דוחות טובים לנקסטקום: גידול של 38% בהכנסות ברבעון השלישי ליותר מ-60 מיליון שקל
חברת נקסטקום, העוסקת בתשתיות תקשורת אלחוטית ובביצוע תשתיות תת קרקעיות ותשתיות תקשורת וחשמל על קרקעיות, מדווחת על זינוק של 45% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לכ-165 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
ברבעון השלישי של 2008 חצו הכנסות החברה את רף 60 מיליון שקל – גידול של 38% בהשוואה להכנסות של 43.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.
הגידול החד בהכנסות נקסטקום מקורו בגידול בהיקפי הפעילות בכל מגזרי הפעילות של החברה: הגדלת פלח השוק של החברה בפרויקטים קיימים, הגדלת מחזורי הפעילות בהתקנת רשתות אלחוטיות מול ספקיות האינטרנט, התחלת ביצוע של פרויקטים במסגרת מכרז "ורד הרים" בו זכתה חברת אנטנות הראל שנרכשה על ידי נקסטקום ב-2007, כניסה לפרויקטים חדשים, והתקדמות בביצוע פרויקטים בחברות הבנות בחו"ל.
הרווח הגולמי של נקסטקום בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-19.5 מיליון שקל – גידול של 150% בהשוואה לרווח גולמי של 7.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי של נקסטקום ברבעון השלישי של 2008 הסתכם בכ-6.5 מיליון שקל – גידול של 66% בהשוואה לתקופה המקבילה.
שיעור הרווח הגולמי מתוך סך הכנסות החברה גדל משמעותית ונאמד בכ-11.8% בתשעת החודשים הראשונים של 2008. הגידול החד ברווח הגולמי מקורו בשינוי תמהיל ההכנסות של החברה וצמיחה מואצת בתחומי הפעילות בעלי שיעורי הרווחיות הגבוהים יותר – בתקשורת אלחוטית ובתקשורת תת קרקעית. כמו כן, הזינוק ברווח הגולמי נבע ממעבר לרווחיות בפרויקט משרד הביטחון במגזר העל קרקעי ומעלייה ברווחיות מגזר הסלולר.
נקסטקום עברה השנה לרווח תפעולי, והיא ממשיכה לשפר את שורת הרווח התפעולי בעקביות. הרווח התפעולי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-6.7 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 1.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007. שיעור הרווח התפעולי של נקסטקום מתחילת השנה נאמד בכ-4% מסך המכירות.
הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 3.3 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2007. הרווח הנקי של נקסטקום יכול היה להיות גבוה יותר, אך הושפע מגידול ניכר בהוצאות המימון ברבעון, אשר הסתכמו לסך של כ-2 מיליון שקל. הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מעליית המדד ומהפסד על תיק ניירות ערך סחירים ברבעון השלישי של 2008.
תזרים המזומנים של החברה ממשיך להשתפר. ברבעון השלישי של 2008 רשמה החברה תזרים מפעילות שוטפת של כ-3.84 מיליון שקל בהשוואה לתזרים שלילי של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. השיפור בתזרים המזומנים של החברה נבע מהצלחת המאמצים של החברה להקטנת ימי האשראי הממוצעים ללקוחותיה. ההון העצמי של נקסטקום נאמד בכ-26.2 מיליון שקל – כ-19% מהמאזן.
פעילות נקסטקום בתקשורת על קרקעית תרמה כ-83 מיליון שקל להכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 34% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2007. פעילות זו מתאפיינת בשיעור רווח גולמי של כ-8% מסך המכירות. אלא שעיקר הצמיחה בהכנסות החברה נרשמה ממגזר הפרויקטים בתחום תקשורת אלחוטית שזינקו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-90% ל-56.5 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-29.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
ברבעון השלישי של 2008 המשיכו הכנסות החברה מתקשורת אלחוטית לצמוח ונאמדו בכ-23.6 מיליון שקל – גידול של 115% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל. לשינוי זה בתמהיל הכנסות החברה השפעה גדולה על רווחיות החברה, שכן שיעור הרווחיות הגולמית בפרויקטים בתחום התקשורת האלחוטית צמח לכדי 15% מסך ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008, לעומת שיעור רווחיות גולמית של כ-11% בתקופה המקבילה ב-2007.
תחום התקשורת התת קרקעית צומח אף הוא והכנסות החברה בתחום הגיעו לכ-25 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 43% בהשוואה להכנסות תחום זה בתקופה המקבילה ב-2007. גם תחום פעילות זה נהנה משיעור רווחיות גולמית של כ-15%.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
