לידר ושות': "תשואת יתר" לכיל במחיר יעד של 20 ש'

האנליסט אורי הרשקוביץ מלידר ושות' בית השקעות רואה שיפור אסטרטגי בכל המגזרים של כיל, כאשר השפעות מאקרו יוצרות ירידות זמניות בחלק מביצועי המגזרים. מעריך, כי מגזר האשלג ירשום תוצאות חלשות ברבעון הראשון
יוסי פינק |

האנליסט אורי הרשקוביץ מבית ההשקעות לידר ושות' צופה, כי תוצאות הרבעון הראשון של 2006 בכיל יהיו חלשות על רקע מלאי האשלג שמצטבר במחסני החברה, מאז שהסכם סחר האשלג של חברת התחום מבלארוס עם סין נתקע. עם זאת, צופה הרשקוביץ, כי תוצאות הרבעונים הבאים יהיו טובות.

בבית ההשקעות אומרים, כי דו"חות הרבעון הרביעי של כיל הלכו לאיבוד ברעש שיוצר המו"מ בין יצרניות האשלג והסינים. עובדה זו מצערת בוודאי את מנהליה אשר חשבו לעצור לרגע כדי להנות מסיכומה של שנה מופלאה ורבעון מצויין. בסך הכל, רואים בלידר שיפור אסטרטגי בכל המגזרים בכיל כאשר השפעות מאקרו יוצרות ירידות זמניות בחלק מביצועי המגזרים. עם זאת, בטוחים בלידר, כי קריאה נכונה של תוצאות הרבעון הרביעי רק צריכה לחזק את ידי הרוכשים בנייר. להלן המגמות העיקריות בדו"חות:

תת מגזר האשלג

תת מגזר האשלג בעולם רותח, וכשזה קורה המניה נכנסת לסיחרור. חברת האשלג של בלארוס היא ארגון סחר שנוסד באוקטובר 2005, אירגון זה מאגד את תוצרת האשלג הרוסית לצורכי ייצוא. שלושת יצרניות האשלג הרוסיות – בלארוסקאלי, אוראלקאלי וסילבניט, מרכזות יחדיו כשליש מתפוקת האשלג העולמית, ולכן חברת האשלג של בלארוס הנה שחקן ענק בעולם האשלג.

מנגד ניצבים הסינים הצורכים כ-8 מיליון טון אשלג בשנה, מעל ל-20% מהיקף הסחר באשלג בעולם. החברה הבלארוסית נכנסה למו"מ מול היצרנים הסינים במטרה להעלות את מחירי האשלג מרמה של כ 150 דולר FOB לטון לכ 190 דולר FOB לטון, עליה של מעל ל 25%!!! מאחר והמו"מ נתקע, נחלצו לעזרת הצדדים "חברים" משני הצדדים. יצרניות האשלג הפסיקו מכירות אשלג לסין ומנגד - צרכניות האשלג הגדולות הודו, ברזיל ואחרות החלו בעיכוב הזמנות אשלג.

שני הצדדים משלמים מחיר יקר. כבעלי מניות בסקטור האשלג אתם בוודאי מרגישים את הנזקים בצד של יצרניות האשלג. מנגד, כל יום שסין, הודו וברזיל לא מדשנות את הקרקעות החקלאיות ברשותן, מקרב אותן לנזק בלתי הפיך לקרקעות אלו לעונה הנוכחית.

מגזר האשלג תורם כ-60% מהרווח התפעולי של החברה. מכירות החברה לסין מהוות כ-10% ממכירות האשלג של החברה כך שלכאורה מדובר בפגיעה פוטנציאלית, זמנית ככל שתהיה, של כ-6% בלבד. אבל מאחר והמו"מ הדרדר למאבק כולל בין גושי הסחר העיקריים בענף, החשיפה של כיל הנה כנראה גדולה יותר ויכולה להגיע לפגיעה זמנית של כ-30% מכלל הרווחים בחברה ברבעון.

איפה יסגרו החוזים? 0 עליה או 40 דולר עליה? מתי ייסגרו החוזים? כמה סחורה יקנו הסינים לאחר שייסגרו החוזים? מה תהיה ההשפעה של "צוואר הבקבוק" בנתיבי ההובלה לסין עם חתימת החוזים? לכל השאלות הללו השפעה קרדינלית על רווחי המגזר ורווחי כיל השנה. כרגע ישנן יותר שאלות מתשובות.

