רבע מהסטודנטים שקלו עזיבת הלימודים עקב מעמסה כספית
כרבע מכלל הסטודנטים שקלו לעזוב את הלימודים האקדמיים עקב מעמסה כספית. כך עולה ממחקר שנערך ביוזמת ISL, באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה.
המחקר בדק את שיעור הסטודנטים הנדרשים לממן את שכר הדירה ו/או שכר הלימוד בעצמם ואת מידת ההשפעה של הנטל הכלכלי על חיי הסטודנטים.
בסקר נשאלו הסטודנטים מה הם הדברים המטרידים אותם: מהסקר עולה כי 39% מהסטודנטים ציינו כי מטריד אותם חוסר הזמן להתמקד בלימודים. 38% ציינו כי מטריד אותם תשלום שכר הלימוד ללימודים האקדמאים, ותשלום שכר הדירה בזמן הלימודים.
25% מכלל הסטודנטים שקלו בשלב כלשהו לפרוש מהלימודים עקב מעמסה כספית. 75%, לא שקלו לפרוש. מבין אלה ששקלו לפרוש - 18% מאלה שאינם מממנים בעצמם את שכר הלימוד שקלו לפרוש, בהשוואה ל–32% מאלה שממנים בעצמם את שכר הלימוד או שכר הדירה.
ביחס למגורים עולה כי מחצית מהסטודנטים מתגוררים מחוץ לבית הוריהם, ו–30% מהם גרים בשכירות (23% עם שותפים, 7% בדירה שכורה לבד). 7% מתגוררים במעונות.
ביחס למימון הלימודים, נמצא כי שיעור הסטודנטים שציינו כי מימנו בעצמם את שכר הלימוד בסימסטר האחרון הוא 39% , ואלה שציינו כי הוריהם מימנו בעבורם את הלימודים-38% . 12% קיבלו מלגת לימודים. 4% ממענק שחרור, היתר 4% ציינו כי מימנו ממשרד החינוך, מהלוואה מחברה המעניקה הלוואות לשכר הלימוד, ממשרד הקליטה, או מפרוייקט פרח.
ביחס לעבודה, נמצא כי כשלושה רבעים מהסטודנטים מציינים כי הם עובדים במקביל ללימודיהם, בשכר ממוצע של כ–2,800 שקל. גברים מעל גיל 25 שמממנים בעצמם לימודים, ו/או שכר דירה, מרוויחים בממוצע יותר מנשים, צעירים, (עד גיל 25) ואנשים הנעזרים בהוריהם. גם סטודנטים במכללות מרוויחים בממוצע יותר מסטודנטים באוניברסיטאות.
בנושא מימון לימודים ודירה, נמצא כי 54% לא מימנו בעצמם את שכר הדירה, והלימודים. 32% ממנים רק שכר לימוד בעצמם. 6% ממנים רק שכר דירה בעצמם. 8% ממנים בעצמם שכר דירה ושכר לימוד.
ביחס למימון שכר הדירה, 48% מימנו את ההוצאה לבד, 37% מימנו את הדירה בעזרת ההורים. 5% מימנו בעזרת בן הזוג. 4% נטלו הלוואה מהבנק. 1% נטלו הלוואה מחברה המעניקה הלוואות לשכר דירה ו–5% ממקורות אחרים.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
