הזווית של אזולאי: כתבים זבי חוטם ומגישות "חברתיות"
זמן קצר לאחר שפרסם נתניהו את תוכניתו הכלכלית, בהיותו שר האוצר, פורסמו נתוני אבטלה שהיו באותה תקופה לא מחמיאים במיוחד לממשלה (הרי בשביל זה יזמו את התוכנית הכלכלית).
העיתונות הכלכלית לא היססה והתנפלה על הנתונים כמוצאת שלל רב. כתבים כלכליים זבי חוטם מתחנות רדיו צבאיות, לצד מגישות "חברתיות" (חברתי – כינוי לאנשים נחמדים שלא מבינים כלום בכלכלה אבל מאוד משתדלים לדבר בשמם של אנשים נחמדים לא פחות), דיווחו מייד על כישלונה של התוכנית הכלכלית ועל כך שספק אם הציבור ייהנה מפירותיה אי פעם.
למה נזכרתי דווקא היום בדיווח על "כישלונה" של תוכנית נתניהו? מפני שהעיתונות הכלכלית וגם הלא – כלכלית מתנהגת לעיתים קרובות מידי ככזו שתעוט על כל סיפור, תנפח אותו למימדים לא רציונליים, תסיק מסקנות (או יותר נכון, תשפוט) לחומרה, ואם בסופו של יום גם אם יתברר כי הסיפור אינו מבוסס, היא פשוט תניח לו להתפוגג מעצמו מבלי להתנצל.
כך גם עם סיפור הרמטכ"ל. עוד לא נודעו כל הפרטים וכבר כל נושא עט מרגיש עצמו פרשן פוליטי/מדיני/צבאי/משפטי שחובה עליו לחוות דעה.
אפרופו סיפור הרמטכ"ל, בשעות האחרונות (בוקר יום ה') מתברר כי זה האחרון ביקש שישיגו לו את סניף הבנק שלו כבר משעות הבוקר המוקדמות, כך שקצת קשה לטעון, כי מה שהטריד את מנוחתו בזמן הצהרים סוער היה תיק המניות שלו.
דרך אגב, אם הסניף הזה חזר לרמטכ"ל אחרי ארבע שעות, כמה זמן לוקח להם לחזור ללקוח רגיל?
וזה עוד לא הכל.
עוד לא הסתיימה המלחמה, וכבר החלו אמצעי התקשורת להציף אותנו בעצות לגבי מימון המלחמה. אחד מציע להטיל מס על תושבי המרכז והדרום (תושבי שדרות חייבים או פטורים?), השנייה מציעה לוותר על הרכב הצמוד (נו אז מה אם בעלי הרכב הצמוד הם גם אלו שבד"כ נושאים על גבם את מרבית נטל המס?) והאחר חושב שאי אפשר לקצץ בתקציבו של משרד הביטחון.
אף אחד מהמציעים לא נוטל על עצמו להציע הצעה מפורטת ומסודרת למימון המלחמה, אף אחד לא מסביר את ההשלכות של הגדלת המיסוי. הכל נישא על גבו של הפופוליזם הזול. כולם רוצים להראות בסדר עם החלשים, והדרך הכי קלה לעשות זאת, היא לפגוע ב"אגואיסטים"/"המניאקים האלה"/"הנצלנים האלה" שהמס השולי שלהם אינו שולי בכלל. אבל בינינו, מי המשוגע שיתנגד לעזור לחלשים?
הכל צריך לקרות מהר, מהר, אין זמן לכלום ואוי ואבוי אם התוצאות מבוששות להגיע.
זו גם הסיבה שהרבה אנשים מפסידים את כספם בבורסה. המושג "טווח ארוך" קיים רק בתיאוריה. אם המניה שרכש מאן דהו בבוקר לא מראה סימני עוצמה בצהריים, הוא כבר מוכר.
המשקיע המקומי הטיפוסי רוצה רווחים ועכשיו. ואם רכש המשקיע קרן או מניה שכשלה בנקודת זמן מסויימת, תסמכו על העיתונות שזו כבר תמרח את המנהל האחראי בזפת ונוצות ותטייל עימו ברחבי העיר.
למרות הסביבה והאזור שבו אנו חיים, אולי מוטב היה אם כל צעד היה נעשה עם קצת יותר מחשבה והתחשבות. מי שנתפס בקלקלתו ראוי שבושתו תתפרסם בכל מקום אפשרי. אבל על נושאי העט והמיקרופון מוטלת לא רק האחריות לדווח את האמת, אלא גם החובה לדווח את כולה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
