לשכות המסחר: עלות יום שביתה במשק כ-500 מיליון שקל

אוריאל לין: "אין הצדקה לפגוע בציבור רחב של משלמי מסים בגלל שהרשויות המקומיות אינן משלמות שכר לעובדיהן". איגוד לשכות המסחר קורא לשר הפנים להפעיל את סמכותו ולהקים ועדה לכל רשות מקומית שאינה משלמת את שכר עובדיה במועד
עפרה ברון |

"אין הצדקה לפגוע בציבור רחב של משלמי מסים בגלל שהרשויות המקומיות אינן משלמות שכר לעובדיהן. הדרך לפתור את בעיית עובדי הרשויות אינה על-ידי שביתה". כך אמר היום אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, על כוונת ההסתדרות הכללית להכריז על שביתה במגזר הציבורי.

לדברי לין, תמיד יש מקום לבחון את המידתיות ואת הנזק שנגרם למשק ולצדדים שלישיים שאינם מעורבים כלל בסכסוך, כמו השכבות החלשות הנזקקות לשירותי המוסד לביטוח לאומי ולשירות התעסוקה".

מבדיקת האיגוד עולה, כי עלות יום השביתה למשק נאמדת בכ-500 מיליון שקל, (לא כולל בנקאות, בריאות, חשמל ומים).

איגוד לשכות המסחר תומך בעמדת ההסתדרות לפיה יש להטיל אחריות אישית וישירה על ראשי הרשויות המקומיות, שאינם מבצעים את מחויבותם בהתאם לחוק. "אסור ליטול את האחריות מהרשויות המקומיות ולהעבירה לפתחה של הממשלה. זו בדיוק הדרך שתעודד את המשכו של ניהול כושל והסתלקות הרשויות מכל אחריות, כאשר כישלונם מגולגל על הקופה הציבורית ועל הציבור הרחב", הדגיש לין.

צבי עמית, יו"ר ועדת העבודה באיגוד לשכות המסחר הוסיף ואמר כי "אין הצדקה לשביתה. המדובר ברשויות מקומיות שחרגו מתקציביהן, בניגוד להנחיות חוזרות ונשנות, ולאורך שנים, של משרד הפנים. לא יתכן שגופים לא יעילים, החורגים מתקציבם, מפילים את הנטל על הממשלה ופוגעים בכיסם של ציבור משלמי המסים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


משרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמשמשרד אורבך הלוי, צילום: תומר שמש

מה מניע עיצוב משרד ב-5,000 שקל למ"ר?

מצד אחד משקיעים יותר מאי פעם בעיצוב משרדים, מצד שני מודל העבודה מהבית פופולרי יותר מאי פעם- במה חברות צריכות להשקיע כשהן באות לעצב משרד?

אורי הלוי |

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.

 

למרות ההצפה, לשוק יש חוקיות ברורה: בניינים ממותגים, יוקרתיים, חדשניים ובעלי נגישות תחבורתית גבוהה ימשיכו להוביל את הביקושים למשרדים אלה כאשר העלות עבור עיצוב משרד יוקרה כבר עלה מעל ל-5,000 שקל למטר רבוע . סוגיה נוספת היא מיקום המשרד, כאשר מיקום בנקודת מפתח, קרבה לרכבת ישראל או לקווי הרכבת הקלה וסביבת עירוב שימושים ושירותים מעניקים לבניינים יתרון משמעותי.

שוק המשרדים, בניגוד לשוק המגורים, תמיד פעל בגלים. אין בו קו צמיחה אחיד או יציב, אלא תנועות חדות שנובעות ממבנה הכלכלה, מהחלטות רשויות ומהשינויים בתרבות העבודה. כיום אנו נמצאים באחת הנקודות המשמעותיות ביותר שידע התחום בשנים האחרונות: היצף בשטחי משרדים לצד אי־ודאות מתמשכת.

הפרקטיקה משתנה: איך מתכננים היום משרדים?

כאן נכנס העולם שלנו, עולם התכנון האדריכלי. כיום, בין אם מדובר בחברות ענק אסטרטגיות כמו Google, NVIDIA, הרצוג פוקס נאמן, יגאל ארנון ובין אם במשרדים בינוניים או קטנים בגודל של  עד 1,000 מ"ר- עולה השאלה המרכזית: מה היחס בין מספר העובדים לבין מספר עמדות העבודה?

כך למשל, חברת Google בחרה להעביר את משרדיה במיקום אסטרטגי שקרוב יותר לתחנת הרכבת, שינוי של 300 מטר שהיה שווה מבחינתם השקעה לוגיסטית ותקציבית למגדל TOHA 2. דוגמא שמדגישה היטב את החשיבות של נגישות ויעילות, שהפכו לשיקול מרכזי בבחירת משרד.

מתי יתרחש המפנה הבא וההיצע יקטן? אינני נביא. אך ברור שהגלים ימשיכו,  והשוק יתעדף תמיד את האיכותי והנחשק.

 

המודל של "עמדה לכל עובד" (1:1), כמו אצלנו באורבך־הלוי, כבר אינו ברירת המחדל. מי שעובד מהבית מספר ימים בשבוע יקבל לרוב עמדה חמה, ללא שם וללא קיבוע. זה מאפשר תכנון יעיל יותר, גמיש יותר וחסכוני יותר בשטח.