הגורמים שישפיעו על מחיר הנפט ב-2008
במהלך השנה האחרונה זינק מחיר הנפט בכ 50%. בחודש ינואר עמדו מחירי הנפט סביב רמות ה-60 דולר לחבית ואילו כיום עומד מחיר הנפט מעל רמות ה-90 דולר. עליית מחיר הנפט בחודשים האחרונים הכתה את התחזיות הפרועות ביותר של תחילת השנה. רבים חזו כי הנפט יצור פסגה חדשה ביחס לרמות השיא של שנת 2006, אך מעטים סברו כי יגיע כל כך קרוב לתמחור בן שלוש ספרות. יש לציין כי מהלכיו של הנפט בשנה האחרונה היו מהירים יותר ונרחבים יותר ביחס לשנים הקודמות: מחיר הנפט זינק ב-15 דולר תוך חמישה שבועות ברבעון השלישי וברבעון הרביעי בכ-20 דולר באותו פרק זמן.
ב-21 לחודש נובמבר האחרון נסחרה חבית נפט ברמות השיא של כל הזמנים מאז החלה להסחר ב-NYX ברמה של 99.3 דולר לחבית מרמת השפל של 50 דולר באמצע ינואר שינוי שכ-100% בקירוב. לבעלי הזיכרון הקצר שביניינו בשנת 2002 ניסחרה חבית הנפט מתחת לרמת ה-20 דולר . העליה הדרמטית בשער הנפט נבעה משילוב של מספר גורמים עיקריים, החששות מירידות במלאי הנפט בארה"ב לקראת עונת החורף הקרבה, הימצאותו של השטר הירוק ברמות השפל של השנים האחרונות ,נתוני צמיחה מרשימים מכיוונן של המדינות המתפתחות בכלל וסין בפרט ומתיכות גיאופוליטית סביב תוכנית האטום האירנית.
לאחר שכבש את שיא כל הזמנים, איבד הנפט כ-15% מערכו וצלל לרמה של 85.8 דולר תוך שבועיים, משכשל בפרצת הרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית. לאחר צלילה זאת, גילה השוק העולמי עצבנות רבה והמסחר המשיך להתאפיין בתנודתיות גבוהה.
בחודשים האחרונים אנו חובים תנודתיות בכלל השווקים הפיננסים הנובעת מקושי בהערכת השפעותיו של משבר שוק המשכנתאות המשני בארה"ב וחומרתו של מחנק האשראי. הבנקים המרכזיים ובראשם הפדרל ריזרב נקטו מספר צעדים בכדי להגדיל את הנזילות בשווקי האשראי ולהניע את השווקים קדימה, אולם, לא מנעו את עידכון תחזיות הצמיחה לשנת 2008 מטה. החשש מפני האטה כלכלית בארה"ב, הצורכת כרבע מכלל כמות הנפט המיוצרת בעולם, אשר תגרור האטה בכלכלה הגלובלית ותוביל לצניחה בביקושים לנפט היוותה את הסיבה העיקרית לירידות האחרונות.
מתיחות גיאופוליטית מתמשכת במזרח התיכון הכוללת את תוכנית הגרעין באיראן ,שקיעתה של ארה"ב בבוץ הערקי וכמובן הסכסוך הישראלי פלשתינאי לא נותנים גם הם מנוח לסוחרי הנפט. חרחורי מלחמה או פעולה צבאית נירחבת מעלים חששות בנוגע לאספקת הנפט הסדירה מכיוון יצרניות הנפט הגדולות כדוגמאת איראן אשר עשויה לנסות ולפגוע בערב הסעודית בעלת בריתה של ארה"ב. ערב הסעודית ואיראן ניצבות ברשימת חמש יצרניות הנפט הגדולות בעולם. זליגה של משבר צבאי למדינות ערב נוספות עשויה לפגוע משמעותית בהספקה הסדירה של הזהב השחור ולהזניק את מחירו מעלה.
הלאמת שדות הנפט של החברות הזרות בוונצואלה חלפה מבלי לגרום זעזועים חריגים. בהינתן אופיו הביריוני של הוגו שבס נשיא וונצואלה אנו עוד צפויים להפתעות. יש לציין כי מדינות כדוגמת איראן וונצואלה מצליחות לממן את משא התעמולה שלהן כנגד ארה"ב בזכות מחירי הנפט הגבוהים אשר מהווים חלק ניכבד מהכנסות מדינותיהם.
מהם הגורמים הצפויים להשפיע על מחיר הנפט בשנת 2008?
אחד מהפרמטרים המשפיעים ביותר על מחיר הנפט בשנת 2008 הינו שיעור צמיחתן של המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו. בהינתן המשך הגידול בצריכת האנרגיה ובבקושים לנפט יתקשו התשתיות המיושנות של מדינות היצוא העיקריות, אשר על פי ההערכות מצויות בקצה גבול יכולת היצור, לעמוד בביקושים הגואים.בהינתן ארועי האקלים החריגים של השנים האחרונות, חורף קשה מהממוצע במדינות המערב עשוי גם הוא לדחוף את מחירי הנפט מעלה. שער הדולר מהווה גורם משמעותי נוסף ובמידה ויחזור להיחלש, עשויות היצואניות, לדחוף את מחירי הנפט מעלה, בכדי לקזז את ההפסדים שייווצרו מהשחיקה בערכו הריאלי.
ארגון אופ"ק, האחראי על כ 45% בקירוב מסה"כ היצור העולמי של הנפט וחלקו במסחר עומד על 54%, מודע לכך שמחיר גבוהה מדי עשוי להפחית את הביקוש כתוצאה מהפיכת שימוש באנרגיות אלטרנטיבות לכדאיות פיתוחים של אנרגיות חלופיות צוברים תנופה והופכים פרקטיים יותר מיום ליום וכן גם היעול בשימוש בנפט. כמו כן,במידה וגם המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו יורידו הילוך אנו צפויים לראות את הנסיגה במחירי הנפט צוברת תאוצה. גם פיתרון מפתיע לאחד מהמשברים במזרח התיכון יסייע להורדת סף המתיחות בשוק הנפט וללחוץ את מחירו מטה.
לסיכום, במידה ולא תחריף המתיחות הגיאופוליטת באזורינו, ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2008, אשר ניראת כבלתי נמנעת נכון לרגע זה, תכריע את הכף. עד לאן ירד מחיר הנפט יותנה גם במהלכו של הדולר וסביר כי ככל שיתחזק השטר הירוק אנו נחזה ברמות נמוכות יותר של מחיר הנפט.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
