המצבים הכי מסוכנים לאנשים שנמצאים בדיאטה הם מצבי לחץ או אירועים לא נעימים, שעימם עליהם להתמודד ביום יום. כאשר שומרי המשקל נאלצים להתמודד עם מצוקות ולחצים הם נוהגים לפצות את עצמם באכילה מוגברת ששוברת את המסגרת הדיאטטית, מתוך אמונה שכאשר דברים ישובו לשגרה, הם יחזרו למסגרת. אלא שאז מתברר, כי אכילת היתר בתקופה הקשה הייתה כל כך מוגזמת שיש צורך במשטר דיאטטי קשה בהרבה מזה שהיה בדיאטה הראשונה.

כמה מההתבטאויות האחרונות של פוליטיקאי ישראל מזכירים את שומרי המשקל. עוד לא סיימו לטעון את הפגז האחרון בטנקים ואפילו צווי ה-8 הארורים עוד לא חולקו במלואם, וכבר כמה דמויות במרחב הפוליטי-כלכלי מספרות לנו על העלות העצומה של הלחימה, וכיצד יש לחלק מחדש את התקציבים על מנת שתפקודו של המשק יישמר.

כמובן שככל שתימשך הלחימה, כך יקשה לשמור על המסגרת התקציבית. אולם בהנחה שהלחימה תסתיים בימים הקרובים, ייתכן ויש מקום להשאיר את רוב התחזיות הכלכליות שנעשו לפני המלחמה על כנן. עלותה של המלחמה מוערכת על ידי בנק ישראל בסכום של עד מיליארד שקל לשבוע ולמי שתוהה מאיין תמומן המלחמה אנו ממליצים לבחון את הנתונים הבאים.

בקופת המדינה נוצר עודף מפעילות בהיקף של 4.4 מיליארד שקל עד לסוף מאי.

אלו כספים עודפים שנוצרו בשל שתי סיבות עיקריות: האחת קשורה בפעילות הכלכלית המוגברת עד לתחילת המלחמה והשנייה נעוצה במדיניות הפיסקלית הקשוחה שנקט בה האוצר עד לאחר הבחירות. יש להזכיר, תקציב 2006 מבוסס עדיין על גרעון של 3%. למרות שהמשק צמח במספרים יפים עד המלחמה, האוצר לא הקטין את הגרעון החזוי למרות שתחזית הצמיחה הועלתה ל-5.3%.

לעודף הקיים בקופת הממשלה התווסף השבוע סכום נאה של כ-3.5 מיליארד שקל ממכירת בתי הזיקוק באשדוד, אם כי לפי שעה נראה שהאוצר נוטה להשתמש בתקבולים ממכירת בתי הזיקוק להפחתת יחס החוב – תוצר (הקטנה של כ-0.6%) ולא לנתב את הסכום למימון ההוצאות השוטפות שימומנו מהעודף השוטף.

במחשבה ראשונה ההחלטה נראית תמוהה לנוכח הצרכים החריגים של המדינה, אולם בחינה של הדברים לעומק מראה שוב שהקול הכי שקול במרחב הכלכלי בארץ נמצא באוצר. האוצר מבין שעליו לשמר את המוניטין שלו כשומר סף הכלכלי של המדינה גם בעיתות מלחמה. הדרך היחידה לשמר את דירוגה של המדינה כדי שעלויות הגיוס העתידיות לא תעלינה היא להוכיח לשווקים בארץ ובעיקר בחו"ל שגם בשעה זו המדיניות הפיסקלית נשמרת באדיקות גם אם יידרשו תיקונים מינוריים.

יהיה נחמד מאוד לגלות ביום שלאחר המלחמה שהבסיס הכלכלי שלנו לא רק שלא הצטמצם, אלא אף התרחב.

שימו לב שתוכנית ההנפקות באוגוסט לא השתנתה. האוצר ינפיק בהיקף צנוע של 1.5 מיליארד שקל, מתוך זה 300 מיליון שקל בלבד באגרות צמודות. ניתן להניח שאם האוצר היה סבור שהלחימה מחייבת את הגדלת המקורות, הוא היה מגדיל את כמות ההנפקות.

למי ששכח, בשנה שעברה מדינת ישראל נדרשה בגין ההתנתקות להוצאה הגדולה באופן משמעותי מההוצאה הנדרשת כיום בגין הלחימה. תקציב ההתנתקות חרג למרות שרובה היה מתוקצב. היה זה הבסיס הכלכלי הבריא שאפשר למדינה להמשיך ולהפגין שיעורי צמיחה מרשימים ב-2006 ולהתמודד בהצלחה עם ההוצאה החריגה. כי דיאטה לא שוברים גם כשהמצב רוח ממש ממש לא טוב.

אנו סבורים ש"הפרמיה הכלכלית" תאפיל על "הפרמיה הביטחונית" (כל עוד לא יהיו התפתחויות ביטחוניות יוצאות דופן) וכל עוד לא תשונה מסגרת התקציב (או לפחות לא תשונה באופן מהותי), המדינה לא "תעשיר" את קופתה בכספי הנפקות, לא יוטלו מיסים חדשים והמלחמה לא תתארך מעבר לימים הקרובים. במידה ואלו לא יקרו, השוק לא ידרוש פרמיית סיכון נוספת מאיגרות החוב הישראליות והשקל לא יפוחת אל מול מטבעות החוץ. לפיכך, אנו נשמור על מח"מים ארוכים באפיק הצמוד ועל מח"מים בינוניים + באפיק הלא צמוד. מניות, כמו תמיד, נבחר לפי איכותן ולא לפי המיקום הגיאוגרפי של משרדי ההנהלה.