הגורמים שישפיעו על מחיר הנפט ב-2008

שגיב פרץ מפינוטק מונה את הגורמים הצפויים להשפיע על מחיר הנפט בשנת 2008
שגיב פרץ |

במהלך השנה האחרונה זינק מחיר הנפט בכ 50%. בחודש ינואר עמדו מחירי הנפט סביב רמות ה-60 דולר לחבית ואילו כיום עומד מחיר הנפט מעל רמות ה-90 דולר. עליית מחיר הנפט בחודשים האחרונים הכתה את התחזיות הפרועות ביותר של תחילת השנה. רבים חזו כי הנפט יצור פסגה חדשה ביחס לרמות השיא של שנת 2006, אך מעטים סברו כי יגיע כל כך קרוב לתמחור בן שלוש ספרות. יש לציין כי מהלכיו של הנפט בשנה האחרונה היו מהירים יותר ונרחבים יותר ביחס לשנים הקודמות: מחיר הנפט זינק ב-15 דולר תוך חמישה שבועות ברבעון השלישי וברבעון הרביעי בכ-20 דולר באותו פרק זמן.

ב-21 לחודש נובמבר האחרון נסחרה חבית נפט ברמות השיא של כל הזמנים מאז החלה להסחר ב-NYX ברמה של 99.3 דולר לחבית מרמת השפל של 50 דולר באמצע ינואר שינוי שכ-100% בקירוב. לבעלי הזיכרון הקצר שביניינו בשנת 2002 ניסחרה חבית הנפט מתחת לרמת ה-20 דולר . העליה הדרמטית בשער הנפט נבעה משילוב של מספר גורמים עיקריים, החששות מירידות במלאי הנפט בארה"ב לקראת עונת החורף הקרבה, הימצאותו של השטר הירוק ברמות השפל של השנים האחרונות ,נתוני צמיחה מרשימים מכיוונן של המדינות המתפתחות בכלל וסין בפרט ומתיכות גיאופוליטית סביב תוכנית האטום האירנית.

לאחר שכבש את שיא כל הזמנים, איבד הנפט כ-15% מערכו וצלל לרמה של 85.8 דולר תוך שבועיים, משכשל בפרצת הרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית. לאחר צלילה זאת, גילה השוק העולמי עצבנות רבה והמסחר המשיך להתאפיין בתנודתיות גבוהה.

בחודשים האחרונים אנו חובים תנודתיות בכלל השווקים הפיננסים הנובעת מקושי בהערכת השפעותיו של משבר שוק המשכנתאות המשני בארה"ב וחומרתו של מחנק האשראי. הבנקים המרכזיים ובראשם הפדרל ריזרב נקטו מספר צעדים בכדי להגדיל את הנזילות בשווקי האשראי ולהניע את השווקים קדימה, אולם, לא מנעו את עידכון תחזיות הצמיחה לשנת 2008 מטה. החשש מפני האטה כלכלית בארה"ב, הצורכת כרבע מכלל כמות הנפט המיוצרת בעולם, אשר תגרור האטה בכלכלה הגלובלית ותוביל לצניחה בביקושים לנפט היוותה את הסיבה העיקרית לירידות האחרונות.

מתיחות גיאופוליטית מתמשכת במזרח התיכון הכוללת את תוכנית הגרעין באיראן ,שקיעתה של ארה"ב בבוץ הערקי וכמובן הסכסוך הישראלי פלשתינאי לא נותנים גם הם מנוח לסוחרי הנפט. חרחורי מלחמה או פעולה צבאית נירחבת מעלים חששות בנוגע לאספקת הנפט הסדירה מכיוון יצרניות הנפט הגדולות כדוגמאת איראן אשר עשויה לנסות ולפגוע בערב הסעודית בעלת בריתה של ארה"ב. ערב הסעודית ואיראן ניצבות ברשימת חמש יצרניות הנפט הגדולות בעולם. זליגה של משבר צבאי למדינות ערב נוספות עשויה לפגוע משמעותית בהספקה הסדירה של הזהב השחור ולהזניק את מחירו מעלה.

