דוחות טובים לנקסטקום: גידול של 38% בהכנסות ברבעון השלישי ליותר מ-60 מיליון שקל

הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת נקסטקום, העוסקת בתשתיות תקשורת אלחוטית ובביצוע תשתיות תת קרקעיות ותשתיות תקשורת וחשמל על קרקעיות, מדווחת על זינוק של 45% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לכ-165 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.

ברבעון השלישי של 2008 חצו הכנסות החברה את רף 60 מיליון שקל – גידול של 38% בהשוואה להכנסות של 43.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.

הגידול החד בהכנסות נקסטקום מקורו בגידול בהיקפי הפעילות בכל מגזרי הפעילות של החברה: הגדלת פלח השוק של החברה בפרויקטים קיימים, הגדלת מחזורי הפעילות בהתקנת רשתות אלחוטיות מול ספקיות האינטרנט, התחלת ביצוע של פרויקטים במסגרת מכרז "ורד הרים" בו זכתה חברת אנטנות הראל שנרכשה על ידי נקסטקום ב-2007, כניסה לפרויקטים חדשים, והתקדמות בביצוע פרויקטים בחברות הבנות בחו"ל.

הרווח הגולמי של נקסטקום בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-19.5 מיליון שקל – גידול של 150% בהשוואה לרווח גולמי של 7.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי של נקסטקום ברבעון השלישי של 2008 הסתכם בכ-6.5 מיליון שקל – גידול של 66% בהשוואה לתקופה המקבילה.

שיעור הרווח הגולמי מתוך סך הכנסות החברה גדל משמעותית ונאמד בכ-11.8% בתשעת החודשים הראשונים של 2008. הגידול החד ברווח הגולמי מקורו בשינוי תמהיל ההכנסות של החברה וצמיחה מואצת בתחומי הפעילות בעלי שיעורי הרווחיות הגבוהים יותר – בתקשורת אלחוטית ובתקשורת תת קרקעית. כמו כן, הזינוק ברווח הגולמי נבע ממעבר לרווחיות בפרויקט משרד הביטחון במגזר העל קרקעי ומעלייה ברווחיות מגזר הסלולר.

נקסטקום עברה השנה לרווח תפעולי, והיא ממשיכה לשפר את שורת הרווח התפעולי בעקביות. הרווח התפעולי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-6.7 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 1.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007. שיעור הרווח התפעולי של נקסטקום מתחילת השנה נאמד בכ-4% מסך המכירות.

הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 3.3 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2007. הרווח הנקי של נקסטקום יכול היה להיות גבוה יותר, אך הושפע מגידול ניכר בהוצאות המימון ברבעון, אשר הסתכמו לסך של כ-2 מיליון שקל. הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מעליית המדד ומהפסד על תיק ניירות ערך סחירים ברבעון השלישי של 2008.

תזרים המזומנים של החברה ממשיך להשתפר. ברבעון השלישי של 2008 רשמה החברה תזרים מפעילות שוטפת של כ-3.84 מיליון שקל בהשוואה לתזרים שלילי של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. השיפור בתזרים המזומנים של החברה נבע מהצלחת המאמצים של החברה להקטנת ימי האשראי הממוצעים ללקוחותיה. ההון העצמי של נקסטקום נאמד בכ-26.2 מיליון שקל – כ-19% מהמאזן.

פעילות נקסטקום בתקשורת על קרקעית תרמה כ-83 מיליון שקל להכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 34% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2007. פעילות זו מתאפיינת בשיעור רווח גולמי של כ-8% מסך המכירות. אלא שעיקר הצמיחה בהכנסות החברה נרשמה ממגזר הפרויקטים בתחום תקשורת אלחוטית שזינקו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-90% ל-56.5 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-29.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.

ברבעון השלישי של 2008 המשיכו הכנסות החברה מתקשורת אלחוטית לצמוח ונאמדו בכ-23.6 מיליון שקל – גידול של 115% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל. לשינוי זה בתמהיל הכנסות החברה השפעה גדולה על רווחיות החברה, שכן שיעור הרווחיות הגולמית בפרויקטים בתחום התקשורת האלחוטית צמח לכדי 15% מסך ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008, לעומת שיעור רווחיות גולמית של כ-11% בתקופה המקבילה ב-2007.

תחום התקשורת התת קרקעית צומח אף הוא והכנסות החברה בתחום הגיעו לכ-25 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 43% בהשוואה להכנסות תחום זה בתקופה המקבילה ב-2007. גם תחום פעילות זה נהנה משיעור רווחיות גולמית של כ-15%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית

מבקר המדינה מזהיר כי ללא טיפול מיידי במחסור בכוח אדם, בליקויי התיאום ובאי־הוודאות התקציבית, פרויקט המטרו בגוש דן, מיזם התשתית הגדול בתולדות ישראל, עלול להתעכב שנים ולחרוג משמעותית מהתקציב

רן קידר |
נושאים בכתבה מטרו מבקר המדינה

פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב, מיזם התשתית הגדול והיקר בתולדות המדינה, ניצב בפני שורת חסמים מהותיים שעלולים לדחות את מועד הפעלתו ולהגדיל משמעותית את עלותו. כך עולה מדוח מיוחד של מבקר המדינה, המתריע מפני פערים חמורים בהיערכות הממשלה, מחסור בכוח אדם וציוד, ליקויים בתיאום בין גופים שונים ואי־ודאות תקציבית עמוקה.

המטרו, שעלות הקמתו נאמדת בכ-150 מיליארד שקל ומהווה כשליש מכלל השקעות המדינה בתשתיות בשנים הקרובות, אמור לשרת כ-3 מיליון תושבים ב-24 רשויות מקומיות, באמצעות שלושה קווים תת-קרקעיים באורך כולל של כ-150 ק"מ ו-109 תחנות. על פי התכנון, המערכת המלאה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2037, אך מבקר המדינה מזהיר כי לוחות הזמנים הללו אינם מבוססים דיים.

מחסור חמור במהנדסים, עובדים וציוד

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא מגבלת יכולת הביצוע של המשק הישראלי. לפי הערכות, לצורך קידום הפרויקט יידרשו עד כ-16 אלף עובדים זרים מקצועיים, לצד אלפי מהנדסים ואנשי מקצוע מקומיים, אך ההיערכות לכך טרם הושלמה. המחסור במהנדסים אזרחיים אף צפוי להחריף בשנים הקרובות, למרות ניסיונות עידוד אקדמיים שלא נשאו פרי.

גם בתחום הציוד ההנדסי קיימים פערים משמעותיים: מכונות חפירה מתקדמות (TBM), ציוד להקפאת קרקע ואמצעים תת־קרקעיים ייחודיים אינם זמינים כיום במשק הישראלי בהיקף הנדרש, וחלקם יידרשו להישען על קבלנים זרים, מהלך שמוסיף סיכון לעלויות וללוחות הזמנים.

תיאום לקוי ומבנה ניהולי חסר

הדוח מצביע גם על בעיות ניהול ותיאום. רשות המטרו הוקמה באיחור ופועלת במתכונת מצומצמת, ללא מועצה מאסדרת פעילה לאורך זמן, וחברת נת"ע פועלת זה שנים ללא הסכם מסגרת חתום עם המדינה. בנוסף, לא הוסדרו הסכמים מחייבים עם חברות תשתית מרכזיות כמו תקשורת ומים, מה שעלול לגרום לעיכובים של חודשים ואף שנים במהלך העבודות.