בלידר מעריכים, כי הרבעון הראשון במגזר יהיה חלש מאוד. ברבעון הראשון של שנת 2005 מכרה כיל כ-1.3 מיליון טון אשלג. ברבעון הראשון של 2006 נראה להערכתנו ירידה של עשרות אחוזים במכירות הכמותיות של האשלג לרמה של כ 800 אלף טון בלבד. רמת המחיר הממוצעת של מכירות האשלג עמדה על כ 207 דולר לטון ברבעון הראשון של 2005. בהנחה כי מחיר האשלג יהיה דומה למחיר שמומש ברבעון הנוכחי, מכירות המגזר צפויות לרדת בכ-34% ורווחי המגזר צפוים לרדת בכ-43%.

תת מגזר דשנים

תת מגזר הדשנים והפוספטים רשם עוד רבעון חלש. מגזר הפוספטים לא מצליח לתפוס נפח מהותי ברמה התפעולית וזאת כצפוי. גם החשיבות שלו כמקור הכנסות עצמאי איננו מהותי. חשיבותו של המגזר הנו ביצירת סל משלים לדשני האשלג וכמקור ח"ג למגזר מוצרי התכלית. עם זאת מגזר זה שתרם החל מ Q2/04 ועד Q2/05 כחמישה מיליון דולר לרבעון בתפעולי, עבר כיום להפסד והוא מכביד על ההשוואה הרבעונית ברמת הקונצרן בכשישה מליון דולר לרבעון, כ-4%-6% ירידה, תלוי ברבעון.

תת מגזר מוצרים תעשייתיים

מגזר המוצרים התעשייתיים רשם גידול של כ-9% במכירות למרות מטבע אירופאי חלש. עליה של מעל ל-80% ברווח התפעולי צריכה לרמוז מהיכן הגיע הגידול במכירות. למרות שבחברה מדברים על ניצני התאוששות במכירות הכמותיות של מעכבי הבערה, צמיחה כה חדה ברווח התפעולי יכולה לנבוע אך ורק מיישום מוצלח של העלאות מחיר. יתרה מכך, אנו מאמינים כי התוצאות הנוכחיות אינן מביאות לידי ביטוי לא את העלאת המחיר האחרונה לרמה של 2,500 דולר לטון בברום האלמנטרי ולא את העובדה כי המכירות הכמותיות של מעכבי הבערה צפויות לחזור לצמיחה ב-2006. גם כאן נקטנו שמרנות בהנחה של גידול שנתי של כ-3% בכמויות ושל כ-0.5% ברווחיות התפעולית בשנה.

תת מגזר מוצרי התכלית

מגזר מוצרי התכלית רשם עליה של 35% במכירות כתוצאה מאיחוד לראשונה של אסטריס במשך חודשיים. מגזר זה צפוי לתרום בשנת 2006 מעל למיליארד דולר לשורה העליונה עם שעורי רווחיות של כ-7% בתפעולי. הרווחיות התפעולית צפויה להשתפר לאורך זמן כשכיל משלימה את מיצוי הסינרגיות מרכישת אסטריס. רכישת אסטריס לא היתה להערכתנו המילה האחרונה של כיל במגזר זה. נכסי אשלג אינם עומדים על המדף ואותו דבר לגבי נכסי ברום (למעט מוצרי המשך מעטים שכיל חונקת אותם על ידי העלאת מחירי הברום האלמנטרי). בהנחה כי מגזר הפוספטים איננו מעניין, כיל צפויה להמשיך ולבצע רכישות בתחום מוצרי התכלית.

באופן כללי, בלידר מעריכים, כי כיל תאלץ להחליט בקרוב מאוד על אחת משלוש אופציות, הגדלת הדיבידנד באופן משמעותי, רכישה מהותית או הקמה של חברת בת שתעסוק בבנקאות על בסיס ההון העצמי הגבוה בחברה. בכיל יודעים כי המצב בו האשלג תורם מעל למחצית מהרווח התפעולי איננו "נכון" ומאוזן. העליה הצפויה בביצועי הברום פועלת לתיקון המצב אבל הגדלת הנוכחות בתחום מוצרי התכלית הכרחית אף היא כדי ליצור רגל שלישית של רווחיות יציבה. הגדלה בתחום זה משמעותה רכישות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.