רבע מהסטודנטים שקלו עזיבת הלימודים עקב מעמסה כספית
כרבע מכלל הסטודנטים שקלו לעזוב את הלימודים האקדמיים עקב מעמסה כספית. כך עולה ממחקר שנערך ביוזמת ISL, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה.
המחקר בדק את שיעור הסטודנטים הנדרשים לממן את שכר הדירה ו/או שכר הלימוד בעצמם ואת מידת ההשפעה של הנטל הכלכלי על חיי הסטודנטים.
בסקר נשאלו הסטודנטים מה הם הדברים המטרידים אותם: מהסקר עולה כי 39% מהסטודנטים ציינו כי מטריד אותם חוסר הזמן להתמקד בלימודים. 38% ציינו כי מטריד אותם תשלום שכר הלימוד ללימודים האקדמאים, ותשלום שכר הדירה בזמן הלימודים.
25% מכלל הסטודנטים שקלו בשלב כלשהו לפרוש מהלימודים עקב מעמסה כספית. 75%, לא שקלו לפרוש. מבין אלה ששקלו לפרוש - 18% מאלה שאינם מממנים בעצמם את שכר הלימוד שקלו לפרוש, בהשוואה ל–32% מאלה שממנים בעצמם את שכר הלימוד או שכר הדירה.
ביחס למגורים עולה כי מחצית מהסטודנטים מתגוררים מחוץ לבית הוריהם, ו–30% מהם גרים בשכירות (23% עם שותפים, 7% בדירה שכורה לבד). 7% מתגוררים במעונות.
ביחס למימון הלימודים, נמצא כי שיעור הסטודנטים שציינו כי מימנו בעצמם את שכר הלימוד בסימסטר האחרון הוא 39% , ואלה שציינו כי הוריהם מימנו בעבורם את הלימודים-38% . 12% קיבלו מלגת לימודים. 4% ממענק שחרור, היתר 4% ציינו כי מימנו ממשרד החינוך, מהלוואה מחברה המעניקה הלוואות לשכר הלימוד, ממשרד הקליטה, או מפרוייקט פרח.
ביחס לעבודה, נמצא כי כשלושה רבעים מהסטודנטים מציינים כי הם עובדים במקביל ללימודיהם, בשכר ממוצע של כ–2,800 שקל. גברים מעל גיל 25 שמממנים בעצמם לימודים, ו/או שכר דירה, מרוויחים בממוצע יותר מנשים, צעירים, (עד גיל 25) ואנשים הנעזרים בהוריהם. גם סטודנטים במכללות מרוויחים בממוצע יותר מסטודנטים באוניברסיטאות.
בנושא מימון לימודים ודירה, נמצא כי 54% לא מימנו בעצמם את שכר הדירה, והלימודים. 32% ממנים רק שכר לימוד בעצמם. 6% ממנים רק שכר דירה בעצמם. 8% ממנים בעצמם שכר דירה ושכר לימוד.
ביחס למימון שכר הדירה, 48% מימנו את ההוצאה לבד, 37% מימנו את הדירה בעזרת ההורים. 5% מימנו בעזרת בן הזוג. 4% נטלו הלוואה מהבנק. 1% נטלו הלוואה מחברה המעניקה הלוואות לשכר דירה ו–5% ממקורות אחרים.
ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון
מענק חימום לקראת החורף בסכום של 600 עד 1,200 שקל לזכאים; למי מגיע ואיך לבקש מענק כזה?
המדינה תעביר מענקי סיוע לחימום - רובם ישולמו אוטומטית לחשבון הבנק של הזכאים. המוסד לביטוח לאומי בשיתוף משרד הרווחה יתחיל בימים הקרובים להעביר מענקי חימום לאזרחים הזכאים לכך, לקראת עונת החורף הקרבה.
מענק חד פעמי להקלה בחשבונות החימום
מדובר בתשלום חד פעמי, שמיועד להקל על ההוצאה של משקי בית מוחלשים בחשבונות החימום - בין אם מדובר בחשמל, גז, דלק או אמצעים אחרים. המענקים נעים בטווח של 600 עד 1,200 שקלים למשפחה, בהתאם לקריטריוני הזכאות. סכומים גבוהים יותר יועברו לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, כמו קשישים או ניצולי שואה. לפי נתוני ביטוח לאומי, המענק הסטנדרטי לשנת 2025 עומד על 649 שקלים - סכום שנקבע בהתאם למנגנון חישוב שנתי המשלב עדכון קצבאות והוצאות אנרגיה ממוצעות.
מי זכאי למענק ומתי ייכנס הכסף?
ברוב המקרים, הזכאים לא יצטרכו להגיש בקשה - המענק יוזרם באופן אוטומטי לחשבונם, לפי נתוני הזכאות שכבר קיימים בביטוח הלאומי. ההעברות צפויות להתבצע כבר בימים הקרובים, חלק מהתשלומים יוקדם למועד שלפני 28 באוקטובר - תאריך תשלום הקצבאות החודשי.
