הזווית של אזולאי: על מה שיחלץ אותנו מה"חור השחור"?
בתחילת המלחמה הצהיר הרמטכ"ל, כי המערכה שעומדת להתרחש "תחזיר את לבנון עשרים שנים לאחור". לפי דיווחי העיתונים בימים האחרונים נראה, כי דווקא ישראל היא זו שחוזרת כמה שנים לאחור. לפחות מהבחינה של ניהול המדיניות הכלכלית.
מערכת הביטחון כבר זכתה לקבל כשני מיליארד שקל בעקבות המלחמה, וכעת היא דורשת חמישה מיליארד שקל נוספים בתקציב של השנה הבאה. שאר השרים מבינים גם הם את חולשתם של הנושאים בהנהגת המדינה, וכעת הדרישות לתוספת תקציב ב-2007 נאמדות ב-20 מיליארד שקל. בהנחה שרוב דרישות התקציב הן לא יותר מגחמות פופוליסטיות, דווקא דרישות התקציב של משרד הביטחון הן מקוממות במיוחד.
מערכת הביטחון טוענת בימים האחרונים, כי המחסור בתקציבים הוא זה שגרם לכמה מהתקלות במהלך המלחמה שעל כמה מהן נמנו מחסור חמור בציוד, מזון (!!!) ודברים אלמנטריים נוספים.
רוב הציבור ששומע את הטענות מתחיל לפקפק בנחיצותו של הקיצוץ בתקציב הביטחון, ומי יהיה האמיץ שיוותר על בטחונו בשביל כמה שקלים?
על מנת לנסות ולהשתמש בכמה שפחות מונחים דמגוגיים, החלטנו לנסות ולדלות כמה נתונים על תקציב הביטחון מתוך האתר של משרד האוצר. נחסוך לכם את הטרחה. חוץ מ"התפתחות ביצוע תקציב הגמלאות של משרתי הקבע" ו "התפלגות מימוש קרן הפיקדון" לא תמצאו כלום.
דהיינו, "חור שחור".
חוץ מכמה יחידי סגולה, אף אחד במדינה אינו יודע כיצד מחולק התקציב, מה השימוש של כל שקל מתוך 45 מיליארד השקלים ומי מחליט על החלוקה. כל ניסיון שנעשה במהלך השנים האחרונות להבין את השימושים שעושה מערכת הביטחון בכספים נהדף על ידי המערכת, בטענה שהיא אינה יכולה לחשוף את חלוקת התקציבים מטעמים ביטחוניים. אפילו ונניח שטענה זו נכונה, היא בוודאי אינה יכולה להסתיר את העובדה שמחסור באפודים, פנסים, מזון ומים וכו' קשור יותר בניהול תקציב לקוי מאשר בהיקף תקציב כולל.
הטענה מקוממת, גם לאור העובדה שההוצאה הביטחונית בעשר השנים האחרונות עלתה מ-16.4% ל-18% מהתקציב.
יתכן שחלוקה של תקציב הביטחון, או חלקה לפחות צריכה להישאר חסויה, אולם היא צריכה להיות מפוקחת על ידי גורמים כלכלים מקצועיים כדי שאלו יתנו את דעתם על הכלכליות של כל תקציב, אגף ביטחוני וכו'.
במקביל, ניתן למצוא מידה רבה של צדק בעמדותיהם של "מורדי העבודה" החדשים, שמתנגדים לקיצוץ בתקציב לטובת תקציב הביטחון, מאחר ובכך משתנים סדרי העדיפויות שנקבעו עם הקמת הממשלה.
הסיבה העיקרית שבגללה חשוב שרמת החוב הכולל של ישראל תרד היא שיהיה ביכולתו של האוצר לנקוט בפעולה אנטי מחזורית, כל אימת שהמדינה המיוחדת שלנו נקלעת למצב חירום.
בחודש האחרון כתבתי כמה פעמים על כך שאת המערכה האחרונה ניתן יהיה לממן מעודפים שהצטברו בקופת המדינה, ולכן לא ברור מדוע נחוץ כעת לקצץ בתקציב. מה גם, שהולך ומתברר, כי לפחות הנזקים הישירים של המלחמה הם קטנים ממה שהעריכו.
אל להם לקברניטי המדינה לשנות כעת את סדרי העדיפויות שנקבעו בעת שכוננה בשל המלחמה. הנושא החברתי - לא רק שאסור שיירד מסדר היום, אלא אף ראוי להעמידו בראש הסולם. מי שתוהה לגבי מה ש"דוחף" את תושבי הצפון להגזים בהערכת נזקיהם, ראוי שיבין כי לראשונה מזה שנים, תושבי האזורים האלו זוכים לתשומת לב מצד הרשויות וזו ניתנת בנסיבות טרגיות.
הנושא שראוי להעמידו בראש סולם העדיפויות הינו החינוך.
מזה כשש שנים ההוצאה הלאומית לחינוך בישראל נמצאת כמעט באותה רמה מזה כשש שנים. מאחר וכלכלת ישראל נשענת ברובה על יצוא ידע, בין אם זה מיכון או בין אם זה טכנולוגיה, הדרך היחידה לשמר את מגמת השיפור בישראל היא להגדיל באופן משמעותי את תקציב החינוך למרות שההוצאה הלאומית על חינוך בישראל היא מהגבוהות בעולם (מה שמחייב כנראה רפורמה גם במשרד החינוך). רק כך תצליח ישראל לשמור על מעמדה כמעצמה טכנולוגית ובכך למנוע את התופעה הרעה של בריחת מוחות.
תמיד יש מקום לאופטימיות, אולם במדינה שבה שר המשפטים מואשם במעשה מגונה, הנשיא נחשד באונס (!!!) וחלוץ מכבי חיפה אומר לאחר תיקו עם ליברפול - "קרענו להם את הצורה", לא נתפלא אם דרישותיו של משרד הביטחון יזכה לתוספת תקציבית, מה שיחזיר אותנו עשרים שנים לאחור.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
