הפרת זכויות יוצרים עולה למדינה כ-370 מיליון שקל
היקף הנזקים לחברות כתוצאה מהפרת זכויות קניין רוחני בישראל נאמדים בכ-2 מיליארד שקל, והפגיעה בהכנסות המדינה נאמדת בכ-370 מיליון שקל. כך עולה מנתונים המתפרסמים היום (ג') לקראת הכנס השנתי של הפורום הישראלי לקניין רוחני, על-ידי איגוד לשכות המסחר.
בפורום, שהוקם במסגרת איגוד לשכות המסחר לפני כשנתיים, חברים ה-BSA (ארגון חברות התוכנה); הפדרציה לתקליטים וקלטות; אלי"ס - אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (קולנוע); איגוד חברות הזרעים והריבוי הצמחי בישראל; ופארמה ישראל (איגוד חברות התרופות המבוססות מחקר ופיתוח).
מדיניות מסורבלת
בדו"ח השנתי שמפיק הפורום, ונערך על-ידי ד"ר מאיר פ. פוגטש מאוניברסיטת חיפה, עולה כי אין כיום בישראל כל התייחסות פורמאלית ומעשית לגבי האופן שבו יש להתוות מדיניות של קניין רוחני וליישמה בפועל. "ריבוי הגורמים הממלכתיים אשר עוסקים בתחום הקניין הרוחני בישראל, כפילות בפעילות באותם תחומים, העדר מטרות מוגדרות ומנדט לא ברור, כל אלה יוצרים מצב, שבו מדיניות קניין רוחני בישראל הינה בלתי ברורה, חלקית, ובלתי עקבית", מצויין בדו"ח.
לדברי גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל, האתגר כיום בעולם הקניין הרוחני הוא בקביעת מדיניות. "הדרך לטפל בהגנה על היוצרים המקוריים ובכלל זה תעשיית התרופות מבוססות מו"פ, הוא בפיתוח תפיסה מקיפה ושלמה".
החמרה בהיקף הנזקים
לדברי מוטי אמיתי, מנהל אכיפה בפדרציה לתקליטים וקלטות, בשנה האחרונה הוחמר באופן משמעותי הנזק שנגרם לתעשיית המוסיקה בארץ ומהעולם. החמרה שנובעת בעיקר מהתעצמות תופעת ההורדות הבלתי חוקיות באינטרנט. מנתוני הפדרציה עולה שכ-98% מכלל ההורדות באינטרנט בישראל, בתחום המוסיקה, הינן בלתי חוקיות. זאת ועוד, תופעת התקליטורים המזויפים עדיין ממשיכה "לשגשג", וכיום כ-35% מכלל התקליטורים שנמכרים בישראל הינם מזויפים. אמיתי מעריך את הנזקים הנגרמים לתעשיית המוסיקה בכ-120 מיליון שקל בשנה.
עגורצקי מוסיף, כי "הפגיעה הכספית בתעשיית תרופות המקור בישראל כתוצאה מרמת ההגנה הבלתי מספקת של דיני הקניין הרוחני בישראל מוערכת בלמעלה מ-330 מיליון דולר בשנה, ללא תכנון לטווח ארוך ההתדרדרות בהפרות קניין רוחני רק תימשך".
יצחק כהן, מנכ"ל א.ל.י.ס, ציין כי מצב הפיראטיות עדיין חמור, כאשר רמת הפיראטיות בישראל בתחום הסרטים עומדת על 40% לעומת מדינות מערביות שם רמת הפיראטיות נעה בין 10%-15% בלבד. "השפעת ההורדות הבלתי חוקיות מהאינטרנט אף החמירה את המצב בכך שסרטים שמוקרנים בבתי קולנוע ניתנים להורדה באינטרנט, לעיתים עוד לפני הקרנתם, ולאחר מכן מופצים בשווקים". להערכתו, הנזק שנגרם לתעשיות הקולנוע מגיע לכ-170 מיליון שקל בשנה.
נפגעות נוספות מהפרת זכויות יוצרים של קניין רוחני הן חברות הזרעים והריבוי הצמחי בישראל. אלו משקיעות שנים רבות בפיתוח זני זרעים חדשים אך נפגעות מהפרות שונות. המחיר שתעשייה זו משלמת נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה.
תעשיית התוכנה: אובדן של 400 מיליון שקל
עו"ד נעמי אסיא, נציגת ארגון BSA בישראל, מסרה כי, דו"ח BSA האחרון שנערך ע"י חברת IDC והתפרסם בחודש מאי השנה קובע כי רמת הפיראטיות בתוכנה בישראל עמדה בשנת 2006 על 32%, המייצגים אובדן של 400 מיליון שקל לתעשיית התוכנה.
לדברי אסיא: "אנו מעריכים את המאמצים הנעשים בשנים האחרונות בישראל בתחומי החקיקה והאכיפה, עם זאת, המצב בישראל בו כל תוכנה שלישית בה נעשה שימוש אינה חוקית והיקף הנזק הכספי ליצרניות התוכנה שגדל באופן משמעותי, עדיין רחוק מלהיות משביע רצון".
בנוסף, מחקר IDC שנערך עבור ה-BSA בדצמבר 2005 קובע כי צמצום של 10% בתופעת פיראטיות התוכנה בישראל עשוי ליצור 3,800 מקומות עבודה חדשים בתעשיית ה-IT (טכנולוגיית המידע), לחולל צמיחה כלכלית בהיקף של כ-850 מיליון דולר, ולהגדיל את ההכנסות ממסים בכ-400 מיליון דולר.
איגוד לשכות המסחר:ההגנה על זכויות יוצרים עדיין כושלת
לדברי אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כל הנתונים שהועלו על-ידי נציגי הפורום לקניין רוחני מעלים תמונת מצב עגומה, לפיה ההגנה על זכויות יוצרים בישראל עדיין כושלת, בלתי מלאה ובלתי מקיפה. "אכיפה, כשלעצמה, היא צעד חשוב, אבל חייבים לשלבה יחד עם חינוך, הסברה העמקת המודעות של הציבור".
"תחומי הסמכות בנושא הקניין הרוחני פזורים בין משרדי הממשלה ואין תאום ביניהם. למשל במשטרה ישנה יחידה מצומצמת לטיפול בנושא. כל אלה מחייבים תיקון מיידי", מוסיף לין.
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
