לידר ושות': "תשואת יתר" לכיל במחיר יעד של 20 ש'
האנליסט אורי הרשקוביץ מבית ההשקעות לידר ושות' צופה, כי תוצאות הרבעון הראשון של 2006 בכיל יהיו חלשות על רקע מלאי האשלג שמצטבר במחסני החברה, מאז שהסכם סחר האשלג של חברת התחום מבלארוס עם סין נתקע. עם זאת, צופה הרשקוביץ, כי תוצאות הרבעונים הבאים יהיו טובות.
בבית ההשקעות אומרים, כי דו"חות הרבעון הרביעי של כיל הלכו לאיבוד ברעש שיוצר המו"מ בין יצרניות האשלג והסינים. עובדה זו מצערת בוודאי את מנהליה אשר חשבו לעצור לרגע כדי להנות מסיכומה של שנה מופלאה ורבעון מצויין. בסך הכל, רואים בלידר שיפור אסטרטגי בכל המגזרים בכיל כאשר השפעות מאקרו יוצרות ירידות זמניות בחלק מביצועי המגזרים. עם זאת, בטוחים בלידר, כי קריאה נכונה של תוצאות הרבעון הרביעי רק צריכה לחזק את ידי הרוכשים בנייר. להלן המגמות העיקריות בדו"חות:
תת מגזר האשלג
תת מגזר האשלג בעולם רותח, וכשזה קורה המניה נכנסת לסיחרור. חברת האשלג של בלארוס היא ארגון סחר שנוסד באוקטובר 2005, אירגון זה מאגד את תוצרת האשלג הרוסית לצורכי ייצוא. שלושת יצרניות האשלג הרוסיות – בלארוסקאלי, אוראלקאלי וסילבניט, מרכזות יחדיו כשליש מתפוקת האשלג העולמית, ולכן חברת האשלג של בלארוס הנה שחקן ענק בעולם האשלג.
מנגד ניצבים הסינים הצורכים כ-8 מיליון טון אשלג בשנה, מעל ל-20% מהיקף הסחר באשלג בעולם. החברה הבלארוסית נכנסה למו"מ מול היצרנים הסינים במטרה להעלות את מחירי האשלג מרמה של כ 150 דולר FOB לטון לכ 190 דולר FOB לטון, עליה של מעל ל 25%!!! מאחר והמו"מ נתקע, נחלצו לעזרת הצדדים "חברים" משני הצדדים. יצרניות האשלג הפסיקו מכירות אשלג לסין ומנגד - צרכניות האשלג הגדולות הודו, ברזיל ואחרות החלו בעיכוב הזמנות אשלג.
שני הצדדים משלמים מחיר יקר. כבעלי מניות בסקטור האשלג אתם בוודאי מרגישים את הנזקים בצד של יצרניות האשלג. מנגד, כל יום שסין, הודו וברזיל לא מדשנות את הקרקעות החקלאיות ברשותן, מקרב אותן לנזק בלתי הפיך לקרקעות אלו לעונה הנוכחית.
מגזר האשלג תורם כ-60% מהרווח התפעולי של החברה. מכירות החברה לסין מהוות כ-10% ממכירות האשלג של החברה כך שלכאורה מדובר בפגיעה פוטנציאלית, זמנית ככל שתהיה, של כ-6% בלבד. אבל מאחר והמו"מ הדרדר למאבק כולל בין גושי הסחר העיקריים בענף, החשיפה של כיל הנה כנראה גדולה יותר ויכולה להגיע לפגיעה זמנית של כ-30% מכלל הרווחים בחברה ברבעון.
איפה יסגרו החוזים? 0 עליה או 40 דולר עליה? מתי ייסגרו החוזים? כמה סחורה יקנו הסינים לאחר שייסגרו החוזים? מה תהיה ההשפעה של "צוואר הבקבוק" בנתיבי ההובלה לסין עם חתימת החוזים? לכל השאלות הללו השפעה קרדינלית על רווחי המגזר ורווחי כיל השנה. כרגע ישנן יותר שאלות מתשובות.
