הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

דוחות טובים לנקסטקום: גידול של 38% בהכנסות ברבעון השלישי ליותר מ-60 מיליון שקל

הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל
קובי ישעיהו |

חברת נקסטקום, העוסקת בתשתיות תקשורת אלחוטית ובביצוע תשתיות תת קרקעיות ותשתיות תקשורת וחשמל על קרקעיות, מדווחת על זינוק של 45% בהכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008 לכ-165 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-114 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.

ברבעון השלישי של 2008 חצו הכנסות החברה את רף 60 מיליון שקל – גידול של 38% בהשוואה להכנסות של 43.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007.

הגידול החד בהכנסות נקסטקום מקורו בגידול בהיקפי הפעילות בכל מגזרי הפעילות של החברה: הגדלת פלח השוק של החברה בפרויקטים קיימים, הגדלת מחזורי הפעילות בהתקנת רשתות אלחוטיות מול ספקיות האינטרנט, התחלת ביצוע של פרויקטים במסגרת מכרז "ורד הרים" בו זכתה חברת אנטנות הראל שנרכשה על ידי נקסטקום ב-2007, כניסה לפרויקטים חדשים, והתקדמות בביצוע פרויקטים בחברות הבנות בחו"ל.

הרווח הגולמי של נקסטקום בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-19.5 מיליון שקל – גידול של 150% בהשוואה לרווח גולמי של 7.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי של נקסטקום ברבעון השלישי של 2008 הסתכם בכ-6.5 מיליון שקל – גידול של 66% בהשוואה לתקופה המקבילה.

שיעור הרווח הגולמי מתוך סך הכנסות החברה גדל משמעותית ונאמד בכ-11.8% בתשעת החודשים הראשונים של 2008. הגידול החד ברווח הגולמי מקורו בשינוי תמהיל ההכנסות של החברה וצמיחה מואצת בתחומי הפעילות בעלי שיעורי הרווחיות הגבוהים יותר – בתקשורת אלחוטית ובתקשורת תת קרקעית. כמו כן, הזינוק ברווח הגולמי נבע ממעבר לרווחיות בפרויקט משרד הביטחון במגזר העל קרקעי ומעלייה ברווחיות מגזר הסלולר.

נקסטקום עברה השנה לרווח תפעולי, והיא ממשיכה לשפר את שורת הרווח התפעולי בעקביות. הרווח התפעולי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-6.7 מיליון שקל לעומת הפסד תפעולי של 1.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007. שיעור הרווח התפעולי של נקסטקום מתחילת השנה נאמד בכ-4% מסך המכירות.

הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 הסתכם בכ-1.4 מיליון שקל, לעומת הפסד נקי של 3.3 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2007. הרווח הנקי של נקסטקום יכול היה להיות גבוה יותר, אך הושפע מגידול ניכר בהוצאות המימון ברבעון, אשר הסתכמו לסך של כ-2 מיליון שקל. הגידול בהוצאות המימון נבע בעיקר כתוצאה מעליית המדד ומהפסד על תיק ניירות ערך סחירים ברבעון השלישי של 2008.

תזרים המזומנים של החברה ממשיך להשתפר. ברבעון השלישי של 2008 רשמה החברה תזרים מפעילות שוטפת של כ-3.84 מיליון שקל בהשוואה לתזרים שלילי של 1.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2007. השיפור בתזרים המזומנים של החברה נבע מהצלחת המאמצים של החברה להקטנת ימי האשראי הממוצעים ללקוחותיה. ההון העצמי של נקסטקום נאמד בכ-26.2 מיליון שקל – כ-19% מהמאזן.

פעילות נקסטקום בתקשורת על קרקעית תרמה כ-83 מיליון שקל להכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 34% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2007. פעילות זו מתאפיינת בשיעור רווח גולמי של כ-8% מסך המכירות. אלא שעיקר הצמיחה בהכנסות החברה נרשמה ממגזר הפרויקטים בתחום תקשורת אלחוטית שזינקו בתשעת החודשים הראשונים של 2008 בכ-90% ל-56.5 מיליון שקל בהשוואה להכנסות של כ-29.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2007.

ברבעון השלישי של 2008 המשיכו הכנסות החברה מתקשורת אלחוטית לצמוח ונאמדו בכ-23.6 מיליון שקל – גידול של 115% בהשוואה להכנסות ברבעון המקביל. לשינוי זה בתמהיל הכנסות החברה השפעה גדולה על רווחיות החברה, שכן שיעור הרווחיות הגולמית בפרויקטים בתחום התקשורת האלחוטית צמח לכדי 15% מסך ההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2008, לעומת שיעור רווחיות גולמית של כ-11% בתקופה המקבילה ב-2007.

תחום התקשורת התת קרקעית צומח אף הוא והכנסות החברה בתחום הגיעו לכ-25 מיליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של 2008 – גידול של 43% בהשוואה להכנסות תחום זה בתקופה המקבילה ב-2007. גם תחום פעילות זה נהנה משיעור רווחיות גולמית של כ-15%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קצבאות ביטוח לאומי ביטוח לאומי

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


להמשך הכתבה לחץ כאן
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.


להמשך הכתבה לחץ כאן