הגורמים שישפיעו על מחיר הנפט ב-2008
במהלך השנה האחרונה זינק מחיר הנפט בכ 50%. בחודש ינואר עמדו מחירי הנפט סביב רמות ה-60 דולר לחבית ואילו כיום עומד מחיר הנפט מעל רמות ה-90 דולר. עליית מחיר הנפט בחודשים האחרונים הכתה את התחזיות הפרועות ביותר של תחילת השנה. רבים חזו כי הנפט יצור פסגה חדשה ביחס לרמות השיא של שנת 2006, אך מעטים סברו כי יגיע כל כך קרוב לתמחור בן שלוש ספרות. יש לציין כי מהלכיו של הנפט בשנה האחרונה היו מהירים יותר ונרחבים יותר ביחס לשנים הקודמות: מחיר הנפט זינק ב-15 דולר תוך חמישה שבועות ברבעון השלישי וברבעון הרביעי בכ-20 דולר באותו פרק זמן.
ב-21 לחודש נובמבר האחרון נסחרה חבית נפט ברמות השיא של כל הזמנים מאז החלה להסחר ב-NYX ברמה של 99.3 דולר לחבית מרמת השפל של 50 דולר באמצע ינואר שינוי שכ-100% בקירוב. לבעלי הזיכרון הקצר שביניינו בשנת 2002 ניסחרה חבית הנפט מתחת לרמת ה-20 דולר . העליה הדרמטית בשער הנפט נבעה משילוב של מספר גורמים עיקריים, החששות מירידות במלאי הנפט בארה"ב לקראת עונת החורף הקרבה, הימצאותו של השטר הירוק ברמות השפל של השנים האחרונות ,נתוני צמיחה מרשימים מכיוונן של המדינות המתפתחות בכלל וסין בפרט ומתיכות גיאופוליטית סביב תוכנית האטום האירנית.
לאחר שכבש את שיא כל הזמנים, איבד הנפט כ-15% מערכו וצלל לרמה של 85.8 דולר תוך שבועיים, משכשל בפרצת הרמה הפסיכולוגית של 100 דולר לחבית. לאחר צלילה זאת, גילה השוק העולמי עצבנות רבה והמסחר המשיך להתאפיין בתנודתיות גבוהה.
בחודשים האחרונים אנו חובים תנודתיות בכלל השווקים הפיננסים הנובעת מקושי בהערכת השפעותיו של משבר שוק המשכנתאות המשני בארה"ב וחומרתו של מחנק האשראי. הבנקים המרכזיים ובראשם הפדרל ריזרב נקטו מספר צעדים בכדי להגדיל את הנזילות בשווקי האשראי ולהניע את השווקים קדימה, אולם, לא מנעו את עידכון תחזיות הצמיחה לשנת 2008 מטה. החשש מפני האטה כלכלית בארה"ב, הצורכת כרבע מכלל כמות הנפט המיוצרת בעולם, אשר תגרור האטה בכלכלה הגלובלית ותוביל לצניחה בביקושים לנפט היוותה את הסיבה העיקרית לירידות האחרונות.
מתיחות גיאופוליטית מתמשכת במזרח התיכון הכוללת את תוכנית הגרעין באיראן ,שקיעתה של ארה"ב בבוץ הערקי וכמובן הסכסוך הישראלי פלשתינאי לא נותנים גם הם מנוח לסוחרי הנפט. חרחורי מלחמה או פעולה צבאית נירחבת מעלים חששות בנוגע לאספקת הנפט הסדירה מכיוון יצרניות הנפט הגדולות כדוגמאת איראן אשר עשויה לנסות ולפגוע בערב הסעודית בעלת בריתה של ארה"ב. ערב הסעודית ואיראן ניצבות ברשימת חמש יצרניות הנפט הגדולות בעולם. זליגה של משבר צבאי למדינות ערב נוספות עשויה לפגוע משמעותית בהספקה הסדירה של הזהב השחור ולהזניק את מחירו מעלה.
הלאמת שדות הנפט של החברות הזרות בוונצואלה חלפה מבלי לגרום זעזועים חריגים. בהינתן אופיו הביריוני של הוגו שבס נשיא וונצואלה אנו עוד צפויים להפתעות. יש לציין כי מדינות כדוגמת איראן וונצואלה מצליחות לממן את משא התעמולה שלהן כנגד ארה"ב בזכות מחירי הנפט הגבוהים אשר מהווים חלק ניכבד מהכנסות מדינותיהם.
מהם הגורמים הצפויים להשפיע על מחיר הנפט בשנת 2008?
אחד מהפרמטרים המשפיעים ביותר על מחיר הנפט בשנת 2008 הינו שיעור צמיחתן של המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו. בהינתן המשך הגידול בצריכת האנרגיה ובבקושים לנפט יתקשו התשתיות המיושנות של מדינות היצוא העיקריות, אשר על פי ההערכות מצויות בקצה גבול יכולת היצור, לעמוד בביקושים הגואים.בהינתן ארועי האקלים החריגים של השנים האחרונות, חורף קשה מהממוצע במדינות המערב עשוי גם הוא לדחוף את מחירי הנפט מעלה. שער הדולר מהווה גורם משמעותי נוסף ובמידה ויחזור להיחלש, עשויות היצואניות, לדחוף את מחירי הנפט מעלה, בכדי לקזז את ההפסדים שייווצרו מהשחיקה בערכו הריאלי.
ארגון אופ"ק, האחראי על כ 45% בקירוב מסה"כ היצור העולמי של הנפט וחלקו במסחר עומד על 54%, מודע לכך שמחיר גבוהה מדי עשוי להפחית את הביקוש כתוצאה מהפיכת שימוש באנרגיות אלטרנטיבות לכדאיות פיתוחים של אנרגיות חלופיות צוברים תנופה והופכים פרקטיים יותר מיום ליום וכן גם היעול בשימוש בנפט. כמו כן,במידה וגם המדינות המתפתחות ובראשן סין והודו יורידו הילוך אנו צפויים לראות את הנסיגה במחירי הנפט צוברת תאוצה. גם פיתרון מפתיע לאחד מהמשברים במזרח התיכון יסייע להורדת סף המתיחות בשוק הנפט וללחוץ את מחירו מטה.
לסיכום, במידה ולא תחריף המתיחות הגיאופוליטת באזורינו, ההאטה בכלכלה העולמית בשנת 2008, אשר ניראת כבלתי נמנעת נכון לרגע זה, תכריע את הכף. עד לאן ירד מחיר הנפט יותנה גם במהלכו של הדולר וסביר כי ככל שיתחזק השטר הירוק אנו נחזה ברמות נמוכות יותר של מחיר הנפט.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
