היקף הנזקים לחברות כתוצאה מהפרת זכויות קניין רוחני בישראל נאמדים בכ-2 מיליארד שקל, והפגיעה בהכנסות המדינה נאמדת בכ-370 מיליון שקל. כך עולה מנתונים המתפרסמים היום (ג') לקראת הכנס השנתי של הפורום הישראלי לקניין רוחני, על-ידי איגוד לשכות המסחר.

בפורום, שהוקם במסגרת איגוד לשכות המסחר לפני כשנתיים, חברים ה-BSA (ארגון חברות התוכנה); הפדרציה לתקליטים וקלטות; אלי"ס - אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (קולנוע); איגוד חברות הזרעים והריבוי הצמחי בישראל; ופארמה ישראל (איגוד חברות התרופות המבוססות מחקר ופיתוח).

מדיניות מסורבלת

בדו"ח השנתי שמפיק הפורום, ונערך על-ידי ד"ר מאיר פ. פוגטש מאוניברסיטת חיפה, עולה כי אין כיום בישראל כל התייחסות פורמאלית ומעשית לגבי האופן שבו יש להתוות מדיניות של קניין רוחני וליישמה בפועל. "ריבוי הגורמים הממלכתיים אשר עוסקים בתחום הקניין הרוחני בישראל, כפילות בפעילות באותם תחומים, העדר מטרות מוגדרות ומנדט לא ברור, כל אלה יוצרים מצב, שבו מדיניות קניין רוחני בישראל הינה בלתי ברורה, חלקית, ובלתי עקבית", מצויין בדו"ח.

לדברי גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל, האתגר כיום בעולם הקניין הרוחני הוא בקביעת מדיניות. "הדרך לטפל בהגנה על היוצרים המקוריים ובכלל זה תעשיית התרופות מבוססות מו"פ, הוא בפיתוח תפיסה מקיפה ושלמה".

החמרה בהיקף הנזקים

לדברי מוטי אמיתי, מנהל אכיפה בפדרציה לתקליטים וקלטות, בשנה האחרונה הוחמר באופן משמעותי הנזק שנגרם לתעשיית המוסיקה בארץ ומהעולם. החמרה שנובעת בעיקר מהתעצמות תופעת ההורדות הבלתי חוקיות באינטרנט. מנתוני הפדרציה עולה שכ-98% מכלל ההורדות באינטרנט בישראל, בתחום המוסיקה, הינן בלתי חוקיות. זאת ועוד, תופעת התקליטורים המזויפים עדיין ממשיכה "לשגשג", וכיום כ-35% מכלל התקליטורים שנמכרים בישראל הינם מזויפים. אמיתי מעריך את הנזקים הנגרמים לתעשיית המוסיקה בכ-120 מיליון שקל בשנה.

עגורצקי מוסיף, כי "הפגיעה הכספית בתעשיית תרופות המקור בישראל כתוצאה מרמת ההגנה הבלתי מספקת של דיני הקניין הרוחני בישראל מוערכת בלמעלה מ-330 מיליון דולר בשנה, ללא תכנון לטווח ארוך ההתדרדרות בהפרות קניין רוחני רק תימשך".

יצחק כהן, מנכ"ל א.ל.י.ס, ציין כי מצב הפיראטיות עדיין חמור, כאשר רמת הפיראטיות בישראל בתחום הסרטים עומדת על 40% לעומת מדינות מערביות שם רמת הפיראטיות נעה בין 10%-15% בלבד. "השפעת ההורדות הבלתי חוקיות מהאינטרנט אף החמירה את המצב בכך שסרטים שמוקרנים בבתי קולנוע ניתנים להורדה באינטרנט, לעיתים עוד לפני הקרנתם, ולאחר מכן מופצים בשווקים". להערכתו, הנזק שנגרם לתעשיות הקולנוע מגיע לכ-170 מיליון שקל בשנה.

נפגעות נוספות מהפרת זכויות יוצרים של קניין רוחני הן חברות הזרעים והריבוי הצמחי בישראל. אלו משקיעות שנים רבות בפיתוח זני זרעים חדשים אך נפגעות מהפרות שונות. המחיר שתעשייה זו משלמת נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

תעשיית התוכנה: אובדן של 400 מיליון שקל

עו"ד נעמי אסיא, נציגת ארגון BSA בישראל, מסרה כי, דו"ח BSA האחרון שנערך ע"י חברת IDC והתפרסם בחודש מאי השנה קובע כי רמת הפיראטיות בתוכנה בישראל עמדה בשנת 2006 על 32%, המייצגים אובדן של 400 מיליון שקל לתעשיית התוכנה.

לדברי אסיא: "אנו מעריכים את המאמצים הנעשים בשנים האחרונות בישראל בתחומי החקיקה והאכיפה, עם זאת, המצב בישראל בו כל תוכנה שלישית בה נעשה שימוש אינה חוקית והיקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה שגדל באופן משמעותי, עדיין רחוק מלהיות משביע רצון".

בנוסף, מחקר IDC שנערך עבור ה-BSA בדצמבר 2005 קובע כי צמצום של 10% בתופעת פיראטיות התוכנה בישראל עשוי ליצור 3,800 מקומות עבודה חדשים בתעשיית ה-IT (טכנולוגיית המידע), לחולל צמיחה כלכלית בהיקף של כ-850 מיליון דולר, ולהגדיל את ההכנסות ממסים בכ-400 מיליון דולר.

איגוד לשכות המסחר:ההגנה על זכויות יוצרים עדיין כושלת

לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כל הנתונים שהועלו על-ידי נציגי הפורום לקניין רוחני מעלים תמונת מצב עגומה, לפיה ההגנה על זכויות יוצרים בישראל עדיין כושלת, בלתי מלאה ובלתי מקיפה. "אכיפה, כשלעצמה, היא צעד חשוב, אבל חייבים לשלבה יחד עם חינוך, הסברה העמקת המודעות של הציבור".

"תחומי הסמכות בנושא הקניין הרוחני פזורים בין משרדי הממשלה ואין תאום ביניהם. למשל במשטרה ישנה יחידה מצומצמת לטיפול בנושא. כל אלה מחייבים תיקון מיידי", מוסיף לין.