קטאר הודיעה על פרישתה מארגון OPEC; הנפט מזנק ב-5.1%
שר האנרגיה של קטאר סעד אל-קאבי כינס היום (ב') מסיבת עיתונאים בה הודיע כי המדינה פורשת מארגון המדינות המייצאות נפט OPEC בו היא חברה מאז שנת 1961. הנפט מזנק כ-5.1% ועולה לרמה של כ-53.6 דולרים.
במסיבת העיתונאים הסביר השר הקאטרי כי הפרישה מגיעה לאחר שהמדינה בדקה דרכים שונות בהן היא יכולה לשפר את מעמדה הגלובלי ולתכנן את האסטרטגיות ארוכות הטווח של המדינה. קטאר היא אחת ממפיקות הנפט הקטנות של OPEC, מנגד היא אחת היצרניות הגדולות בעולם של גז טבעי נוזלי.
הצעד הקאטרי מגיע ימים ספורים לפני שחברי הארגון OPEC צפויים להפגש (ביום חמישי הקרוב) בווינה במטרה להגיע להסדר בקשר לקיצוץ התפוקות. קטאר צפויה לערוך את הופעתה האחרונה בארגון בו היא חברה כמעט 60 שנה באותו המפגש.
שר האנרגיה הקטארי מוסף כי להחלטה אין קשר לחרם הפוליטי והכלכלי על המדינה. מאז יוני 2017, חתמה סעודיה, יחד עם שלוש מדינות ערביות נוספות, על קיצוץ קשרי מסחר וההובלה עם קטאר, והאשימה את המדינה בתמיכה בטרור ובמתחרה האזורי שלהם, איראן. קטאר מכחישה את הטענות, ואומרת שהחרם מעכב את ריבונותה הלאומית.
- מחירי הנפט יורדים בחדות בעקבות הגדלת התפוקה של אופ"ק+
- אופ"ק+ מפתיעה עם הגדלת תפוקה – האם שוק הנפט בדרך לירידות חדות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברקע לדיווח הקאטרי, רוסיה וסעודיה הסכימו על הרחבת המאמצים של OPEC לייצב את שוק הנפט. רוסיה עוד לא קיבלה החלטה על כמות הייצור אותה היא תפחית.
בסוף השבוע ירד הנפט לרמה של 50.9 דולרים לחבית והשלים בחודש נובמבר ירידה של 22%. מדובר בירידה החודשית החדה ביותר מאז המשבר הכלכלי ב-2008, כשבסה"כ, הנפט איבד בחודשיים האחרונים כ-34%.
עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