בין מקבלי המענק נמצאים:
- מקבלי קצבת אזרח ותיק עם תוספת השלמת הכנסה
- מקבלי קצבאות נכות וסיעוד
- זכאים לקצבת שאירים שהגיעו לגיל פרישה
- חיילים משוחררים ונפגעי פעולות איבה
- ניצולי שואה
- משפחות עם ילדים בהכנסה נמוכה
- אחרי שקיבל מיליון: חשמלאי שנפל יפוצה בכ-130 אלף ש'
- פקידה בביטוח לאומי דרשה להכיר בלחץ כפגיעה בעבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, מי שקיבל גמלת אזרח ותיק מיוחדת או תוספת בגין השלמת הכנסה באחד מהחודשים האחרונים - יזכה אף הוא לקבלת המענק.
לאוניד נבזלין (צילום: רמי זרנגר)לאוניד נבזלין ניצח את רוסיה - יכול לתפוס נכסים רוסיים בעולם ב-65 מיליארד דולר
פוטין הלאים לפני 20 שנה את יוקוס, חברת הנפט והגז הגדולה ברוסיה; נבזלין ובעלי השליטה שהם לא טלית שכולה תכלת, תבעו וזכו. פסיקת בית המשפט העליון ההולנדי היא סופית ומוכרת בעולם ועכשיו מתחילה המלחמה האמיתית על נכסי רוסיה ברחבי העולם
אחרי 20 שנות קרב משפטי מתיש, בית המשפט העליון בהולנד קבע את פסיקת הבוררות הגדולה בהיסטוריה, בסך של מעל 65 מיליארד דולר. זו פסיקה סופית, בלתי הפיכה וברת אכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם. זהו סיום דרמטי לאחד מסיפורי הנקמה העסקיים המרתקים של העשור, שבמרכזו עומד, לאוניד נבזלין לצד נוספים שסירבו להיכנע למשטר פוטין.
הסיפור מתחיל ב-2003, כאשר ולדימיר פוטין החליט לעשות "דוגמה" ממיכאיל חודורקובסקי, המנכ"ל של יוקוס, אז חברת הנפט הגדולה והמצליחה ביותר ברוסיה. חודורקובסקי ביקר בגלוי את השחיתות של הקרמלין, והקרמלין לא סלח לו. בתוך כמה חודשים, מיכאיל חודורקובסקי מצא עצמו בכלא בסיביר אחרי משפט ראווה, והחברה שבנה, בעלת שווי שוק של מעל 33 מיליארד דולר שהעסיקה 100,000 עובדים - הועברה בכפייה לידי חברת הנפט הממשלתית.
ההפקעה הבלתי חוקית של יוקוס היתה בשיתוף של כל מערכת אכיפת החוק הרוסית: משטרה, תובעים ובתי משפט והיתה דרמטית במיוחד בגלל גודלה, אבל היא ביטוי נוסף לשיטה של פוטין והממשל הרוסי. מי שלא מתיישר לקו של פוטין - נעלם ומחוסל. זה קרה בעסקים נוספים, זה גם התבטא בפעילות של רוסיה בגאורגיה ואוקראינה. מדינה ללא חוקים. השלטון קובע הכל ומכופף את החוקים כרצונו.
נעשה כאן הפסקה קצרה, כדי להסביר שכמו תמיד הסיפור הוא לא שחור ולבן. נבזלין שהיה במקום הנכון בזמן הנכון קיבל יחד עם נוספים מניות שליטה בחברת הנפט והגז. למה, איך? מה זו המתנה הנדיבה הזו, וממי היא ניתנה? ברית המועצות היתה אז בנפילה וזה היה בית גידול לאוליגרכים שהיו בתפקידים פקידותיים או סמי-פקידותיים כמו בבנקים ממשלתיים וחברות ממשלתיות שהצליחו להעביר ולקבל נכסים רוסיים בנזיד עדשים. מאות רבות של אוליגרכים השתלטו על נכסים, בזכות ההתפרקות של המעצמה, והקרבה לשלטון. אז אולי זה לא המצב של "גנב מגנב פטור", אבל יש כאן שני צדדים למטבע. נבזלין אולי גם בשל הרקע התערה בחברה הישראלית , הוא תורם הרבה והוא רכש 25% ממניות עיתון הארץ כדי לייצר לו כסות מכובדת.
- לאוניד נבזלין - בעל מניות בעיתון "הארץ" נגד עמוס שוקן
- לאוניד נבזלין מקים מגזין תקשורת: רותם דנון ישמש כעורך הראשי של המיזם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים לא ויתרו
שלושה בעלי מניות שליטה לשעבר ביוקוס, בהם הישראלי לאוניד נבזלין, לא ויתרו. ב-2005, הם יזמו הליכי בוררות נגד רוסיה במסגרת אמנת האנרגיה (ECT). תשע שנים אחר כך, ב-2014, הגיעה הפסיקה ההיסטורית: בית דין בוררות בלתי תלוי בהאג פסק פיצוי של מעל 50 מיליארד דולר, פסיקת הבוררות הגדולה ביותר שאי פעם ניתנה.
