הזווית של אזולאי: ברננקי צריך יועץ
הכל בחיים זה פונקציה של ציפיות ותדמית. לפני כמה ימים עמד הנגיד האמריקני מול הקונגרס ותיאר את מצבו של המשק בארה"ב. אז אם בתדמיות עסקינן, זה המקום להציע למר ברננקי לשכור בדחיפות יועץ תדמיתי.
ברננקי נראה באותו נאום כמי שזה עתה סיים לאכול מזון מאוד מאוד לא טרי, וכל מה שהוא חפץ לעשות זה להסתלק מהמקום וכמה שיותר מהר. אל תזלזלו בחשיבות שיש לתדמיתו של הנגיד. למי ששכח, נאומיו של גרינספן נטעו בקרב המשקיעים את התחושה שמדיניותו ברורה ונחושה והוא בעל יכולת לנווט את הכלכלה האמריקנית. ברננקי לעומתו, נראה כמי שעדיין לא בטוח בדרכו ובמדיניות שלו, וכך כאשר הוא מביע תחזית מגומגמת לגבי האינפלציה וצמיחת המשק האמריקני, השוק מניח שהנגיד לא כל כך בטוח באילו אמצעים עליו להשתמש כדי לבלום את האינפלציה ו/או להגביר את הצמיחה.
על מנת לעשות סדר בדברים, בוא ננסה פעם אחת לנתח את מה שקורה בארה"ב, תוך שימוש בהיגיון בלבד, ללא גרפים או סטטיסטיקות למיניהן.
לפני כשנתיים החל גרינספן במהלך של העלאת ריבית מתוך כוונה למנוע כל סיכוי להתפרצות אינפלציונית שנראתה כאילו מתלקחת על רקע עליית מחירי האנרגיה ועליית מחירי הנדל"ן. עד כה הועלתה הריבית ב-4%, הרבה מעבר לממוצע מהלכים של העלאות ריבית שהיו בעבר והסתכמו בכ 2.5%. בבחינה של מצב המאקרו היום, אנו מגלים שרוב הסימנים מראים, כי שוק הנדל"ן האמריקני עבר מתוואי של עליית מחירים וביקושים גדולים, למצב של ירידות מחירים וירידה משמעותית בביקושים.
מי שלא מאמין, שיביט בגרף של מדד חברות הבנייה ויגלה שאלו סבלו מסוג של מפולת בחצי שנה האחרונה. הקונצנזוס מאמין גם, כי המהלך של העלאות הריבית קרב לסיומו, שוק נדל"ן "מקורר", רווחיות שיא של החברות, חברות שמוצפות במזומנים ורוכשות את מניותיהן בהיקפים גדולים מאוד, עקום תשואות הפוך שמעיד כנראה על צפי לירידה בשיעור הצמיחה ודולר שנחלש ויסייע ליצואנים האמריקאים ולהקטנת הגרעון המסחרי. בנוסף, מחירי המניות היחסיים נמצאים ברמת שפל של כעשר שנים כפי שניתן לראות בגרף המצורף למטה (כנראה שבכל זאת קשה להסביר כלכלה בלי גרפים בכלל).
כל האמור לעיל לא נכתב, כדי להצהיר שההזדמנויות הגדולות נמצאות דווקא בשוק האמריקני. אבל מאחר והשוק האמריקני משמש כסמן לשאר השווקים בעולם והנתונים שלו לא נראים ככאלו שמתריעים על משבר שעומד להתרחש על ארה"ב, ומשם להתפשט בעולם, אנו מניחים כי הירידות בעת האחרונה היו חלק ממהלך רגיל ומקובל של מימוש - שהיה חד מאחר ומהלך העליות היה חד אף יותר.
העולם, למרות התהפוכות שעברו עליו בשבועות האחרונים הוא יציב יותר ומחוסן יותר כלכלית עם משקים יעילים יותר. התפתחות הטכנולוגיה מאפשרת היום זרימת מידע בין מדינות בעולם באופן שהוא כמעט בלתי מוגבל, ומאפשרת שמירה על איזונים בין השווקים השונים. בכך נחסכים מאיתנו מצבים של עיוותים בין השווקים כפי שהיו בעבר.
לכן, אנו מוצאים כי השערים הנוכחיים, הן בשוק האמריקני, הן בישראלי וכך גם בכמה מהשווקים המתעוררים, מגלמים הזדמנויות השקעה מעניינות בפעם הראשונה מזה זמן רב.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
