לידר ושות': "תשואת יתר" לכיל במחיר יעד של 20 ש'

האנליסט אורי הרשקוביץ מלידר ושות' בית השקעות רואה שיפור אסטרטגי בכל המגזרים של כיל, כאשר השפעות מאקרו יוצרות ירידות זמניות בחלק מביצועי המגזרים. מעריך, כי מגזר האשלג ירשום תוצאות חלשות ברבעון הראשון
יוסי פינק |

האנליסט אורי הרשקוביץ מבית ההשקעות לידר ושות' צופה, כי תוצאות הרבעון הראשון של 2006 בכיל יהיו חלשות על רקע מלאי האשלג שמצטבר במחסני החברה, מאז שהסכם סחר האשלג של חברת התחום מבלארוס עם סין נתקע. עם זאת, צופה הרשקוביץ, כי תוצאות הרבעונים הבאים יהיו טובות.

בבית ההשקעות אומרים, כי דו"חות הרבעון הרביעי של כיל הלכו לאיבוד ברעש שיוצר המו"מ בין יצרניות האשלג והסינים. עובדה זו מצערת בוודאי את מנהליה אשר חשבו לעצור לרגע כדי להנות מסיכומה של שנה מופלאה ורבעון מצויין. בסך הכל, רואים בלידר שיפור אסטרטגי בכל המגזרים בכיל כאשר השפעות מאקרו יוצרות ירידות זמניות בחלק מביצועי המגזרים. עם זאת, בטוחים בלידר, כי קריאה נכונה של תוצאות הרבעון הרביעי רק צריכה לחזק את ידי הרוכשים בנייר. להלן המגמות העיקריות בדו"חות:

תת מגזר האשלג

תת מגזר האשלג בעולם רותח, וכשזה קורה המניה נכנסת לסיחרור. חברת האשלג של בלארוס היא ארגון סחר שנוסד באוקטובר 2005, אירגון זה מאגד את תוצרת האשלג הרוסית לצורכי ייצוא. שלושת יצרניות האשלג הרוסיות – בלארוסקאלי, אוראלקאלי וסילבניט, מרכזות יחדיו כשליש מתפוקת האשלג העולמית, ולכן חברת האשלג של בלארוס הנה שחקן ענק בעולם האשלג.

מנגד ניצבים הסינים הצורכים כ-8 מיליון טון אשלג בשנה, מעל ל-20% מהיקף הסחר באשלג בעולם. החברה הבלארוסית נכנסה למו"מ מול היצרנים הסינים במטרה להעלות את מחירי האשלג מרמה של כ 150 דולר FOB לטון לכ 190 דולר FOB לטון, עליה של מעל ל 25%!!! מאחר והמו"מ נתקע, נחלצו לעזרת הצדדים "חברים" משני הצדדים. יצרניות האשלג הפסיקו מכירות אשלג לסין ומנגד - צרכניות האשלג הגדולות הודו, ברזיל ואחרות החלו בעיכוב הזמנות אשלג.

שני הצדדים משלמים מחיר יקר. כבעלי מניות בסקטור האשלג אתם בוודאי מרגישים את הנזקים בצד של יצרניות האשלג. מנגד, כל יום שסין, הודו וברזיל לא מדשנות את הקרקעות החקלאיות ברשותן, מקרב אותן לנזק בלתי הפיך לקרקעות אלו לעונה הנוכחית.

מגזר האשלג תורם כ-60% מהרווח התפעולי של החברה. מכירות החברה לסין מהוות כ-10% ממכירות האשלג של החברה כך שלכאורה מדובר בפגיעה פוטנציאלית, זמנית ככל שתהיה, של כ-6% בלבד. אבל מאחר והמו"מ הדרדר למאבק כולל בין גושי הסחר העיקריים בענף, החשיפה של כיל הנה כנראה גדולה יותר ויכולה להגיע לפגיעה זמנית של כ-30% מכלל הרווחים בחברה ברבעון.

איפה יסגרו החוזים? 0 עליה או 40 דולר עליה? מתי ייסגרו החוזים? כמה סחורה יקנו הסינים לאחר שייסגרו החוזים? מה תהיה ההשפעה של "צוואר הבקבוק" בנתיבי ההובלה לסין עם חתימת החוזים? לכל השאלות הללו השפעה קרדינלית על רווחי המגזר ורווחי כיל השנה. כרגע ישנן יותר שאלות מתשובות.