הלאמת שדות הנפט של החברות הזרות בוונצואלה חלפה מבלי לגרום זעזועים חריגים. בהינתן אופיו הביריוני של הוגו שבס נשיא וונצואלה אנו עוד צפויים להפתעות. יש לציין כי מדינות כדוגמת איראן וונצואלה מצליחות לממן את משא התעמולה שלהן כנגד ארה"ב בזכות מחירי הנפט הגבוהים אשר מהווים חלק ניכבד מהכנסות מדינותיהם.

מהם הגורמים הצפויים להשפיע על מחיר הנפט בשנת 2008?

אחד מהפרמטרים המשפיעים ביותר על מחיר הנפט בשנת 2008 הינו שיעור צמיחתן של המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו. בהינתן המשך הגידול בצריכת האנרגיה ובבקושים לנפט יתקשו התשתיות המיושנות של מדינות היצוא העיקריות, אשר על פי ההערכות מצויות בקצה גבול יכולת היצור, לעמוד בביקושים הגואים.בהינתן ארועי האקלים החריגים של השנים האחרונות, חורף קשה מהממוצע במדינות המערב עשוי גם הוא לדחוף את מחירי הנפט מעלה. שער הדולר מהווה גורם משמעותי נוסף ובמידה ויחזור להיחלש, עשויות היצואניות, לדחוף את מחירי הנפט מעלה, בכדי לקזז את ההפסדים שייווצרו מהשחיקה בערכו הריאלי.

ארגון אופ"ק, האחראי על כ 45% בקירוב מסה"כ היצור העולמי של הנפט וחלקו במסחר עומד על 54%, מודע לכך שמחיר גבוהה מדי עשוי להפחית את הביקוש כתוצאה מהפיכת שימוש באנרגיות אלטרנטיבות לכדאיות פיתוחים של אנרגיות חלופיות צוברים תנופה והופכים פרקטיים יותר מיום ליום וכן גם היעול בשימוש בנפט. כמו כן,במידה וגם המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו יורידו הילוך אנו צפויים לראות את הנסיגה במחירי הנפט צוברת תאוצה. גם פיתרון מפתיע לאחד מהמשברים במזרח התיכון יסייע להורדת סף המתיחות בשוק הנפט וללחוץ את מחירו מטה.

לסיכום, במידה ולא תחריף המתיחות הגיאופוליטת באזורינו, ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2008, אשר ניראת כבלתי נמנעת נכון לרגע זה, תכריע את הכף. עד לאן ירד מחיר הנפט יותנה גם במהלכו של הדולר וסביר כי ככל שיתחזק השטר הירוק אנו נחזה ברמות נמוכות יותר של מחיר הנפט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

טל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת,  מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונובטל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת, מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונוב

לוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה

עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בפרויקטים של שיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון והתעופה של ישראל - מתוכם 470 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות

רן קידר |

חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.

לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מארבעה מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת (ICA) חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת 2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.

הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35% מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות העתידיות.

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "הארכת ההסכם עם לוקהיד מרטין היא הצבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית ובחדשנות שלנו. שיתוף הפעולה מחזק את ביטחון ישראל, מייצר מנועי צמיחה חדשים ומביא השקעות שמעניקות לתעשייה המקומית הזדמנויות משמעותיות להתרחב ולהגדיל את היצוא. נמשיך להוביל מהלכים שמושכים לישראל שותפים אסטרטגיים ומייצרים אלפי מקומות עבודה איכותיים בכל רחבי המדינה".

פרנק סנט ג'ון, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין: "הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי מחזק את תפקידה המתמשך של לוקהיד מרטין כשותפה ארוכת-שנים לישראל, מאפשרת לנו לחזק את החוסן באמצעות נוכחות תעשייתית רחבה יותר, שיתוף פעולה מעמיק יותר עם חברות ישראליות מובילות, וקידום יוזמות STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) בעלות השפעה רחבה, הבונות את הכישרונות החיוניים ליכולת ההגנה העתידית של ישראל. אנו גאים לפתח את השותפויות הללו ולספק ביטחון לטווח ארוך, תוך חדשנות טכנולוגית והבאת ערך כלכלי למדינת ישראל".