המשקיעים לא רווים נחת מהפרוטוקולים של ועדת הפד

מפרוטוקולי ועדת הפד האחרונה, שהתקיימה ב-10 במאי, עולה דאגתם של בכירי הבנק המרכזי מפני התייקרות המחרים דבר שיביא להמשך תהליך העלאת הריבית
יוסי פינק |

ב- 10 במאי נתקיימה ועדת השוק הפתוח, בעניין מדיניות הריבית בארה"ב, בה הוחלט להעלות את הריבית במשק האמריקני משיעור של 4.75% לשיעור של 5%. העלאה זו הייתה העלאה ה- 16 ברציפות שביצע הבנק המרכזי. מאז אותו יום מתנהגים השווקים בארה"ב בעצבנות רבה ותוך ירידות שערים כשהסיבה העיקרית היא חוסר הבהירות לגביי כיוונה של המשך מדיניות הריבית.

עם הודעתו של הבנק המרכזי (ב- 10 במאי) כי הריבית תעמוד על 5% צירף הבנק הודעה כי המשך תהליך הריבית ישקל לפי הנתונים הכלכליים שיפורסמו עד לפגישת השוק הפתוח הבאה. הודעה זו יצרה מצב לפיו לכל נתון מאקרו שפורסם לאחרונה היה משמעות רבה על המסחר כאשר בכך המשקיעים מנסים לנחש את כיוון תהליך הריבית.

היום, כשלושה שבועות לאחר אותה ועדת השוק הפתוח, פורסמו הפרוטוקולים של הועידה והמשקיעים המתינו לקראתם בשאיפה לדלות רמזים באשר לעתיד המשך תהליך הריבית. מהפרוטוקולים עולה כי חברי הוועדה לא היו בטוחים לגבי מידת הצורך, אם בכלל, בהמשך העלאת הריבית לאחר החלטת הריבית של היום. בפרוטוקולים נכתב גם כי "מגמת העלייה בתחזיות האינפלציה לטווח ארוך, למרות היותה מדאיגה, היא מתונה באופן יחסי, וסביר להניח שעשויה להתהפך",

עוד עולה מהפרוטוקולים כי בכירי הבנק מביעים את חששם מפני התפתחות המחירים, כאשר נתון הליבה של מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור הגובה במקצת מכפי שהם צפו. חלק מהמשתתפים בועדה אמרו כי מצב המחירים נמצא כעת בקצה העליון של מה שהם רואים כטווח המתקבל על הדעת. אחרים ראו ברמות בהמשך העלאת הריבית פגיעה משמעותית בצמיחה הכלכלית, במיוחד בכל הקשור בסקטור הנדל"ן אך קולות אלו היו חלשים באופן יחסי לאלו שהביעו את דאגתם מרמות המחירים הגבוהות.

בנוסף, הביעו בכירי הפד את דאגתם מהעלייה החדה במחירי הנפט בפרט ובמחירי הסחורות בכלל וזאת אל מול החולשה שמגלה הדולר האמריקני. משתנים אלו, לדברים עלולים לייצר לחצים אינפלציוניים חזקים.

נציין עוד, כי נתקיימו דיונים באשר לאפשרות להעלות את הריבית בשיעור של 0.5% ואילו מנגד נתקיימו גם דיונים לגביי האפשרות להתיר את הריבית על קנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)