וול סטריט: אופטימיות ניכרת בחוזים - המקרו במרכז
בורסות וול סטריט יפתחו את המסחר במגמה חיובית. כך מאותתים החוזים העתידיים. לאחר ירידות קלות שרשמו המדדים המובילים אמש, יתרכזו הפעילים בנתונים הכלכליים שיזרמו לשוק, וכן מתוצאותיהן הכספיות של החברות המובילות.
מחירי הנפט שהשילו אתמול 2.5%, נסחרים לפי שעה בעליה של 51 סנט ל-73.84 דולר. כמו כן הבורסות בעולם מתאוששות, כאשר אסיה חותמת במגמה מעורבת ואירופה נסחרת לפי שעה בעליות שערים. מדד הדאו יחל את המסחר ברמה של 11,336.3 נק', הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,333.38 נק' וה-S&P יסחר ברמה של 1,308.11 נק'.
נתוני מאקרו
היום השעה 15:00, יזרום לשוק נתוני מדד אמון הצרכנים שמפרסמת אוניברסיטת מישיגן. צפי האנליסטים מצביע על רמה של 105.5 נקודות בטווח הנע בין 102.5-109 נקודות. נציין, כי בחודש מארס עלה המדד ב-5% לרמת 107.2 נקודות.
נתון נוסף המתפרסם במקביל הינו, מדד מכירות הבתים לחודש מארס. הקונצנזוס מצביע על 1.1 מיליון מכירות בטווח של 1,050,000 ל-1,153,000.
אמריקניות במרכז
Sun Microsystems (סימול: SUN), תרכז עניין על רקע הודעת המנכ"ל, סקוט מקנילי, כי הוא אינו ממשיך לכהן תפקיד. יחד עם זאת, הוא ימשיך לשבת בכיסא היו"ר של סאן. את מקומו כמנכ"ל החברה ימלא ג'ונתן שוורץ. המנייה עלתה אתמול במסחר המאוחר כ-10%.
בקרב מפרסמות הדוחות, צפויות לבלוט מניות ענקית AT&T (סימול: T).
מניות Pactic (סימול:PTV), ימשכו תשומת הלב על רקע, הדוחות המצויינים שהציגה לרבעון הראשון לפיהם הכפילה את הרווח הנקי.
ישראליות במרכז
טבע (סימול: TEVA) תבלוט על רקע הודעתה הבוקר, כי רשות המזון והתרופות האמריקנית - FDA, העניקה לה אישור סופי לשיווק הגרסה הגנרית Pravachol בטבליות. מדובר בתרופה שאת הגירסה האתית שלה מיצרת ומשווקת ענקית התרופות Bristol-Myers Squibb.
האישור ניתן לשיווק בחוזקים של 10, 20 ו-40 מ"ג. היא תזכה בזכות שיווק בלעדית ל-180 יום.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
