גלי אליוט
התיאוריה בנויה על בסיס ההנחה כי השוק אינו לחלוטין משוכלל, כתוצאה מכך מחירים אינם משתנים
באופן אקראי אלא שבמידה רבה הם פונקציה של התנהגות צרכנים ולכן ניתן לחזות אותם.
עיקרון בסיסי נוסף הוא שלכל תנועת מחירים יש תנועה נגדית, תגובת נגד. מכאן שהמחירים נעים בשני סוגי גלים: עם המגמה ותיקון נגדי.
יש במודל 5 גלים עם המגמה ו-3 גלי תיקון
• גל 1: (גל מגמה) שוק עולה
המחירים עולים באופן יחסי ע"י מספר לא גדול של שחקנים הקונים מטבע ודוחפים את המחיר למעלה .
• גל 2: (גל תיקון)שוק יורד
לאחר עליה השחקנים מזהים שוק של קנית יתר ומממשים .המחירים יורדים אולם בד"כ המחירים לא נמוכים מתחילת הגל הראשון.
• גל 3: (גל מגמה) שוק עולה
לעיתים קרובות גל 3 הוא הארוך ביותר. זהו גל משמעותי כאשר מספר רב של שחקנים רואים בנקודת שפל 2 הזדמנות כניסה ומעלים את השוק גבוהה מעל נקודת שיא 1 .
• גל 4: ( גל תיקון) שוק יורד
שחקנים מרגישים כי הם מיצו במידה רבה את המהלך וממשים רווחים ,השוק יורד.אולם נשארו עדיין שחקנים בפוזיציה לכן המחירים לא יורדים נמוך מידי.כך לא יורדים המחירים נמוך מנקודה 1.
• גל 5: (גל מגמה)שוק עולה
מייצג את סוף המהלך. המשקעים נוטים להיכנס לשוק עכשיו לא כתוצאה מניתוח טכני/בסיסי אלא יותר "חמדנות העדר".המחירים הגבוהים ביותר מתחילת מהלכי גלי המגמה והתיקון. ואינדיקאטורים שונים כגון RSI יאותתו על מצב קניית יתר .
A-B-C גלי תיקון.
• גל A : גל תיקון יורד
בד"כ יופיע תחילה גל A כתיקון למהלך. במידה והוא נפתח ל5 תתי גלים עלול לרמז כי מתפתחת
מגמה חדשה .
• גל B : גל תיקון עולה
מאפשר מימוש רווחים,בעיקר לסוחרי טווח קצר בכדי לסגור פוזיציות .
• גל C : גל תיקון יורד
אישור לסיום המהלך.לעיתים קרובות הגל ירד לאזור גל 3 כגל תמיכה אפשרי ובכך יסתיים המהלך .
עקרונות מסיעים לאיתור גלי אליוט.
נושא ספירת הגלים הוא קשה וסובייקטיבי. בכדי להקל ניתן להצביע על מספר "כללי אצבע":
• גל 2 לא נמוך מגל 1
• גל 4 לא נמוך מגל 1
• גל 3 לא הקצר ביותר מבין 1:3:5 ובד"כ יהיה הארוך ביותר.

"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
- סמוטריץ’: “אין כוונה לפגוע בהטבות המס בקרנות ההשתלמות”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
