הזווית של אזולאי: על השווקים המתמוטטים
מי היה מאמין שספר הילדים הנפלא "מעשה בחמישה בלונים" שנכתב על ידי מרים רות לפני שנים רבות הוא למעשה תחזית מדוייקת של מה שהתרחש בשווקים בשבועיים האחרונים. למי שלא ממש יודע על מה מדובר, נביא ציטוט קטן מהספר : "חיבקה רותי את הבלון הכחול...ופתאום, בום טראח, הבלון התפוצץ, הבלון נקרע, אל תצטערי רותי...זה סופו של כל בלון...".
השאלות, כמו תמיד מתחילות לעלות רק לאחר שהמפולת כבר התרחשה. מה בדיוק חיפשו המשקיעים בברזיל? כמה משקיעים/יועצים בדקו ברצינות את הנתונים הכלכליים של המדינות בהם הם השקיעו? ברזיל שנחשבת למשק מתעורר צומחת בקצב הנמוך מ-3% הריבית שם עומדת על 15% ורמת האבטלה, לפחות זו המוצהרת נמצאת ברמה של כ-10%. אם אלו הנתונים, ניתן להגיד שהדבר היחיד שמתעורר בברזיל זה מפלס הדאגה.
אותם דברים אמורים לגבי שווקים אחרים שנפלו בשבועיים האחרונים. נתוני הצמיחה של הודו, בניגוד לאלו של ברזיל מצביעים דווקא על שיעורי צמיחה נאים ביותר ועל משק שחווה תהליך מואץ של מודרניזציה ואורבניזציה. עם זאת, מחירי המניות מלפני שבועיים שיקפו אופטימיות לא מציאותית. המכפיל הממוצע בהודו עמד באותה עת על כ-45 ואם זה המכפיל הממוצע, אפשר לדמיין באיזה שערים נסחרו שמה החברות שנסחרו מעל לממוצע. מי שבוחן את נתוני הסחר של תורכיה מגלה שהגרעון בחשבון השוטף מתחילת השנה צמח ב-50% (!!!).
נו אז מה הפלא שכאשר יום הדין מגיע, הוא מתבטא בהתמוטטות של המטבע ושל שוק המניות. לא פחות תמוהה היא להיטותם של המשקיעים להשקיע את מיטב כספם בשוק הרוסי והסיני.
האם המשקיע הממוצע מודע לכך שבסין נסחרות שתי סוגי מניות, אחת לזרים ואחת למקומיים? שלא לדבר על כך שהשוק הסיני, על אף הצמיחה הפנומנלית במשק הסיני, הניב תשואה שלילית בחמש השנים האחרונות. שלילית, לא תשואה נמוכה, שלילית.
מי שרוצה להתנסות בקפיצת בנג'י, לא צריך להרחיק עד לאתרי הבנג'י בניו זילנד. כל מה שצריך לעשות זה לקנות מניות בשוק הרוסי והנה תחליף מעולה לריגוש האולטימטיבי. הכלל הכי חשוב שעל המשקיעים לשנן בהקשר של השוק הסיני והרוסי הוא שרמת הסיכון בהשקעה במדינות שאינן דמוקרטיות הוא גבוה בעשרות מונים מהשקעה במדינות דמוקרטיות. מי שמוכן שכספו יהיה בן ערובה של ממשלים מושחתים וקפריזים, אז זה בדיוק המקום.
וכך, בפעם המי יודע כמה אנחנו נשארים פעורי פה לנוכח ניצחונה של תאוות הבצע על השכל הישר. הרי הסיבה העיקרית לכך שסכומי כסף עצומים נעו לכיוון המשקים המתעוררים היא שאותם שווקים עלו ומשכו אליהם את אלו שרצו "שהכסף יעבוד" כי "השוק הישראלי בקושי זז". המשקיע הממוצע מפסיד בשוק בדרך כלל בגלל שהוא מתעלם מסיכונים בעליות ומהזדמנויות בירידות. פסיכולוגיה בגרוש.
מתי זה יגמר? זה יגמר רק לאחר שכל אותו כסף ספקולטיבי שנכנס למשקים האלו בדמות קרנות גידור, קרנות נאמנות וכו' יסיים את מסעו הארוך בדרכו החוצה. וכפי שהכסף הזה ידע להרים את השווקים המתעוררים כאשר הוא נכנס, כך הוא יפיל אותם ביציאה. מי שרוצה לקבל מושג על משך הזמן שייקח לשווקים המתעוררים להתאושש, שידמיין מה היה מתרחש בשוק שלנו אם חלק קטן מהזרים שמחזיקים היום כשליש מהסחורה הצפה היה מחליט למכור. לא סימפטי.
מי שעדיין רעב לקצת אקשן, יכול למצוא אותו במניות האנרגיה הירוקה. שם המכפילים עומדים על ...אה, סליחה אין מכפיל, רוב "החברות הירוקות" עדיין מפסידות אבל אולי הן תרווחנה בעתיד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
