הזווית של אזולאי: על הקול השקול של האוצר
המצבים הכי מסוכנים לאנשים שנמצאים בדיאטה הם מצבי לחץ או אירועים לא נעימים, שעימם עליהם להתמודד ביום יום. כאשר שומרי המשקל נאלצים להתמודד עם מצוקות ולחצים הם נוהגים לפצות את עצמם באכילה מוגברת ששוברת את המסגרת הדיאטטית, מתוך אמונה שכאשר דברים ישובו לשגרה, הם יחזרו למסגרת. אלא שאז מתברר, כי אכילת היתר בתקופה הקשה הייתה כל כך מוגזמת שיש צורך במשטר דיאטטי קשה בהרבה מזה שהיה בדיאטה הראשונה.
כמה מההתבטאויות האחרונות של פוליטיקאי ישראל מזכירים את שומרי המשקל. עוד לא סיימו לטעון את הפגז האחרון בטנקים ואפילו צווי ה-8 הארורים עוד לא חולקו במלואם, וכבר כמה דמויות במרחב הפוליטי-כלכלי מספרות לנו על העלות העצומה של הלחימה, וכיצד יש לחלק מחדש את התקציבים על מנת שתפקודו של המשק יישמר.
כמובן שככל שתימשך הלחימה, כך יקשה לשמור על המסגרת התקציבית. אולם בהנחה שהלחימה תסתיים בימים הקרובים, ייתכן ויש מקום להשאיר את רוב התחזיות הכלכליות שנעשו לפני המלחמה על כנן. עלותה של המלחמה מוערכת על ידי בנק ישראל בסכום של עד מיליארד שקל לשבוע ולמי שתוהה מאיין תמומן המלחמה אנו ממליצים לבחון את הנתונים הבאים.
בקופת המדינה נוצר עודף מפעילות בהיקף של 4.4 מיליארד שקל עד לסוף מאי.
אלו כספים עודפים שנוצרו בשל שתי סיבות עיקריות: האחת קשורה בפעילות הכלכלית המוגברת עד לתחילת המלחמה והשנייה נעוצה במדיניות הפיסקלית הקשוחה שנקט בה האוצר עד לאחר הבחירות. יש להזכיר, תקציב 2006 מבוסס עדיין על גרעון של 3%. למרות שהמשק צמח במספרים יפים עד המלחמה, האוצר לא הקטין את הגרעון החזוי למרות שתחזית הצמיחה הועלתה ל-5.3%.
לעודף הקיים בקופת הממשלה התווסף השבוע סכום נאה של כ-3.5 מיליארד שקל ממכירת בתי הזיקוק באשדוד, אם כי לפי שעה נראה שהאוצר נוטה להשתמש בתקבולים ממכירת בתי הזיקוק להפחתת יחס החוב – תוצר (הקטנה של כ-0.6%) ולא לנתב את הסכום למימון ההוצאות השוטפות שימומנו מהעודף השוטף.
במחשבה ראשונה ההחלטה נראית תמוהה לנוכח הצרכים החריגים של המדינה, אולם בחינה של הדברים לעומק מראה שוב שהקול הכי שקול במרחב הכלכלי בארץ נמצא באוצר. האוצר מבין שעליו לשמר את המוניטין שלו כשומר סף הכלכלי של המדינה גם בעיתות מלחמה. הדרך היחידה לשמר את דירוגה של המדינה כדי שעלויות הגיוס העתידיות לא תעלינה היא להוכיח לשווקים בארץ ובעיקר בחו"ל שגם בשעה זו המדיניות הפיסקלית נשמרת באדיקות גם אם יידרשו תיקונים מינוריים.
יהיה נחמד מאוד לגלות ביום שלאחר המלחמה שהבסיס הכלכלי שלנו לא רק שלא הצטמצם, אלא אף התרחב.
שימו לב שתוכנית ההנפקות באוגוסט לא השתנתה. האוצר ינפיק בהיקף צנוע של 1.5 מיליארד שקל, מתוך זה 300 מיליון שקל בלבד באגרות צמודות. ניתן להניח שאם האוצר היה סבור שהלחימה מחייבת את הגדלת המקורות, הוא היה מגדיל את כמות ההנפקות.
למי ששכח, בשנה שעברה מדינת ישראל נדרשה בגין ההתנתקות להוצאה הגדולה באופן משמעותי מההוצאה הנדרשת כיום בגין הלחימה. תקציב ההתנתקות חרג למרות שרובה היה מתוקצב. היה זה הבסיס הכלכלי הבריא שאפשר למדינה להמשיך ולהפגין שיעורי צמיחה מרשימים ב-2006 ולהתמודד בהצלחה עם ההוצאה החריגה. כי דיאטה לא שוברים גם כשהמצב רוח ממש ממש לא טוב.
אנו סבורים ש"הפרמיה הכלכלית" תאפיל על "הפרמיה הביטחונית" (כל עוד לא יהיו התפתחויות ביטחוניות יוצאות דופן) וכל עוד לא תשונה מסגרת התקציב (או לפחות לא תשונה באופן מהותי), המדינה לא "תעשיר" את קופתה בכספי הנפקות, לא יוטלו מיסים חדשים והמלחמה לא תתארך מעבר לימים הקרובים. במידה ואלו לא יקרו, השוק לא ידרוש פרמיית סיכון נוספת מאיגרות החוב הישראליות והשקל לא יפוחת אל מול מטבעות החוץ. לפיכך, אנו נשמור על מח"מים ארוכים באפיק הצמוד ועל מח"מים בינוניים + באפיק הלא צמוד. מניות, כמו תמיד, נבחר לפי איכותן ולא לפי המיקום הגיאוגרפי של משרדי ההנהלה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
