הרווח התפעולי בעקביות. הרווח התפעולי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-6.7 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 1.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007. שיעור הרווח התפעולי של נקסטקום מתחילת השנה נאמד בכ-4% מסך המכירות.
הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 3.3 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2007. הרווח הנקי של נקסטקום יכול היה להיות גבוה יותר, אך הושפע מגידול ניכר בהוצאות המימון ברבעון, אשר הסתכמו לסך של כ-2 מיליון שקל. הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מעליית המדד ומהפסד על תיק ניירות ערך סחירים ברבעון השלישי של 2008.
תזרים המזומנים של החברה ממשיך להשתפר. ברבעון השלישי של 2008 רשמה החברה תזרים מפעילות שוטפת של כ-3.84 מיליון שקל בהשוואה לתזרים שלילי של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. השיפור בתזרים המזומנים של החברה נבע מהצלחת המאמצים של החברה להקטנת ימי האשראי הממוצעים ללקוחותיה. ההון העצמי של נקסטקום נאמד בכ-26.2 מיליון שקל – כ-19% מהמאזן.
פעילות נקסטקום בתקשורת על קרקעית תרמה כ-83 מיליון שקל להכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 34% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2007. פעילות זו מתאפיינת בשיעור רווח גולמי של כ-8% מסך המכירות. אלא שעיקר הצמיחה בהכנסות החברה נרשמה ממגזר הפרויקטים בתחום תקשורת אלחוטית שזינקו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-90% ל-56.5 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-29.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
ברבעון השלישי של 2008 המשיכו הכנסות החברה מתקשורת אלחוטית לצמוח ונאמדו בכ-23.6 מיליון שקל – גידול של 115% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל. לשינוי זה בתמהיל הכנסות החברה השפעה גדולה על רווחיות החברה, שכן שיעור הרווחיות הגולמית בפרויקטים בתחום התקשורת האלחוטית צמח לכדי 15% מסך ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008, לעומת שיעור רווחיות גולמית של כ-11% בתקופה המקבילה ב-2007.
תחום התקשורת התת קרקעית צומח אף הוא והכנסות החברה בתחום הגיעו לכ-25 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 43% בהשוואה להכנסות תחום זה בתקופה המקבילה ב-2007. גם תחום פעילות זה נהנה משיעור רווחיות גולמית של כ-15%.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