בלידר מעריכים, כי הרבעון הראשון במגזר יהיה חלש מאוד. ברבעון הראשון של שנת 2005 מכרה כיל כ-1.3 מיליון טון אשלג. ברבעון הראשון של 2006 נראה להערכתנו ירידה של עשרות אחוזים במכירות הכמותיות של האשלג לרמה של כ 800 אלף טון בלבד. רמת המחיר הממוצעת של מכירות האשלג עמדה על כ 207 דולר לטון ברבעון הראשון של 2005. בהנחה כי מחיר האשלג יהיה דומה למחיר שמומש ברבעון הנוכחי, מכירות המגזר צפויות לרדת בכ-34% ורווחי המגזר צפוים לרדת בכ-43%.
תת מגזר דשנים
תת מגזר הדשנים והפוספטים רשם עוד רבעון חלש. מגזר הפוספטים לא מצליח לתפוס נפח מהותי ברמה התפעולית וזאת כצפוי. גם החשיבות שלו כמקור הכנסות עצמאי איננו מהותי. חשיבותו של המגזר הנו ביצירת סל משלים לדשני האשלג וכמקור ח"ג למגזר מוצרי התכלית. עם זאת מגזר זה שתרם החל מ Q2/04 ועד Q2/05 כחמישה מיליון דולר לרבעון בתפעולי, עבר כיום להפסד והוא מכביד על ההשוואה הרבעונית ברמת הקונצרן בכשישה מליון דולר לרבעון, כ-4%-6% ירידה, תלוי ברבעון.
תת מגזר מוצרים תעשייתיים
מגזר המוצרים התעשייתיים רשם גידול של כ-9% במכירות למרות מטבע אירופאי חלש. עליה של מעל ל-80% ברווח התפעולי צריכה לרמוז מהיכן הגיע הגידול במכירות. למרות שבחברה מדברים על ניצני התאוששות במכירות הכמותיות של מעכבי הבערה, צמיחה כה חדה ברווח התפעולי יכולה לנבוע אך ורק מיישום מוצלח של העלאות מחיר. יתרה מכך, אנו מאמינים כי התוצאות הנוכחיות אינן מביאות לידי ביטוי לא את העלאת המחיר האחרונה לרמה של 2,500 דולר לטון בברום האלמנטרי ולא את העובדה כי המכירות הכמותיות של מעכבי הבערה צפויות לחזור לצמיחה ב-2006. גם כאן נקטנו שמרנות בהנחה של גידול שנתי של כ-3% בכמויות ושל כ-0.5% ברווחיות התפעולית בשנה.
תת מגזר מוצרי התכלית
מגזר מוצרי התכלית רשם עליה של 35% במכירות כתוצאה מאיחוד לראשונה של אסטריס במשך חודשיים. מגזר זה צפוי לתרום בשנת 2006 מעל למיליארד דולר לשורה העליונה עם שעורי רווחיות של כ-7% בתפעולי. הרווחיות התפעולית צפויה להשתפר לאורך זמן כשכיל משלימה את מיצוי הסינרגיות מרכישת אסטריס. רכישת אסטריס לא היתה להערכתנו המילה האחרונה של כיל במגזר זה. נכסי אשלג אינם עומדים על המדף ואותו דבר לגבי נכסי ברום (למעט מוצרי המשך מעטים שכיל חונקת אותם על ידי העלאת מחירי הברום האלמנטרי). בהנחה כי מגזר הפוספטים איננו מעניין, כיל צפויה להמשיך ולבצע רכישות בתחום מוצרי התכלית.
באופן כללי, בלידר מעריכים, כי כיל תאלץ להחליט בקרוב מאוד על אחת משלוש אופציות, הגדלת הדיבידנד באופן משמעותי, רכישה מהותית או הקמה של חברת בת שתעסוק בבנקאות על בסיס ההון העצמי הגבוה בחברה. בכיל יודעים כי המצב בו האשלג תורם מעל למחצית מהרווח התפעולי איננו "נכון" ומאוזן. העליה הצפויה בביצועי הברום פועלת לתיקון המצב אבל הגדלת הנוכחות בתחום מוצרי התכלית הכרחית אף היא כדי ליצור רגל שלישית של רווחיות יציבה. הגדלה בתחום זה משמעותה רכישות.

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
