הזווית של אזולאי: על הקשר בין כדורגל לדוחות הרבעון
אחד המאפיינים המוכרים של הכדורגלן הישראלי הוא, שבשל רפיונו המנטלי הוא אינו מסוגל להציג יכולת מרשימה לתקופה העולה על עונה אחת. בדרך כלל קורה שבעונה שלאחר הישג משמעותי (משמעותי הכוונה למשל לניצחון בגמר הגביע מול קבוצות הפאר שמגיעות מהרצליה או סכנין), הכדורגלן הישראלי אינו עומד ברף הציפיות ובמקרה הטוב הוא חוזר ליכולת הבינונית שלו.
התיאור הלא מחמיא של הכדורגלן הישראלי יכול היה בקלות לשמש גם את חלקן של החברות שפרסמו את דוחותיהן השבוע.
הציפיות מדוחות החברות בבורסה היו גבוהות, לאור העובדה שלפני כשבועיים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי התוצר העיסקי צמח בכ-10.6%. שיעור הצמיחה הפנומנלי בתוצר העיסקי נרשם כתוצאה מצמיחה מרשימה בפעילות העיסקית של החברות, ומכך יכול היה כל הדיוט להבין שאת הביטוי המרשים לנתון הנ"ל ניתן יהיה לראות בדוחות הכספיים.
היה זה בנק הפועלים שירה את יריית הפתיחה למקצה האכזבה הראשון. אם כי יש לומר שדוחותיו של בנק הפועלים היו סבירים, לאור העובדה שהוא הצליח לשמר את התשואה שלו להון, תוך הרעה מסויימת ביחס התפעולי כתוצאה מעלייה בהוצאות השכר (מי אמר שעבודה קשה לא מזכה בתגמול נאות ?).
כמובן שיח"צני הבנק הבליטו את רווחי ההון העצומים ולא את שיעור הצמיחה הצנוע מאוד של הבנק. אם דוחותיו של הפועלים היו סבירים, הגיעו לאומי, דיסקונט ומזרחי והגדירו מחדש את המושג "חוצפה". לאחר חגיגות השכר וההקצאות האופציות השערורייתיות, באו הדוחות והראו שגם בשנה הטובה ביותר של המשק הישראלי מזה שנים רבות, אפשר להציג ירידה ברווח ואף להפסיד.
בנק לאומי הציג תשואה להון של 9.5%, שזה משהו כמו ירידה של 30% שנובע בעיקר מהוצאות חריגות בשכר שאותן מגדיר הבנק כחד פעמיות. מעניין שיח"צני הבנק לא השתמשו במושג חד פעמי בהקשר של רווחי ההון, שנבעו ממכירת הקרנות שלו.
דוחותיהם של הבנקים, מזרחי ודיסקונט נראים כאילו נגזרו מהדוחות של 2002 והודבקו באלו של 2006. שני הבנקים רשמו עלייה בהפרשות לחובות מסופקים. זה המקום לתהות, האם הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה טעתה בחישוביה, או שמא הנהלות שני הבנקים כשלו בניהול המוסדות עליהם הם אמונים?
למי הבנקים האלו הלוו את הכסף שלהם?
דיסקונט אף ניצל מהפסד תודות לביטול הפרשה של 173 מיליון שקל, בגין אחזקת מניותיו בבנק הבינלאומי. המזרחי הגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים בשיעור של 124%, בהתאם להוראת הפמקח על הבנקים. כמובן ששני הבנקים רשמו הרעה ניכרת ביחס התפעולי שלהם שנבעה מגידול "חד פעמי" בהוצאות השכר.
וכמו הכדורגלן הישראלי, לאחר שבשנת 2005 התקבל הרושם, כי הבנקים המקומיים מתחילים לסגור את הפערים במדדי היעילות אל מול עמיתיהם בחו"ל, מגיע הרבעון הראשון ומבהיר שהמלאכה עוד רבה ומן הראוי היה שהנהלות הבנקים יסגלו לעצמן קצת יותר גינונים של צניעות ופחות גינונים של ראוותנות שמתבטאים בניצול פרקי זמן קצרים של רווחיות שיא לצורך חלוקת בונוסים שמנותקת מכל מציאות.
אבל אי אפשר להאשים רק את הבנקים בחטא היוהרה. מבדיקה לא מדעית אפשר היה לגלות, כי חלק מהכוכבים של השנים האחרונות העביר את מועד פרסום דוחותיו ליום האחרון המותר לפי החוק מסיבות מוצדקות.
ליטו גרופ, הכוכב של מדד היתר של 2005 עברה להפסד, למרות סיפורים ואגדות על תוכניות גרנדיוזיות לפעילות במזרח אירופה. חברה כלכלית שלמעלה משליש מהכנסותיה מוקדשות להוצאות מימון והונה העצמי מממן 4.2% (!) ממאזנה (איך הבנקאים של האיש הזה מצליחים לישון בלילה ?), ומפאת קוצר היריעה לא נספר על כוכבים נוספים.
לא הכל הפך לרע. דווקא בגלל שחלק מהמגזר העיסקי לוקה בתסמונת "הכדורגלן הישראלי", מלאכתו של המשקיע בשוק המקומי הפכה קלה יותר במציאת אלו שממשיכים להפגין יכולת ניהולית מרשימה. בין אם זו קבוצת דלק, שמציגה עלייה מרשימה בכל סעיף בדוח מהשורה העליונה עד לתחתונה, תוך הצגת יכולת ניהולית יוצאת דופן בגמישותה שמסייעת לה לזהות הזדמנויות עיסקיות כמו אותו בית זיקוק בטקסס או מימוש יפה של רווחים במגזר הנדל"ן ובדלק רכב.
אפילו דוחותיה של כי"ל מראים שניתן להרוויח גם כשהסביבה העיסקית לא מי יודע תומכת. החברה פרסמה דוח טוב למרות העובדה, כי ברבעון הזה חלה ירידה כמותית במכירות אשלג בשל העובדה שהמשא ומתן עם סינים על מחיר האשלג נמשך גם ברבעון הנוכחי.
עם זאת, הרווח בתקופת הדו"ח הסתכם בכ-97 מיליון דולר, לעומת 95 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, שנבע בעיקר מהתוצאות החזקות נבעו מחטיבת הברום שנהנתה משגשוגם של תעשיות הנפט והמוליכים למחצה. בעניינה, אנו צופים שההסכם עם ההודים צפוי להיחתם בקרוב. יש לזכור שכיל היא יצרנית גדולה יותר להודו מאשר לסין. כיל מייצגת לדעתנו הזדמנות ערך נאה לאור העובדה, כי החברה האם רוכשת בדרך קבע את מניותיה וכן המכפיל של כיל עדיין נמוך ביחס לתעשייה 11-12, כאשר התעשייה נסחרת במכפילים 13-16.
כל האמור לעיל לא בא לומר שהחלטנו למשוך את ידינו מהשוק הישראלי. ההזדמנויות עדיין קיימות וסביבת המקרו תומכת יותר מתמיד. עם זאת, אנו נתרחק מהשחצנים ומקצרי הרואי ובטח שנשמור מרחק מאלו שמתנערים מאחריותם כלפי בעלי המניות מטעם הציבור.
*אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