בלידר מעריכים, כי הרבעון הראשון במגזר יהיה חלש מאוד. ברבעון הראשון של שנת 2005 מכרה כיל כ-1.3 מיליון טון אשלג. ברבעון הראשון של 2006 נראה להערכתנו ירידה של עשרות אחוזים במכירות הכמותיות של האשלג לרמה של כ 800 אלף טון בלבד. רמת המחיר הממוצעת של מכירות האשלג עמדה על כ 207 דולר לטון ברבעון הראשון של 2005. בהנחה כי מחיר האשלג יהיה דומה למחיר שמומש ברבעון הנוכחי, מכירות המגזר צפויות לרדת בכ-34% ורווחי המגזר צפוים לרדת בכ-43%.

תת מגזר דשנים

תת מגזר הדשנים והפוספטים רשם עוד רבעון חלש. מגזר הפוספטים לא מצליח לתפוס נפח מהותי ברמה התפעולית וזאת כצפוי. גם החשיבות שלו כמקור הכנסות עצמאי איננו מהותי. חשיבותו של המגזר הנו ביצירת סל משלים לדשני האשלג וכמקור ח"ג למגזר מוצרי התכלית. עם זאת מגזר זה שתרם החל מ Q2/04 ועד Q2/05 כחמישה מיליון דולר לרבעון בתפעולי, עבר כיום להפסד והוא מכביד על ההשוואה הרבעונית ברמת הקונצרן בכשישה מליון דולר לרבעון, כ-4%-6% ירידה, תלוי ברבעון.

תת מגזר מוצרים תעשייתיים

מגזר המוצרים התעשייתיים רשם גידול של כ-9% במכירות למרות מטבע אירופאי חלש. עליה של מעל ל-80% ברווח התפעולי צריכה לרמוז מהיכן הגיע הגידול במכירות. למרות שבחברה מדברים על ניצני התאוששות במכירות הכמותיות של מעכבי הבערה, צמיחה כה חדה ברווח התפעולי יכולה לנבוע אך ורק מיישום מוצלח של העלאות מחיר. יתרה מכך, אנו מאמינים כי התוצאות הנוכחיות אינן מביאות לידי ביטוי לא את העלאת המחיר האחרונה לרמה של 2,500 דולר לטון בברום האלמנטרי ולא את העובדה כי המכירות הכמותיות של מעכבי הבערה צפויות לחזור לצמיחה ב-2006. גם כאן נקטנו שמרנות בהנחה של גידול שנתי של כ-3% בכמויות ושל כ-0.5% ברווחיות התפעולית בשנה.

תת מגזר מוצרי התכלית

מגזר מוצרי התכלית רשם עליה של 35% במכירות כתוצאה מאיחוד לראשונה של אסטריס במשך חודשיים. מגזר זה צפוי לתרום בשנת 2006 מעל למיליארד דולר לשורה העליונה עם שעורי רווחיות של כ-7% בתפעולי. הרווחיות התפעולית צפויה להשתפר לאורך זמן כשכיל משלימה את מיצוי הסינרגיות מרכישת אסטריס. רכישת אסטריס לא היתה להערכתנו המילה האחרונה של כיל במגזר זה. נכסי אשלג אינם עומדים על המדף ואותו דבר לגבי נכסי ברום (למעט מוצרי המשך מעטים שכיל חונקת אותם על ידי העלאת מחירי הברום האלמנטרי). בהנחה כי מגזר הפוספטים איננו מעניין, כיל צפויה להמשיך ולבצע רכישות בתחום מוצרי התכלית.

באופן כללי, בלידר מעריכים, כי כיל תאלץ להחליט בקרוב מאוד על אחת משלוש אופציות, הגדלת הדיבידנד באופן משמעותי, רכישה מהותית או הקמה של חברת בת שתעסוק בבנקאות על בסיס ההון העצמי הגבוה בחברה. בכיל יודעים כי המצב בו האשלג תורם מעל למחצית מהרווח התפעולי איננו "נכון" ומאוזן. העליה הצפויה בביצועי הברום פועלת לתיקון המצב אבל הגדלת הנוכחות בתחום מוצרי התכלית הכרחית אף היא כדי ליצור רגל שלישית של רווחיות יציבה. הגדלה בתחום זה משמעותה רכישות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.