הזווית של אזולאי: כתבים זבי חוטם ומגישות "חברתיות"

עידן אזולאי כועס על העיתונות ועל זרם ה"העצות" הבלתי פוסק לאלו שנפגעו כלכלית מהמלחמה

זמן קצר לאחר שפרסם נתניהו את תוכניתו הכלכלית, בהיותו שר האוצר, פורסמו נתוני אבטלה שהיו באותה תקופה לא מחמיאים במיוחד לממשלה (הרי בשביל זה יזמו את התוכנית הכלכלית).

העיתונות הכלכלית לא היססה והתנפלה על הנתונים כמוצאת שלל רב. כתבים כלכליים זבי חוטם מתחנות רדיו צבאיות, לצד מגישות "חברתיות" (חברתי – כינוי לאנשים נחמדים שלא מבינים כלום בכלכלה אבל מאוד משתדלים לדבר בשמם של אנשים נחמדים לא פחות), דיווחו מייד על כישלונה של התוכנית הכלכלית ועל כך שספק אם הציבור ייהנה מפירותיה אי פעם.

למה נזכרתי דווקא היום בדיווח על "כישלונה" של תוכנית נתניהו? מפני שהעיתונות הכלכלית וגם הלא – כלכלית מתנהגת לעיתים קרובות מידי ככזו שתעוט על כל סיפור, תנפח אותו למימדים לא רציונליים, תסיק מסקנות (או יותר נכון, תשפוט) לחומרה, ואם בסופו של יום גם אם יתברר כי הסיפור אינו מבוסס, היא פשוט תניח לו להתפוגג מעצמו מבלי להתנצל.

כך גם עם סיפור הרמטכ"ל. עוד לא נודעו כל הפרטים וכבר כל נושא עט מרגיש עצמו פרשן פוליטי/מדיני/צבאי/משפטי שחובה עליו לחוות דעה.

אפרופו סיפור הרמטכ"ל, בשעות האחרונות (בוקר יום ה') מתברר כי זה האחרון ביקש שישיגו לו את סניף הבנק שלו כבר משעות הבוקר המוקדמות, כך שקצת קשה לטעון, כי מה שהטריד את מנוחתו בזמן הצהרים סוער היה תיק המניות שלו.

דרך אגב, אם הסניף הזה חזר לרמטכ"ל אחרי ארבע שעות, כמה זמן לוקח להם לחזור ללקוח רגיל?

וזה עוד לא הכל.

עוד לא הסתיימה המלחמה, וכבר החלו אמצעי התקשורת להציף אותנו בעצות לגבי מימון המלחמה. אחד מציע להטיל מס על תושבי המרכז והדרום (תושבי שדרות חייבים או פטורים?), השנייה מציעה לוותר על הרכב הצמוד (נו אז מה אם בעלי הרכב הצמוד הם גם אלו שבד"כ נושאים על גבם את מרבית נטל המס?) והאחר חושב שאי אפשר לקצץ בתקציבו של משרד הביטחון.

אף אחד מהמציעים לא נוטל על עצמו להציע הצעה מפורטת ומסודרת למימון המלחמה, אף אחד לא מסביר את ההשלכות של הגדלת המיסוי. הכל נישא על גבו של הפופוליזם הזול. כולם רוצים להראות בסדר עם החלשים, והדרך הכי קלה לעשות זאת, היא לפגוע ב"אגואיסטים"/"המניאקים האלה"/"הנצלנים האלה" שהמס השולי שלהם אינו שולי בכלל. אבל בינינו, מי המשוגע שיתנגד לעזור לחלשים?

הכל צריך לקרות מהר, מהר, אין זמן לכלום ואוי ואבוי אם התוצאות מבוששות להגיע.

זו גם הסיבה שהרבה אנשים מפסידים את כספם בבורסה. המושג "טווח ארוך" קיים רק בתיאוריה. אם המניה שרכש מאן דהו בבוקר לא מראה סימני עוצמה בצהריים, הוא כבר מוכר.

המשקיע המקומי הטיפוסי רוצה רווחים ועכשיו. ואם רכש המשקיע קרן או מניה שכשלה בנקודת זמן מסויימת, תסמכו על העיתונות שזו כבר תמרח את המנהל האחראי בזפת ונוצות ותטייל עימו ברחבי העיר.

למרות הסביבה והאזור שבו אנו חיים, אולי מוטב היה אם כל צעד היה נעשה עם קצת יותר מחשבה והתחשבות. מי שנתפס בקלקלתו ראוי שבושתו תתפרסם בכל מקום אפשרי. אבל על נושאי העט והמיקרופון מוטלת לא רק האחריות לדווח את האמת, אלא גם החובה לדווח את כולה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.