הגורמים שישפיעו על מחיר הנפט ב-2008
במהלך השנה האחרונה זינק מחיר הנפט בכ 50%. בחודש ינואר עמדו מחירי הנפט סביב רמות ה-60 דולר לחבית ואילו כיום עומד מחיר הנפט מעל רמות ה-90 דולר. עליית מחיר הנפט בחודשים האחרונים הכתה את התחזיות הפרועות ביותר של תחילת השנה. רבים חזו כי הנפט יצור פסגה חדשה ביחס לרמות השיא של שנת 2006, אך מעטים סברו כי יגיע כל כך קרוב לתמחור בן שלוש ספרות. יש לציין כי מהלכיו של הנפט בשנה האחרונה היו מהירים יותר ונרחבים יותר ביחס לשנים הקודמות: מחיר הנפט זינק ב-15 דולר תוך חמישה שבועות ברבעון השלישי וברבעון הרביעי בכ-20 דולר באותו פרק זמן.
ב-21 לחודש נובמבר האחרון נסחרה חבית נפט ברמות השיא של כל הזמנים מאז החלה להסחר ב-NYX ברמה של 99.3 דולר לחבית מרמת השפל של 50 דולר באמצע ינואר שינוי שכ-100% בקירוב. לבעלי הזיכרון הקצר שביניינו בשנת 2002 ניסחרה חבית הנפט מתחת לרמת ה-20 דולר . העליה הדרמטית בשער הנפט נבעה משילוב של מספר גורמים עיקריים, החששות מירידות במלאי הנפט בארה"ב לקראת עונת החורף הקרבה, הימצאותו של השטר הירוק ברמות השפל של השנים האחרונות ,נתוני צמיחה מרשימים מכיוונן של המדינות המתפתחות בכלל וסין בפרט ומתיכות גיאופוליטית סביב תוכנית האטום האירנית.
לאחר שכבש את שיא כל הזמנים, איבד הנפט כ-15% מערכו וצלל לרמה של 85.8 דולר תוך שבועיים, משכשל בפרצת הרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית. לאחר צלילה זאת, גילה השוק העולמי עצבנות רבה והמסחר המשיך להתאפיין בתנודתיות גבוהה.
בחודשים האחרונים אנו חובים תנודתיות בכלל השווקים הפיננסים הנובעת מקושי בהערכת השפעותיו של משבר שוק המשכנתאות המשני בארה"ב וחומרתו של מחנק האשראי. הבנקים המרכזיים ובראשם הפדרל ריזרב נקטו מספר צעדים בכדי להגדיל את הנזילות בשווקי האשראי ולהניע את השווקים קדימה, אולם, לא מנעו את עידכון תחזיות הצמיחה לשנת 2008 מטה. החשש מפני האטה כלכלית בארה"ב, הצורכת כרבע מכלל כמות הנפט המיוצרת בעולם, אשר תגרור האטה בכלכלה הגלובלית ותוביל לצניחה בביקושים לנפט היוותה את הסיבה העיקרית לירידות האחרונות.
מתיחות גיאופוליטית מתמשכת במזרח התיכון הכוללת את תוכנית הגרעין באיראן ,שקיעתה של ארה"ב בבוץ הערקי וכמובן הסכסוך הישראלי פלשתינאי לא נותנים גם הם מנוח לסוחרי הנפט. חרחורי מלחמה או פעולה צבאית נירחבת מעלים חששות בנוגע לאספקת הנפט הסדירה מכיוון יצרניות הנפט הגדולות כדוגמאת איראן אשר עשויה לנסות ולפגוע בערב הסעודית בעלת בריתה של ארה"ב. ערב הסעודית ואיראן ניצבות ברשימת חמש יצרניות הנפט הגדולות בעולם. זליגה של משבר צבאי למדינות ערב נוספות עשויה לפגוע משמעותית בהספקה הסדירה של הזהב השחור ולהזניק את מחירו מעלה.
הלאמת שדות הנפט של החברות הזרות בוונצואלה חלפה מבלי לגרום זעזועים חריגים. בהינתן אופיו הביריוני של הוגו שבס נשיא וונצואלה אנו עוד צפויים להפתעות. יש לציין כי מדינות כדוגמת איראן וונצואלה מצליחות לממן את משא התעמולה שלהן כנגד ארה"ב בזכות מחירי הנפט הגבוהים אשר מהווים חלק ניכבד מהכנסות מדינותיהם.
מהם הגורמים הצפויים להשפיע על מחיר הנפט בשנת 2008?
אחד מהפרמטרים המשפיעים ביותר על מחיר הנפט בשנת 2008 הינו שיעור צמיחתן של המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו. בהינתן המשך הגידול בצריכת האנרגיה ובבקושים לנפט יתקשו התשתיות המיושנות של מדינות היצוא העיקריות, אשר על פי ההערכות מצויות בקצה גבול יכולת היצור, לעמוד בביקושים הגואים.בהינתן ארועי האקלים החריגים של השנים האחרונות, חורף קשה מהממוצע במדינות המערב עשוי גם הוא לדחוף את מחירי הנפט מעלה. שער הדולר מהווה גורם משמעותי נוסף ובמידה ויחזור להיחלש, עשויות היצואניות, לדחוף את מחירי הנפט מעלה, בכדי לקזז את ההפסדים שייווצרו מהשחיקה בערכו הריאלי.
ארגון אופ"ק, האחראי על כ 45% בקירוב מסה"כ היצור העולמי של הנפט וחלקו במסחר עומד על 54%, מודע לכך שמחיר גבוהה מדי עשוי להפחית את הביקוש כתוצאה מהפיכת שימוש באנרגיות אלטרנטיבות לכדאיות פיתוחים של אנרגיות חלופיות צוברים תנופה והופכים פרקטיים יותר מיום ליום וכן גם היעול בשימוש בנפט. כמו כן,במידה וגם המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו יורידו הילוך אנו צפויים לראות את הנסיגה במחירי הנפט צוברת תאוצה. גם פיתרון מפתיע לאחד מהמשברים במזרח התיכון יסייע להורדת סף המתיחות בשוק הנפט וללחוץ את מחירו מטה.
לסיכום, במידה ולא תחריף המתיחות הגיאופוליטת באזורינו, ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2008, אשר ניראת כבלתי נמנעת נכון לרגע זה, תכריע את הכף. עד לאן ירד מחיר הנפט יותנה גם במהלכו של הדולר וסביר כי ככל שיתחזק השטר הירוק אנו נחזה ברמות נמוכות יותר של מחיר הנפט.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
