אאורה והמגרש בעיר בוזאו שברומניה - סיפור בהמשכים
חברת אאורה המסבה את פעילותה מהשקעות בהיי טק לנדל"ן, הודיעה היום, כי אתמול (א') רכשה קרקע בשטח של כ-2,700 מ"ר בעיר בוזאו שברומניה וזאת בתמורה לסך של כ-200 אלף יורו. מניות אאורה זינקו מתחילת השנה בכ-105% ובשעה זו מטפסות מניות החברה בכ-4% תוך מחזור של כ-2 מיליון שקל.
מהחברה נמסר, כי הקרקע מצויה באותו מתחם בו רכשה כבר קרקע בשטח כ-11,000 מ"ר ובסה"כ לאחר הרכישה האמורה, בבעלותה כ-13,700 מ"ר במתחם זה. כמו-כן, לאאורה יש אופציה לרכישת כ-7,500 מ"ר נוספים באותו מתחם. האופציה ניתנת למימוש עד לחודש מאי, 2006.
במתחם זה מתעתדת אאורה להקים מרכז מסחרי בשטח בנוי של כ-12,000 מ"ר ועם סיום בדיקת הנאותות על-ידי GTC צפויה אאורה להעביר את הזכויות במתחם כולו לחברה המשותפת עם GTC.
נזכיר, כי בתחילת השנה מונה יוסף צליח לתפקיד יו"ר אאורה. צליח הוא בעל נסיון של למעלה מ-30 שנה בשוק הנדל"ן בישראל ובחו"ל, ובין היתר היה שותפו של חיים כצמן, יו"ר קבוצת גזית, בשורה של פרוייקטים ואף כיהן כדירקטור בקבוצת גזית. צליח מחזיק כיום בכ-25% ממניות אאורה, לצידו של מנכ"ל החברה, בועז משעולי, שבידיו מצויים כ-37% ממניות החברה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
