הזווית של אזולאי: על הקשר בין כדורגל לדוחות הרבעון
אחד המאפיינים המוכרים של הכדורגלן הישראלי הוא, שבשל רפיונו המנטלי הוא אינו מסוגל להציג יכולת מרשימה לתקופה העולה על עונה אחת. בדרך כלל קורה שבעונה שלאחר הישג משמעותי (משמעותי הכוונה למשל לניצחון בגמר הגביע מול קבוצות הפאר שמגיעות מהרצליה או סכנין), הכדורגלן הישראלי אינו עומד ברף הציפיות ובמקרה הטוב הוא חוזר ליכולת הבינונית שלו.
התיאור הלא מחמיא של הכדורגלן הישראלי יכול היה בקלות לשמש גם את חלקן של החברות שפרסמו את דוחותיהן השבוע.
הציפיות מדוחות החברות בבורסה היו גבוהות, לאור העובדה שלפני כשבועיים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כי התוצר העיסקי צמח בכ-10.6%. שיעור הצמיחה הפנומנלי בתוצר העיסקי נרשם כתוצאה מצמיחה מרשימה בפעילות העיסקית של החברות, ומכך יכול היה כל הדיוט להבין שאת הביטוי המרשים לנתון הנ"ל ניתן יהיה לראות בדוחות הכספיים.
היה זה בנק הפועלים שירה את יריית הפתיחה למקצה האכזבה הראשון. אם כי יש לומר שדוחותיו של בנק הפועלים היו סבירים, לאור העובדה שהוא הצליח לשמר את התשואה שלו להון, תוך הרעה מסויימת ביחס התפעולי כתוצאה מעלייה בהוצאות השכר (מי אמר שעבודה קשה לא מזכה בתגמול נאות ?).
כמובן שיח"צני הבנק הבליטו את רווחי ההון העצומים ולא את שיעור הצמיחה הצנוע מאוד של הבנק. אם דוחותיו של הפועלים היו סבירים, הגיעו לאומי, דיסקונט ומזרחי והגדירו מחדש את המושג "חוצפה". לאחר חגיגות השכר וההקצאות האופציות השערורייתיות, באו הדוחות והראו שגם בשנה הטובה ביותר של המשק הישראלי מזה שנים רבות, אפשר להציג ירידה ברווח ואף להפסיד.
בנק לאומי הציג תשואה להון של 9.5%, שזה משהו כמו ירידה של 30% שנובע בעיקר מהוצאות חריגות בשכר שאותן מגדיר הבנק כחד פעמיות. מעניין שיח"צני הבנק לא השתמשו במושג חד פעמי בהקשר של רווחי ההון, שנבעו ממכירת הקרנות שלו.
דוחותיהם של הבנקים, מזרחי ודיסקונט נראים כאילו נגזרו מהדוחות של 2002 והודבקו באלו של 2006. שני הבנקים רשמו עלייה בהפרשות לחובות מסופקים. זה המקום לתהות, האם הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה טעתה בחישוביה, או שמא הנהלות שני הבנקים כשלו בניהול המוסדות עליהם הם אמונים?
למי הבנקים האלו הלוו את הכסף שלהם?
דיסקונט אף ניצל מהפסד תודות לביטול הפרשה של 173 מיליון שקל, בגין אחזקת מניותיו בבנק הבינלאומי. המזרחי הגדיל את ההפרשות לחובות מסופקים בשיעור של 124%, בהתאם להוראת הפמקח על הבנקים. כמובן ששני הבנקים רשמו הרעה ניכרת ביחס התפעולי שלהם שנבעה מגידול "חד פעמי" בהוצאות השכר.
וכמו הכדורגלן הישראלי, לאחר שבשנת 2005 התקבל הרושם, כי הבנקים המקומיים מתחילים לסגור את הפערים במדדי היעילות אל מול עמיתיהם בחו"ל, מגיע הרבעון הראשון ומבהיר שהמלאכה עוד רבה ומן הראוי היה שהנהלות הבנקים יסגלו לעצמן קצת יותר גינונים של צניעות ופחות גינונים של ראוותנות שמתבטאים בניצול פרקי זמן קצרים של רווחיות שיא לצורך חלוקת בונוסים שמנותקת מכל מציאות.
אבל אי אפשר להאשים רק את הבנקים בחטא היוהרה. מבדיקה לא מדעית אפשר היה לגלות, כי חלק מהכוכבים של השנים האחרונות העביר את מועד פרסום דוחותיו ליום האחרון המותר לפי החוק מסיבות מוצדקות.
ליטו גרופ, הכוכב של מדד היתר של 2005 עברה להפסד, למרות סיפורים ואגדות על תוכניות גרנדיוזיות לפעילות במזרח אירופה. חברה כלכלית שלמעלה משליש מהכנסותיה מוקדשות להוצאות מימון והונה העצמי מממן 4.2% (!) ממאזנה (איך הבנקאים של האיש הזה מצליחים לישון בלילה ?), ומפאת קוצר היריעה לא נספר על כוכבים נוספים.
