דוחות טובים לנקסטקום: גידול של 38% בהכנסות ברבעון השלישי ליותר מ-60 מיליון שקל
חברת נקסטקום, העוסקת בתשתיות תקשורת אלחוטית ובביצוע תשתיות תת קרקעיות ותשתיות תקשורת וחשמל על קרקעיות, מדווחת על זינוק של 45% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לכ-165 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
ברבעון השלישי של 2008 חצו הכנסות החברה את רף 60 מיליון שקל – גידול של 38% בהשוואה להכנסות של 43.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.
הגידול החד בהכנסות נקסטקום מקורו בגידול בהיקפי הפעילות בכל מגזרי הפעילות של החברה: הגדלת פלח השוק של החברה בפרויקטים קיימים, הגדלת מחזורי הפעילות בהתקנת רשתות אלחוטיות מול ספקיות האינטרנט, התחלת ביצוע של פרויקטים במסגרת מכרז "ורד הרים" בו זכתה חברת אנטנות הראל שנרכשה על ידי נקסטקום ב-2007, כניסה לפרויקטים חדשים, והתקדמות בביצוע פרויקטים בחברות הבנות בחו"ל.
הרווח הגולמי של נקסטקום בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-19.5 מיליון שקל – גידול של 150% בהשוואה לרווח גולמי של 7.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי של נקסטקום ברבעון השלישי של 2008 הסתכם בכ-6.5 מיליון שקל – גידול של 66% בהשוואה לתקופה המקבילה.
שיעור הרווח הגולמי מתוך סך הכנסות החברה גדל משמעותית ונאמד בכ-11.8% בתשעת החודשים הראשונים של 2008. הגידול החד ברווח הגולמי מקורו בשינוי תמהיל ההכנסות של החברה וצמיחה מואצת בתחומי הפעילות בעלי שיעורי הרווחיות הגבוהים יותר – בתקשורת אלחוטית ובתקשורת תת קרקעית. כמו כן, הזינוק ברווח הגולמי נבע ממעבר לרווחיות בפרויקט משרד הביטחון במגזר העל קרקעי ומעלייה ברווחיות מגזר הסלולר.
נקסטקום עברה השנה לרווח תפעולי, והיא ממשיכה לשפר את שורת הרווח התפעולי בעקביות. הרווח התפעולי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-6.7 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 1.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007. שיעור הרווח התפעולי של נקסטקום מתחילת השנה נאמד בכ-4% מסך המכירות.
הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 3.3 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2007. הרווח הנקי של נקסטקום יכול היה להיות גבוה יותר, אך הושפע מגידול ניכר בהוצאות המימון ברבעון, אשר הסתכמו לסך של כ-2 מיליון שקל. הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מעליית המדד ומהפסד על תיק ניירות ערך סחירים ברבעון השלישי של 2008.
תזרים המזומנים של החברה ממשיך להשתפר. ברבעון השלישי של 2008 רשמה החברה תזרים מפעילות שוטפת של כ-3.84 מיליון שקל בהשוואה לתזרים שלילי של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. השיפור בתזרים המזומנים של החברה נבע מהצלחת המאמצים של החברה להקטנת ימי האשראי הממוצעים ללקוחותיה. ההון העצמי של נקסטקום נאמד בכ-26.2 מיליון שקל – כ-19% מהמאזן.
פעילות נקסטקום בתקשורת על קרקעית תרמה כ-83 מיליון שקל להכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 34% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2007. פעילות זו מתאפיינת בשיעור רווח גולמי של כ-8% מסך המכירות. אלא שעיקר הצמיחה בהכנסות החברה נרשמה ממגזר הפרויקטים בתחום תקשורת אלחוטית שזינקו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-90% ל-56.5 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-29.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.
ברבעון השלישי של 2008 המשיכו הכנסות החברה מתקשורת אלחוטית לצמוח ונאמדו בכ-23.6 מיליון שקל – גידול של 115% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל. לשינוי זה בתמהיל הכנסות החברה השפעה גדולה על רווחיות החברה, שכן שיעור הרווחיות הגולמית בפרויקטים בתחום התקשורת האלחוטית צמח לכדי 15% מסך ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008, לעומת שיעור רווחיות גולמית של כ-11% בתקופה המקבילה ב-2007.
תחום התקשורת התת קרקעית צומח אף הוא והכנסות החברה בתחום הגיעו לכ-25 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 43% בהשוואה להכנסות תחום זה בתקופה המקבילה ב-2007. גם תחום פעילות זה נהנה משיעור רווחיות גולמית של כ-15%.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
