אירופה: מניות חברות הפיננסים בלטו בעליות שערים
המדדים באירופה סגרו את יום המסחר במגמה מעורבת. מתוך הסקטורים העולים בלט סקטור החברות הפיננסיות על רקע הערכות כי בכירי הפד יאותתו על הפסקת תהליך העלאת הריבית במשק האמריקני בפגישתם ביום רביעי הקרוב. מחירי הנפט היורדים העיבו על המסחר במניות האנרגיה ואלה סגרו בירידות שערים.
ביום שישי האחרון פרסם נתון מאקרו בארה"ב שהצביע על כך שכמות מקומות העבודה שנספו במשק האמריקני במהלך החודש האחרון הייתה נמוכה מצפי האנליסטים. פרסום הנתון חזק את הספקולציות שבכירי הפד יפסיקו את תהליך העלאת הריבית לאחר פגישתם הקרובה ב-10 למאי.
בפרנקפורט סגר היום מדד הדאקס בעליה של 0.24% בשער של 6,127 נקודות, בלונדון ירד הפוטסי ב-0.40% לשער של 6,067נקודות, מדד הקאק בפריס ירד ב-0.08% ל-5,282 נקודות, מדד היורוסטוקס ירד ב-0.02% ל-3,873 נקודות, מדד ציריך עלה ב-0.57% לשער של 8,103 נקודות.
מתוך 18 השווקים שנפתחו היום למסחר במערב אירופה 11 סגרו בעליות שערים.
מניות במרכז
Axa, חברת הביטוח השנייה בגודלה באירופה, עלתה ב-1.3% וסגרה ברמתה הגבוה ביותר מאז חודש אוגוסט. ב-4 למאי הודיע מנכ"ל החברה כי הוא מרגיש טוב עם ציפיות החברה להכנסות ורווחים בשנת 2006.
HSBC, הבנק הגדול באירופה מבחינת שווי שוק, עלתה ב-1.7%. UniCredit, המלווה הגדול ביותר באיטליה עלתה ב-1.6%, UBS, הבנק הגדול ביותר באירופה מבחינת הכנסות עלה ב-1.3%.
Teck Cominco, חברת כריית האבץ הגדולה בעולם, הודיעה מוקדם יותר היום כי הגישה הצעה לרכוש את Inco תמורת סכום כולל של 17.8 מיליארד דולר. ההצעה מותנית בכך ש-Inco תסיר את הצעתה לרכוש את Falconbridge.
Unilever, ירדה ב-0.7%. האנליסטים בבנק ההשקעות הגדול Morgan Stanley הורידו את המלצתם למניית החברה. בבית ההשקעות העניקו למנייה המלצת "משקל שוק" אל מול המלצתם הקודמת של "משקל יתר".
ישראליות במרכז
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