לא הכל הפך לרע. דווקא בגלל שחלק מהמגזר העיסקי לוקה בתסמונת "הכדורגלן הישראלי", מלאכתו של המשקיע בשוק המקומי הפכה קלה יותר במציאת אלו שממשיכים להפגין יכולת ניהולית מרשימה. בין אם זו קבוצת דלק, שמציגה עלייה מרשימה בכל סעיף בדוח מהשורה העליונה עד לתחתונה, תוך הצגת יכולת ניהולית יוצאת דופן בגמישותה שמסייעת לה לזהות הזדמנויות עיסקיות כמו אותו בית זיקוק בטקסס או מימוש יפה של רווחים במגזר הנדל"ן ובדלק רכב.
אפילו דוחותיה של כי"ל מראים שניתן להרוויח גם כשהסביבה העיסקית לא מי יודע תומכת. החברה פרסמה דוח טוב למרות העובדה, כי ברבעון הזה חלה ירידה כמותית במכירות אשלג בשל העובדה שהמשא ומתן עם סינים על מחיר האשלג נמשך גם ברבעון הנוכחי.
עם זאת, הרווח בתקופת הדו"ח הסתכם בכ-97 מיליון דולר, לעומת 95 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד, שנבע בעיקר מהתוצאות החזקות נבעו מחטיבת הברום שנהנתה משגשוגם של תעשיות הנפט והמוליכים למחצה. בעניינה, אנו צופים שההסכם עם ההודים צפוי להיחתם בקרוב. יש לזכור שכיל היא יצרנית גדולה יותר להודו מאשר לסין. כיל מייצגת לדעתנו הזדמנות ערך נאה לאור העובדה, כי החברה האם רוכשת בדרך קבע את מניותיה וכן המכפיל של כיל עדיין נמוך ביחס לתעשייה 11-12, כאשר התעשייה נסחרת במכפילים 13-16.
כל האמור לעיל לא בא לומר שהחלטנו למשוך את ידינו מהשוק הישראלי. ההזדמנויות עדיין קיימות וסביבת המקרו תומכת יותר מתמיד. עם זאת, אנו נתרחק מהשחצנים ומקצרי הרואי ובטח שנשמור מרחק מאלו שמתנערים מאחריותם כלפי בעלי המניות מטעם הציבור.
*אין לראות בכתבה המלצה לפעולה כלשהי.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

סקר הלמ"ס: לראשונה מאז תחילת המלחמה ציפיות חיוביות לתיירות הנכנסת
מצבן הכלכלי של החברות חיובי ברוב הענפים למעט המלונאות, אבל גם שם נרשם שיפור מתמשך; התעשייה מציגה את המאזן הגבוה מאז תחילת הקיץ
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את סקר הערכת המגמות בעסקים לחודש נובמבר, שמשרטט תמונת מצב מאוזנת של המשק לקראת סוף השנה. על פי הסקר, המאזנים שמשקפים את הערכת המצב הכלכלי של החברות ממשיכים להיות חיוביים כמעט בכל הענפים, למעט ענף המלונאות שמציג עדיין מאזן שלילי, אם כי במגמת שיפור שנמשכת כבר כמה חודשים. מנהלי החברות מדווחים על חזרה איטית לשגרה אחרי תקופה תנודתית, לצד ציפיות אופטימיות יותר כלפי דצמבר.
המאזן הכולל והשינוי במדד הפדיון לכלל ענפי המשק (נתונים מקוריים במחירים קבועים), מקור: הלמ"ס
ציפיות חיוביות בענף התיירות
הנתון הבולט בסקר נוגע לענף התיירות: לראשונה מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, מאזן הציפיות ללינות תיירים הופך חיובי ועומד על 6.3%. זה שינוי כיוון אחרי רצף של נתונים שליליים שנעו סביב ירידות חדות, כולל מינוס 86 אחוז ביולי השנה. לינות הישראלים כבר חוזרות לרמה גבוהה מעט מזו של השנה שעברה, ומספר לינות התיירים יורד רק ב-2.4 אחוז לעומת ירידות עמוקות בחודשים הקודמים. גם התעסוקה בענף מתחילה להתייצב, עם מאזן חיובי של 7.8 אחוז במספר המועסקים.
מקור: סקר הלמ"ס
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בענף התעשייה מדווחים על תמונה יציבה וחיובית יותר, עם מאזן כללי של 31.7 אחוז - הגבוה ביותר בששת החודשים האחרונים. הציפיות לחודש דצמבר מעידות על רצון לחזור לתפוקה גבוהה יותר: מאזן של 15 אחוז בהיקף הייצור, 11.9% בהזמנות מהשוק המקומי ו-11.2 אחוז בהזמנות ליצוא. גם תחום התעסוקה בתעשייה מציג ציפיות חיוביות, עם מאזן של 8.4 אחוז.
