אדוונטק: eXeed של סם סומך נכנסת לשותפות ב-ActionBase
חברת התוכנה אדוונטק הודיעה על כניסתה של קבוצת המשקיעים eXeed Technology בראשותו של סם סומך לשותפות בחברה הבת ActionBase. בשלב הראשון תשקיע אקסיד השקעה של 400 אלף דולר, ובהמשך מתוכנן גיוס נוסף בהיקף של מיליוני דולרים מקרנות הון סיכון. סומך, ייזם סדרתי שמכר לפני כחצי שנה את חברת הסטארט-אפ אייטמפילד (ItemField) לאינפורמטיקה, תמורת כ-50 מיליון דולר, ימונה ליו"ר פעיל ב-ActionBase.
חברת ActionBase מפתחת ומשווקת כלי לניהול סיכומי פגישות ומעקב אחר החלטות ומשימות בארגון. עד היום הותקנה התוכנה, בכ-170 ארגונים מהמובילים במדינה ביניהם צה"ל, התעשייה האווירית, בנק המזרחי, סלקום, אל-על, חברת החשמל, מקורות ועוד. בשנת 2006 הסתכמו מכירות המוצר בכ-4 מיליון שקלים.
לאחרונה החלה אדוונטק לשווק את המוצר בבריטניה, גרמניה ,שוויץ ובלגיה. המוצר משווק בין היתר על ידי שותפים עסקיים של מיקרוסופט ברחבי העולם, כשבכוונת eXeed Technology לגייס השקעה נוספת שתאפשר ל- ActionBase לפרוץ לשווקים הבינלאומיים.
זאב ינאי, מנכ"ל אדוונטק, ציין כי חטיבות SAP ומיקרוסופט של אדוונטק מבצעות פרויקטים מעניינים שבהם נקשרים יישומי ActionBase לפורטלים הן של מיקרוסופט והן של SAP, ואולם המעבר לשווקי חו"ל מחייב גיוס כוחות נוספים שיוכלו לסייע הן בהון, והן מניסיונם. האנשים שצרפנו ידועים בקשריהם עם החברות הרב לאומיות והם יוכלו לסייע ל-ActionBase לא רק בהשקעה כספית אלא גם בהתוויית הכיוונים ויצירת הקשרים". ינאי הוסיף כי אדוונטק תמשיך לשווק את מוצרי ActionBase בישראל.
סם סומך, היו"ר הנכנס של ActionBase: "נבצע Restart לחברה שיש לה טכנולוגיה מעניינת וחזון של שימוש בטכנולוגיות WEB 2.0 בתוך ארגונים גדולים למימוש תהליכים עסקיים (Workflow) שנבנים על ידי אנשי עסקים בלי צורך באנשי IT. הדבר מאפשר גמישות רבה יותר לאנשי העסקים ויקל על ניהול התהליכים העסקיים, ומעקב ביצוע אחר משימות, מעקב שהוא הכרחי לארגונים בינוניים וגדולים. אחת המשימות שלנו תהיה למנף את הצלחת החברה בישראל ולממש אותה בכל העולם".
דן גרוס, מנכ"ל ActionBase שיהפוך לנשיא החברה, ציין כי בימים אלה יצאה לשוק הגרסה החדשה של התוכנה המשתלבת בסביבת מיקרוסופט ובין לקוחות הגרסה החדשה נמנים ארגונים כגון אמדוקס, טקסס אינסטרומנט, ועוד בנוסף ל-170 הלקוחות הארגוניים שיש לחברה מגרסאותיה הקודמות. "סם סומך ידוע בהיותו יזם סדרתי, שגילה בעבר חברות אחדות שלהן טכנולוגיה מדהימה, ניהל אותם והוביל אותם להצלחה.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
