כלכלית ירושלים - לא סיימה דרכה לצמרת
דרכה של מניית החברה הכלכלית ירושלים לצמרת לא התחילה אתמול וגם לא שלשום. איני סבור כי מי שהתעורר למציאות הנוכחית של המניה, אשר במהלך שלוש השנים האחרונות גמעה יותר מ-350% - איחר את הרכבת. בסופו של דבר זו שאלה של עיתוי. אך קיימות כעת שתי סוגיות העולות על הפרק: הסוגיה הראשונה היא - האם תם ונשלם פרק העליות, ורמת השיא אליה העפילה המניה לפני ימים מספר היא השיא האחרון בהחלט? והשנייה - היא שאלת העיתוי.
הסוגיה הראשונה
המענה לסוגיה הראשונה עובר דרך ההתנהלות ארוכת הטווח. הפתרונים כמעט אף פעם לא מצויים מתחת לאף או בטווח המיידי. כמו שאינך מביט בתמונה מטווח אפס, כך אינך יכול לראות את מלוא הפרטים בהתבוננות בגרף קצר. מספר פרמטרים שופכים אור על התמונה וממלאים את הפאזל בלא מעט חלקים.
ראשית, יש לשים לב לעובדה הבסיסית כי המגמה הראשית, זו שהחלה בתחילת 2003, היא מגמת עלייה ברורה. יש לשים לב גם לעובדה שבשלוש השנים האחרונות, עברה המניה לא מעט תיקונים טכניים, חלקם בני חודשים מספר. באף לא אחד מהם היה הכוח לבלום את המגמה הראשית. התוצאה הסופית הייתה גל עליות נוסף וכיבוש פסגות גבוהות יותר. המרכיב השני הוא מרכיב המחזורים. כאן אפשר לראות שלאורכה של המגמה הראשית, בכל פעם שהמניה העפילה לשיא חדש, וזה לווה בעלייה ברורה בהיקפי הפעילות, לא היה השיא הזה בבחינת השיא האחרון בהחלט.
וגם כעת, כאשר מביטים בפרטים, מגיעים למסקנה שאין שוני בהתנהלותה של המניה. ההגעה לשיא היסטורי במחיר של 41.86 שקלים למניה, לווה בעלייה ברורה בהיקפי הפעילות. השילוב האמור, מעלה מהותית את הסבירות ולפיה פסגה זו אינה האחרונה וכי כל נסיגה באשר היא תהיה בדיוק כקודמותיה. נסיגות זמניות לשם עלייה נוספת בואכה שיא חדש.
הסוגיה השנייה
שאלת העיתוי. אחת מנקודות התורפה של המשקיע הלא מקצועי הוא חוסר הסבלנות שלו. חוסר יכולתו לשלוט בדחפים ולדחות סיפוקים. ולפיכך, יש לו נטייה חוזרת ונשנית להתנפל על מניות המצויות בשלהי מהלך עליות ולא בתחילתו. נטייה זו מותירה את המשקיע הלא מקצועי חשוף בצריח לתיקונים טכניים עמוקים אשר בשל חולשה מנטאלית, אין ביכולתו לספוג.
עליות המחירים החדות אותן חוותה המניה בעת האחרונה מעמידות אותה במצב נוח לתיקון טכני. ההנחה הבסיסית היא, שהעיתוי הנכון יתקבל לאחר שהמניה תבצע תיקון טכני. כפי שכתבתי קודם, סביר להניח שיצא לדרך בתקופה הקרובה. ככל שהתיקון ידחה, כך גדלה הסבירות שיהיה חד יותר ואלים יותר. במהלך התיקון יש לבחון את מחזורי המסחר. הללו אמורים להתכווץ כעדות לכך שההיצע העומד למכירה הולך ואוזל.
לסיכום - כלכלית ירושלים, כך זה נדמה, לא סיימה את דרכה לצמרת. סביר להניח שהמחיר שנקבע לפני מספר ימים כמחיר השיא של המניה אינו האחרון בסדרה. שאלת העיתוי הופכת להיות כעת השאלה המכריעה שתעשה את ההבדל בין הצלחה לבין כישלון.
*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
